Page 59 - josephus volume one
P. 59
נעם ורד
בטרגדיה -שני החכמים הוצאו להורג במצוות הורדוס .סיפור מזימתו של ינאי להרוג את החכמים
(סכוליון פ ל־ב' בשבט) ,הנשען ,ודאי ,על סיפור מקביל שסופר על הורדוס (מלח' א ;666 ,660-659קדמ'
יז ,)193 ,181-173מדגיש שקרבנות המזימה המתוכננת היו 'זקנים' ו'רבותיהם' של ישראל .במקרה זה
נראה שהסיפור המקורי סופר על נכבדים סתם ,כמו בגרסת יוספוס ,ואילו בצינור המסירה המקביל עבר
'רביניזציה' שהפכה את הנרדפים לחכמים 2 .
המסורת על גיורו של בית חדייב ,ודווקא בגרסת יוספוס ,מדגישה אף היא את תפקידם של חכמים
יהודים ,אלעזר וחנניה ,המלמדים את המשפחה את חוקי היהודים ומשכנעים את איזאטס להימול 2 .
על אלה אפשר להוסיף את המשא ומתן שניהל ריב"ז עם אספסיינוס ,ואת סיפור מינויו של 'פנחס איש
חבתה' לכוהן גדול ,המסופר מחדש מפי חכם -ר' חנינא בן גמליאל (באגדות הנידונות בכרך השני).
מסורת אבות פרושית
במקרה אחד ויחיד ,הסיפור על נס הגשם בעת בניין המקדש בימי הורדוס ,יוספוס מצהיר במפורש על
מקורה של מסורת במעין תורה שבעל־פה שמסרו האבות' :ואת הסיפור הזה מסרו לנו אבותינו' καὶ
( τοῦτον τὸν λόγον οἱ πατέρες ἡμῖν παρέδωκανקדמ' טו ,)425ומסורת זו אכן נמסרת בספרות
התנאית כמעט באותה לשון (ספרא בחוקותי ,פרק א ,א ומקבילות) .כפי שהראינו בערך 'נס הגשם בימי
הורדוס' ,המונחים המשמשים כאן קרובים ביותר לתיאור המפורסם של הפרושים ,שנוסף על התורה
הכתובה מסרו ( )παρέδοσανחוקים ( )νόμιμαמ'מסורת האבות' (( )ἐκ πατέρων διαδοχῆςקדמ' יג
.)297לפנינו רמז ברור של יוספוס עצמו בדבר מוצאה הפרושי של המסורת על נס הגשם ,וגם בדבר
מעמדה ,הקרוב למעמדה של מסורת ההלכה הפרושית .ואולם הפרט המסקרן והחריג כאן הוא קרבת
המונחים בין תיאור של מסירת הלכות לבין תיאור של מסירת אגדה .לאור קרבה זו אפשר להניח
שלסיפורים מסוג המסורת על נס הגשם היה מעמד רשמי מעין זה של קובצי הלכה קדומים ,ואפשר
שנמסרו בצמוד לקבצים כאלה .מכאן פתח להרהורים מחודשים -שלא כאן מקומם -בנושא הנכבד
של יחסי הלכה ואגדה בדמדומי בראשית של תרבות חז"ל 2 .
אופיו הפרושי של רוב מאגר האגדות ששימש את יוספוס ואת חז"ל עשוי לצרף משקל מסוים
למחלוקות יסוד שהמחקר מתחבט בהן קרוב למאתיים שנה ,גם אם לא להכריען .יוספוס ,כידוע ,מצהיר
שחבר אל הפרושים (ח"י ,)12אבל מידת המהימנות של הצהרה זו ושאלת יחסו אל הפרושים עודן
שנויות במחלוקת חוקרים 2 .העובדה שיוספוס בחר ללקט מסורות יהודיות משולחנם של פרושים
2 22על שני סיפורים אלה ראו בערך מזימתו ומותו של הורדוס/ינאי.
223ראו בערך גיור בית חדייב.
224ראו עוד בערך נס הגשם בימי הורדוס.
225ראו למשל מייסון ,ההיה יוספוס פרושי ,או הנ"ל ,יוספוס על הפרושים ,עמ' .356-342לסקירה קצרה של המחקר ולטיעון
חדש ראו שוורץ ,יוספוס על הפרושים כיהודים גלותיים .להפניות לספרות נוספת ראו שם ,עמ' ,138-137הערות .6-1
לסקירת מחקר ולספרות ראו גם שצמן ,החשמונאים בהיסטוריוגרפיה ,עמ' ,29הערה ;83רגב ,הצדוקים ,עמ' ,24-23
,351-350וראו בערך שמעון בן גמליאל .מורטון סמית' ,יהדות ארץ־ישראל ,עמ' ,77-75הציע שיוספוס אימץ זהות
פרושית רק בשלב המאוחר שבו כתב את קדמוניות ,ומתוך מניעים פוליטיים של תמיכה במרכז הפרושי המתהווה ביבנה,
וראו עוד בערך צוואת ינאי .לטעמנו ,ריבוי הסיפורים הפרושיים בקדמוניות אינו מחזק בהכרח תאוריה זו .כפי שיובהר
להלן (ח ,)1לדעתנו ההחלטה לשלב בחיבוריו את החומרים היהודיים דווקא בקדמוניות נבעה מאופי הספר ומתמורות
בזהותו היהודית של המחבר ,ולא בהעברת תמיכתו הפוליטית מזרם יהודי אחד למשנהו .נראה שהיכרות עם המסורות
שבהן אנו עוסקים (ושיש להניח שרובן התגלגלו אל יוספוס במסירה בעל־פה) מעידה על היותו מעורה היטב במסורת
48
