Page 66 - josephus volume one
P. 66

‫מבוא‬

          ‫העיבוד השכיח ביותר הוא ההטמעה של אגדות הבית השני אל תוך המסגרת שאל תוכה שוקעו‬
          ‫מצד הלשון והסגנון‪   2 .‬הסיפורים נמסרים בתוספתא ובמדרשי ההלכה בעברית ַת ָנאית‪   2 ,‬ואילו במדרשי‬
          ‫האגדה‪   2 ,‬בירושלמי ‪   2‬ובבבלי ‪   2‬בלשון ובסגנון המקובלים בחיבורים אלה ‪ -‬אם כברייתא או מימרה‬
          ‫עברית אם כחלק של הסוגיה הארמית (גלילית במדרשי האגדה ובירושלמי‪ ,‬ובבלית בבבלי)‪ .‬רק מקצת‬
          ‫האגדות העתיקות‪ ,‬שנמנו לעיל בפירוט‪ ,‬משמרות סגנון ייחודי וקדום‪ ,‬והן היוצאות מן הכלל‪ ,‬ועדיין יש‬

                                            ‫לעיין אם תכונה פנימית שלהן או יד המקרה היא ששימרה דווקא אותן‪.‬‬
          ‫במקרים רבים שולבו בבבלי שיח אמוראי והערות פרשניות שונות אל תוך המסורת הקדומה‪ ,‬בחינת‬
          ‫'בני התלמוד הפסיקו וקפצו להקשות בתוך הברייתא'‪   2 .‬כך למשל בסיפור הקרע עם הפרושים (בבלי‪,‬‬
          ‫קידושין סו ע"א) מתערב רב נחמן בר יצחק בסיפור ומוסיף הערה על ה'אפיקורסות' שנזרקה בינאי‬
          ‫המלך‪ ,‬ובסיפור הנבואה לאספסיינוס (בבלי‪ ,‬גיטין נו ע"ב) מבקר 'רב יוסף‪ ,‬ואיתימא ר' עקיבא' את אזלת‬

                                                                                  ‫ידו של ריב"ז בוויכוח עם אספסיינוס‪.‬‬

                                                                ‫ח‪ .‬תפוצת הסיפורים המקבילים‬

                                                                    ‫ח ‪ .1‬תפוצת הסיפורים אצל יוספוס‬

          ‫המסורות המסופרות בפי יוספוס אשר יש להן מקבילה בספרות חז"ל נחלקות בבירור לשני סוגים‪,‬‬
          ‫המתייחסים גם לתקופות היסטוריות שונות ונבדלות מאוד באורכן‪ .‬הסוג האחד‪ ,‬שנכלל בכרך הראשון‬
          ‫של ספר זה‪ ,‬הוא אנקדוטות הפזורות על פני רוב התקופה הבתר־מקראית עד ימיו של יוספוס‪ ,‬כלומר‬
          ‫כארבע מאות השנים הסוערות שמכיבושי אלכסנדר מוקדון ועד ערב המרד הגדול‪ .‬הסוג השני‪ ,‬הנידון‬
          ‫בכרך השני‪ ,‬הוא סיפורים הקשורים לארבע השנים של המרד ולחורבן הבית‪ .‬המקבילות שקובצו בכרך‬
          ‫הראשון נוגעות לאירועים המתרחשים בתקופה שרובה הגדול מתואר במלחמת ובקדמוניות כאחד‪.‬‬

                        ‫בן אילם סופר המעשה לכתחילה‪ ,‬כבר במקור התנאי‪ ,‬במסגרת דיון הלכתי במעמדו של מחליף הכוהן הגדול‪.‬‬
            ‫‪ 	252‬ראו הבחנתה של רינה דרורי (מגעים‪ ,‬עמ' ‪' :)74‬דגם הכתיבה הרבני קולט לתוכו פריטים חדשים רק לאחר שעברו תבנות־‬

                                                                                                               ‫מחדש על פיו והותאמו אליו'‪.‬‬
            ‫‪ 2	 53‬האגדה על תרגום השבעים במכילתא; הכוהן שנרגם באתרוגים במשנה ובתוספתא; נס הגשם בימי הורדוס בספרא;‬
            ‫יוסף בן אילם בתוספתא; עצמות במקדש בתוספתא; המסורות על הלני ומונבז במשנה ובתוספתא; פנחס איש חבתה‬
            ‫בתוספתא ובספרא; האם שאכלה את בנה בספרא; טיטוס בקודש הקודשים בספרי; מפקד אגריפס בתוספתא‪ ,‬וראו‬

                                                                                                                                      ‫ערכיהם‪.‬‬
            ‫‪ 	254‬הכוהן הגדול ואלכסנדר מוקדון (ויק"ר ופסדר"כ); תרגום השבעים (ב"ר); גפן־גן של זהב בבית המקדש (שהש"ר); גיור בית‬
            ‫חדייב (ב"ר); ימי הדמים בראשית המרד הגדול (שהש"ז); ביטול הקרבן לשלום הקיסר (איכ"ר); טיטוס בקודש הקודשים‬

                                                                                           ‫(איכ"ר) ביזת כלי המקדש (ב"ר)‪ ,‬וראו בערכיהם‪.‬‬
            ‫‪ 	255‬המקורות בירושלמי נמסרו כולם בעברית‪ :‬תרגום השבעים; בית חוניו; מלחמת האחים החשמונאים; גפן־גן של זהב בבית‬
            ‫המקדש; התאבדות חורי יהודה (מסירת מפתחות המקדש על ידי יהויכין‪ ,‬בסיפור זה משובצים ביטויים בודדים בארמית);‬

                                                                                                                       ‫פתיחת שערי המקדש‪.‬‬
            ‫‪ 	256‬המסורות שמקצתן לפחות נמסרות בארמית בבלית הן‪ :‬צוואת ינאי; משפט הורדוס‪/‬ינאי; תולדות הורדוס; ביטול הקרבן‬
            ‫לשלום הקיסר; הנבואה לאספסיינוס‪ .‬אלה הנמסרות בלשון אופיינית לברייתא או כמימרה עברית הן‪ :‬תרגום השבעים;‬
            ‫בית חוניו; הקרע עם הפרושים‪ ,‬מלחמת האחים החשמונאים; גפן־גן של זהב בבית המקדש; התאבדות הכוהנים בעת‬

                                                       ‫שרפת המקדש; פתיחת שערי המקדש; טיטוס בקודש הקודשים‪ ,‬וראו בערכיהם‪.‬‬
                                                                                                                         ‫‪ 2	 57‬רוזנטל‪ ,‬בני התלמוד‪.‬‬

‫‪55‬‬
   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71