Page 66 - josephus volume one
P. 66
מבוא
העיבוד השכיח ביותר הוא ההטמעה של אגדות הבית השני אל תוך המסגרת שאל תוכה שוקעו
מצד הלשון והסגנון 2 .הסיפורים נמסרים בתוספתא ובמדרשי ההלכה בעברית ַת ָנאית 2 ,ואילו במדרשי
האגדה 2 ,בירושלמי 2ובבבלי 2בלשון ובסגנון המקובלים בחיבורים אלה -אם כברייתא או מימרה
עברית אם כחלק של הסוגיה הארמית (גלילית במדרשי האגדה ובירושלמי ,ובבלית בבבלי) .רק מקצת
האגדות העתיקות ,שנמנו לעיל בפירוט ,משמרות סגנון ייחודי וקדום ,והן היוצאות מן הכלל ,ועדיין יש
לעיין אם תכונה פנימית שלהן או יד המקרה היא ששימרה דווקא אותן.
במקרים רבים שולבו בבבלי שיח אמוראי והערות פרשניות שונות אל תוך המסורת הקדומה ,בחינת
'בני התלמוד הפסיקו וקפצו להקשות בתוך הברייתא' 2 .כך למשל בסיפור הקרע עם הפרושים (בבלי,
קידושין סו ע"א) מתערב רב נחמן בר יצחק בסיפור ומוסיף הערה על ה'אפיקורסות' שנזרקה בינאי
המלך ,ובסיפור הנבואה לאספסיינוס (בבלי ,גיטין נו ע"ב) מבקר 'רב יוסף ,ואיתימא ר' עקיבא' את אזלת
ידו של ריב"ז בוויכוח עם אספסיינוס.
ח .תפוצת הסיפורים המקבילים
ח .1תפוצת הסיפורים אצל יוספוס
המסורות המסופרות בפי יוספוס אשר יש להן מקבילה בספרות חז"ל נחלקות בבירור לשני סוגים,
המתייחסים גם לתקופות היסטוריות שונות ונבדלות מאוד באורכן .הסוג האחד ,שנכלל בכרך הראשון
של ספר זה ,הוא אנקדוטות הפזורות על פני רוב התקופה הבתר־מקראית עד ימיו של יוספוס ,כלומר
כארבע מאות השנים הסוערות שמכיבושי אלכסנדר מוקדון ועד ערב המרד הגדול .הסוג השני ,הנידון
בכרך השני ,הוא סיפורים הקשורים לארבע השנים של המרד ולחורבן הבית .המקבילות שקובצו בכרך
הראשון נוגעות לאירועים המתרחשים בתקופה שרובה הגדול מתואר במלחמת ובקדמוניות כאחד.
בן אילם סופר המעשה לכתחילה ,כבר במקור התנאי ,במסגרת דיון הלכתי במעמדו של מחליף הכוהן הגדול.
252ראו הבחנתה של רינה דרורי (מגעים ,עמ' ' :)74דגם הכתיבה הרבני קולט לתוכו פריטים חדשים רק לאחר שעברו תבנות־
מחדש על פיו והותאמו אליו'.
2 53האגדה על תרגום השבעים במכילתא; הכוהן שנרגם באתרוגים במשנה ובתוספתא; נס הגשם בימי הורדוס בספרא;
יוסף בן אילם בתוספתא; עצמות במקדש בתוספתא; המסורות על הלני ומונבז במשנה ובתוספתא; פנחס איש חבתה
בתוספתא ובספרא; האם שאכלה את בנה בספרא; טיטוס בקודש הקודשים בספרי; מפקד אגריפס בתוספתא ,וראו
ערכיהם.
254הכוהן הגדול ואלכסנדר מוקדון (ויק"ר ופסדר"כ); תרגום השבעים (ב"ר); גפן־גן של זהב בבית המקדש (שהש"ר); גיור בית
חדייב (ב"ר); ימי הדמים בראשית המרד הגדול (שהש"ז); ביטול הקרבן לשלום הקיסר (איכ"ר); טיטוס בקודש הקודשים
(איכ"ר) ביזת כלי המקדש (ב"ר) ,וראו בערכיהם.
255המקורות בירושלמי נמסרו כולם בעברית :תרגום השבעים; בית חוניו; מלחמת האחים החשמונאים; גפן־גן של זהב בבית
המקדש; התאבדות חורי יהודה (מסירת מפתחות המקדש על ידי יהויכין ,בסיפור זה משובצים ביטויים בודדים בארמית);
פתיחת שערי המקדש.
256המסורות שמקצתן לפחות נמסרות בארמית בבלית הן :צוואת ינאי; משפט הורדוס/ינאי; תולדות הורדוס; ביטול הקרבן
לשלום הקיסר; הנבואה לאספסיינוס .אלה הנמסרות בלשון אופיינית לברייתא או כמימרה עברית הן :תרגום השבעים;
בית חוניו; הקרע עם הפרושים ,מלחמת האחים החשמונאים; גפן־גן של זהב בבית המקדש; התאבדות הכוהנים בעת
שרפת המקדש; פתיחת שערי המקדש; טיטוס בקודש הקודשים ,וראו בערכיהם.
2 57רוזנטל ,בני התלמוד.
55
