Page 59 - josephus volume one
P. 59

‫נעם ורד‬

‫בטרגדיה ‪ -‬שני החכמים הוצאו להורג במצוות הורדוס‪ .‬סיפור מזימתו של ינאי להרוג את החכמים‬
‫(סכוליון פ ל־ב' בשבט)‪ ,‬הנשען‪ ,‬ודאי‪ ,‬על סיפור מקביל שסופר על הורדוס (מלח' א ‪ ;666 ,660-659‬קדמ'‬
‫יז ‪ ,)193 ,181-173‬מדגיש שקרבנות המזימה המתוכננת היו 'זקנים' ו'רבותיהם' של ישראל‪ .‬במקרה זה‬
‫נראה שהסיפור המקורי סופר על נכבדים סתם‪ ,‬כמו בגרסת יוספוס‪ ,‬ואילו בצינור המסירה המקביל עבר‬

                                                               ‫'רביניזציה' שהפכה את הנרדפים לחכמים‪  2 .‬‬
‫המסורת על גיורו של בית חדייב‪ ,‬ודווקא בגרסת יוספוס‪ ,‬מדגישה אף היא את תפקידם של חכמים‬
‫יהודים‪ ,‬אלעזר וחנניה‪ ,‬המלמדים את המשפחה את חוקי היהודים ומשכנעים את איזאטס להימול‪  2 .‬‬
‫על אלה אפשר להוסיף את המשא ומתן שניהל ריב"ז עם אספסיינוס‪ ,‬ואת סיפור מינויו של 'פנחס איש‬

  ‫חבתה' לכוהן גדול‪ ,‬המסופר מחדש מפי חכם ‪ -‬ר' חנינא בן גמליאל (באגדות הנידונות בכרך השני)‪.‬‬

                                                                                         ‫מסורת אבות פרושית‬

‫במקרה אחד ויחיד‪ ,‬הסיפור על נס הגשם בעת בניין המקדש בימי הורדוס‪ ,‬יוספוס מצהיר במפורש על‬
‫מקורה של מסורת במעין תורה שבעל־פה שמסרו האבות‪' :‬ואת הסיפור הזה מסרו לנו אבותינו' ‪καὶ‬‬
‫‪( τοῦτον τὸν λόγον οἱ πατέρες ἡμῖν παρέδωκαν‬קדמ' טו ‪ ,)425‬ומסורת זו אכן נמסרת בספרות‬
‫התנאית כמעט באותה לשון (ספרא בחוקותי‪ ,‬פרק א‪ ,‬א ומקבילות)‪ .‬כפי שהראינו בערך 'נס הגשם בימי‬
‫הורדוס'‪ ,‬המונחים המשמשים כאן קרובים ביותר לתיאור המפורסם של הפרושים‪ ,‬שנוסף על התורה‬
‫הכתובה מסרו (‪ )παρέδοσαν‬חוקים (‪ )νόμιμα‬מ'מסורת האבות' (‪( )ἐκ πατέρων διαδοχῆς‬קדמ' יג‬
‫‪ .)297‬לפנינו רמז ברור של יוספוס עצמו בדבר מוצאה הפרושי של המסורת על נס הגשם‪ ,‬וגם בדבר‬
‫מעמדה‪ ,‬הקרוב למעמדה של מסורת ההלכה הפרושית‪ .‬ואולם הפרט המסקרן והחריג כאן הוא קרבת‬
‫המונחים בין תיאור של מסירת הלכות לבין תיאור של מסירת אגדה‪ .‬לאור קרבה זו אפשר להניח‬
‫שלסיפורים מסוג המסורת על נס הגשם היה מעמד רשמי מעין זה של קובצי הלכה קדומים‪ ,‬ואפשר‬
‫שנמסרו בצמוד לקבצים כאלה‪ .‬מכאן פתח להרהורים מחודשים ‪ -‬שלא כאן מקומם ‪ -‬בנושא הנכבד‬

                                             ‫של יחסי הלכה ואגדה בדמדומי בראשית של תרבות חז"ל‪  2 .‬‬
‫אופיו הפרושי של רוב מאגר האגדות ששימש את יוספוס ואת חז"ל עשוי לצרף משקל מסוים‬
‫למחלוקות יסוד שהמחקר מתחבט בהן קרוב למאתיים שנה‪ ,‬גם אם לא להכריען‪ .‬יוספוס‪ ,‬כידוע‪ ,‬מצהיר‬
‫שחבר אל הפרושים (ח"י ‪ ,)12‬אבל מידת המהימנות של הצהרה זו ושאלת יחסו אל הפרושים עודן‬
‫שנויות במחלוקת חוקרים‪   2 .‬העובדה שיוספוס בחר ללקט מסורות יהודיות משולחנם של פרושים‬

                                                            ‫‪ 2	 22‬על שני סיפורים אלה ראו בערך מזימתו ומותו של הורדוס‪/‬ינאי‪.‬‬
                                                                                                      ‫‪ 	223‬ראו בערך גיור בית חדייב‪.‬‬

                                                                                         ‫‪ 	224‬ראו עוד בערך נס הגשם בימי הורדוס‪.‬‬
‫‪ 	225‬ראו למשל מייסון‪ ,‬ההיה יוספוס פרושי‪ ,‬או הנ"ל‪ ,‬יוספוס על הפרושים‪ ,‬עמ' ‪ .356-342‬לסקירה קצרה של המחקר ולטיעון‬
‫חדש ראו שוורץ‪ ,‬יוספוס על הפרושים כיהודים גלותיים‪ .‬להפניות לספרות נוספת ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ ,138-137‬הערות ‪.6-1‬‬
‫לסקירת מחקר ולספרות ראו גם שצמן‪ ,‬החשמונאים בהיסטוריוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪ ,29‬הערה ‪ ;83‬רגב‪ ,‬הצדוקים‪ ,‬עמ' ‪,24-23‬‬
‫‪ ,351-350‬וראו בערך שמעון בן גמליאל‪ .‬מורטון סמית'‪ ,‬יהדות ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ,77-75‬הציע שיוספוס אימץ זהות‬
‫פרושית רק בשלב המאוחר שבו כתב את קדמוניות‪ ,‬ומתוך מניעים פוליטיים של תמיכה במרכז הפרושי המתהווה ביבנה‪,‬‬
‫וראו עוד בערך צוואת ינאי‪ .‬לטעמנו‪ ,‬ריבוי הסיפורים הפרושיים בקדמוניות אינו מחזק בהכרח תאוריה זו‪ .‬כפי שיובהר‬
‫להלן (ח‪ ,)1‬לדעתנו ההחלטה לשלב בחיבוריו את החומרים היהודיים דווקא בקדמוניות נבעה מאופי הספר ומתמורות‬
‫בזהותו היהודית של המחבר‪ ,‬ולא בהעברת תמיכתו הפוליטית מזרם יהודי אחד למשנהו‪ .‬נראה שהיכרות עם המסורות‬
‫שבהן אנו עוסקים (ושיש להניח שרובן התגלגלו אל יוספוס במסירה בעל־פה) מעידה על היותו מעורה היטב במסורת‬

                                                                                                                                     ‫‪48‬‬
   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64