Page 63 - josephus volume one
P. 63
נעם ורד
הנטייה לפרש את ההתרחשויות בדרך רציונלית ולהימנע מהסברים תאוצנטריים המערבים נסים
משמים ניכרת בסיפור נס הגשם ,שבו טורח יוספוס להוסיף לסיפור הנס התנצלות כפולה :ראשית ,סיפור
זה אינו שלו כי אם מסורת אבות הנקוטה בידו ,ושנית' ,אין הוא [=סיפור הנס] בלתי־נאמן עלינו ,אם
יתן אדם דעתו על שאר מופתי אלוהים' (קדמ' טו 2 .)425
על מגמות אלה יש להוסיף תופעה חשובה נוספת שאולי לא הוארה דיה במחקר .בגרסת מקבים א
למעשה הניצחון על ניקנור ניכרים מבעד לנוסח היווני שבידנו רימוזים מקראיים רבים ועשירים .בערך
הנידון הצענו שתופעה זו עשויה לשקף 'סוגה יהודית בת הזמן אשר לא שרדה בידנו בגילוייה האחרים'.
מליצות מקראיות אחרות מצויות בסיפור במקורות חז"ל השונים ,ואילו יוספוס מפשיט את המחלצות
המקראיות של מקורו והופך אותו לדיווח יבש וענייני 2 .אפשר כמובן לטעון שהדבר מתרחש משום
שהוא משתמש בתרגום היווני שבו ההדהוד המקראי מתמעט ממילא ,ומשום שהוא עצמו כותב ביוונית.
אבל בדיקתנו העלתה שגם במקום שההקשר המקראי מפורש או נרמז בגרסה היוונית ,יוספוס בוחר
למחוק אותו ולנסח את היוונית מחדש .כלומר ,לא מעשה התרגום ליוונית הוא שהביאו לידי כך ,כי
אם מגמה עצמאית שאינה תלו ַית שפה .כפי שהערנו לעיל (ו ,)2הדבר בולט במיוחד באשר לאזכור של
מפלת אשור בימי חזקיהו ,המרחף בדרכים שונות על כל המקורות שבידנו לסיפור ניקנור .המקור היחיד
שמחק מן הסיפור לחלוטין כל זכר ,גלוי או נסתר ,לתבוסת האשורים הוא יוסף בן מתתיהו בעיבודו.
נמחקה מדיווחו גם תפילת יהודה המקבי ובה אזכור מפורש של התקדים המקראי 2 .כיוצא בזה אירע גם
במקרים שבהם אין בידנו מקור כתוב שממנו שאב יוספוס ,כי אם רק המקבילה בספרות חז"ל .כך למשל
נעלמו הרמיזות למעשה קורח ולמגילת אסתר מגרסת יוספוס למעשה הקרע עם הפרושים ,והזכרת
הפרשה המקראית של פנחס וזמרי נעלמה מסיפור צוואתו של ינאי 2 .מה טעמה של מדיניות זו של
יוספוס? בערך הניצחון על ניקנור הצענו שהוא ביקש להבחין הבחנה חדה בין הפרפרזה שלו לסיפורי
המקרא לבין הדיווח על המאורעות ההיסטוריים הבתר־מקראיים .את אלה ביקש לתאר באופן ענייני,
מעשה היסטוריון ,ואף ידע ששימושי לשון מקראיים לא יצלחו על נקלה את מחיצת הלשון ולא יזוהו
בנקל אפילו בידי נמעניו היהודים ,ואין צריך לומר הנוכרים 2 .שתי התופעות האחרונות ,ההסתייגות
2 37ראו בערך נס הגשם בימי הורדוס.
2 38על השמטה מכוונת של רמיזות לדוד המלך ביד יוספוס כבר העיר פלדמן ,דיוקנם של החשמונאים ,עמ' ,58והערה ,18
והציע לכך הסבר פוליטי .ואולם לדעתנו התופעה רחבה בהרבה ,ואינה נוגעת רק ברמיזות לסיפורי דוד במקרא ,אלא
לרמיזות מקראיות בכלל.
2 39ראו בערך הניצחון על ניקנור ,שם הצענו טעם ייחודי למחיקה של מפלת אשור המקראית מהסיפור ,לאור השערתו של
קיסטר שסיפור המצור האשורי ונבואת ישעיהו בפרק י שימשו עידוד ליושבי ירושלים בעת המרד ברומאים ,ואילו יוספוס
נאבק באסמכתא מקראית זו (קיסטר ,ביאורים ,עמ' .)517-512וראו על כך עוד בערכים הנבואה לאספסיינוס ופתיחת
שערי המקדש בכרך ב.
240ראו בערכים הקרע עם הפרושים וצוואת ינאי.
2 41המחקר אמנם הצביע על טיפולוגיה מקראית בכתבי יוספוס ,כלומר על תיאורם של מאורעות בתר־מקראיים בתבנית
של סיפור מקראי .כך למשל האיר דאובה ,טיפולוגיה ,את השפעתן של דמויות מקראיות כירמיהו ,יוסף ,מרדכי ,אסתר
ודניאל על דימויו העצמי של יוספוס ,והצביע על ההשלכה לאחור של נסיבות חייו של ההיסטוריון על תיאורן של דמויות
מקראיות אלה .שוורץ ,אגריפס הראשון ,עמ' 42-40ועוד ,העיר על השימוש במוטיבים סיפוריים מסיפור יוסף המקראי
(שמקורם לשיטתו במקורו היהודי המשוער של יוספוס' :חיי אגריפס') בתיאור תולדות אגריפס .ואולם במקרים אלה אין
המדובר בשימושי לשון אלא במוטיבים של תוכן ,שחלקם נובעים ממקור יהודי שיוספוס השתמש בו ,וחלקם מתגלים
דווקא בתיאורים המקראיים של יוספוס ,ולא בהיסטוריה הבתר־מקראית שלו.
52
