Page 61 - josephus volume one
P. 61
נעם ורד
שהעדר זה נובע מההיצמדות הסגנונית של הבבלי למקור הארץ־ישראלי החלופי והנבדל שעסק בינאי,
שעליו בנה את סיפור המשפט .גם הסיפור על תולדות הורדוס מכיל ידיעות היסטוריות המוכרות מגרסת
יוספוס ,בצד מוטיבים אגדיים המשותפים גם להיסטוריון ,כגון מעשה ההתחפשות של הורדוס כדי לגלות
את דעת נתיניו עליו.
אפשר גם להצביע על קשר ענייני וסגנוני בין שניים מתוך שלושת הסיפורים הנידונים כאן -סיפור
המשפט וסיפור תולדות הורדוס 2 .בשניהם בולטים מוטיבים משותפים :עבדם של בית חשמונאי
רוצח ופורע חוק; מתרחש עימות בין מלך לחכם אמיץ .גם מבחינה סגנונית ניכר דמיון .שני הסיפורים
מתאפיינים בשימוש רב בפסוקים ובחדירה של ארמית בבלית .יתרה מזו ,סיפור תולדות הורדוס הוא
ייחודי לבבלי ואין לו מקבילה תנאית או אחרת בספרות חז"ל .נראה אפוא ,לדעת אילן ,שבידי הבבלי
היה מקור יהודי קרוב לזה שבו השתמש יוספוס בקדמוניות יד-טו ,אשר סיפר על סופה של ממלכת
בית חשמונאי ועליית הורדוס .בשני הקורפוסים ארוג שיפוט מוסרי־תאולוגי אל תוך הרצף ההיסטורי:
השושלת החשמונאית נפלה בגלל חטא מלחמת האחים וחילול המקדש ,ועל חורבותיה עלה לגדולה
הורדוס ,עבד שלא היה ראוי למלכות .על מעשיו הרצחניים כלפי החשמונאים והחכמים כאחד כיפר
הורדוס במקצת בבנותו את בית המקדש.
ו .6מאפיינים סגנוניים של האגדות
באגדות הנידונות משמשים סגנונות שונים ,וניכר שאין מקורן בחיבור אחד או אפילו בקובץ אחד .רבות
מתופעות הלשון והסגנון הן חריגות בספרות חז"ל וניכר שאלה מאפיינים אותנטיים של הרובד הקדום
שאנו מתחקים על עקבותיו .הערנו כזכור על מקור ארמי שנוסח ככרוניקה של אירועים ,ועל שרידים של
אגדה ארמית שנוסחה כנראה כפרוזה רגילה .כמה אגדות מקדש שילבו בתוכן שקיעים ארמיים בנקודת
השיא של הסיפור .בסיפור הקרע עם הפרושים מצאנו סגנון מעורב של לשון מקרא עם רובד לשוני
מאוחר יותר ,האופייני לספרות הבית השני .סיפורים מסוימים נוסחו כשירים קצרים (שחיתות הכוהנים
הגדולים) ,ואחרים מכילים פתגם תמציתי בשיא הסיפור או בסופו (הכוהן הגדול ואלכסנדר מוקדון,
צוואת ינאי ,צלם בהיכל ,ביטול הקרבן לשלום הקיסר) .בכמה מהסיפורים בולטת היזקקות למקרא
בסגנון שאינו רווח בספרות חז"ל הקלסית .במקום ציטוט מפורש ואחריו דרשה ,משתמשים הסיפורים
האלה בשילוב מעשה אמן של ביטויים ומליצות מקראיים (הניצחון על ניקנור במק"א ובמקורות חז"ל;
הקרע עם הפרושים) או ברמיזה מפורשת לסיטואציה מקראית מקבילה (צוואת ינאי ,פנחס איש חבתה).
2 31לעומת זאת ,הסיפור השלישי ,על מלחמת האחים ,שונה משניים אלה הן בתמה שלו הן בסגנונו -הוא נמסר בעברית
ונעדר פסוקים .מעניין שגם אצל יוספוס אנו מוצאים הן אשכול סיפורים על הורדוס והחכם סמיאס (לעיל ,ד ,)7והן
מסורות בעלות אופי שונה על נפילת השושלת החשמונאית (מלחמת האחים ,קדמ' יד )28-21וסופם של בית חשמונאי
'כפי שקיבלנו [מאבותינו]' (קדמ' יד .)491-490לאור זה סבורה ורד נעם ,בשונה מטל אילן ,שאין מקור אחד רציף ברקע
כל התחיבות ה'יהודיות' של יוספוס בקדמ' יד-טו ומקבילותיהן בבבלי .לדעת נעם השתמש יוספוס במקור או בקובץ
מקורות שעסק בהורדוס ובסמיאס ,מזה ,ובמקורות יהודיים על נפילת החשמונאים ,מזה .גם בבבלי ניתן להצביע על
מצב דומה .וריאציה של סיפור מלחמת האחים הוכרה גם לבבלי ,ובצדה נעשה שימוש בשתי מסורות קרובות מסוג אחר,
על עימות בין מלך עריץ לבין חכם .לדעת נעם ,מסורות אלה הן בנות דמותו של 'מקור סמיאס' שזיהתה טל אילן אצל
יוספוס ,אך כנראה אינן זהות לו.
50
