Page 58 - josephus volume one
P. 58
מבוא
לגלגני של סיכול מזימתו של כוהן תככן לנצל נסיבות חריגות כדי לנכס לעצמו את הכהונה הגדולה 2 .
בולטים במיוחד בהקשר זה התיאורים העגומים של מעשי הגזל של הכוהנים במקדש בסוף ימי הבית
המופיעים בכרך ב של ספרנו (תוספתא ,מנחות יג ,יח-כא; זבחים יא ,טז; בבלי ,פסחים נז ע"א; כריתות
כח ע"א-ע"ב ,והשוו קדמ' כ .)221-213 ,207-205 ,181-179שניים מהם -ה'צווחות' שצווחה העזרה
כנגד שלושה 2כוהנים נקובי שם (בבלי ,פסחים וכריתות) ,ושיר הקינה הקטן המתריס כלפי משפחות
כוהניות של בעלי זרוע (תוספתא ,מנחות ובבלי ,פסחים) -זכו לניסוח פיוטי יוצא דופן.
סיפורים שחכמים במרכזם
שורת סיפורים אורגת את המאורעות סביב דמותו של חכם המצטיין בתבונתו ובאומץ לבו .בעוד
באגדות המקדש שכוהן במרכזן מצאנו מעין התגלות מסוגה של בת קול או חלום נבואי ,סיפורי החכמים
מתרחשים במציאות טבעית 2 .שלא כמו סיפורי הכהונה ,לרוב אין מקומם במקדש ,גם אם הדאגה
למקדש מרחפת ברקע כמה מהם .עוד הבדל בולט הוא המעבר מהזירה הלאומית אל הסיפור הפרטי.
החכם אינו מוצג כמנהיג העם כולו ואינו מייצג אותו בפני הכובש הזר ,כבאגדות המקדשיות .להפך,
פעמים רבות הוא ניצב יחידי ,בלא תומכים או מסייעים ,אל מול שליט מקומי הרודף אותו ,ולעתים הוא
ניצל בזכות חכמתו ,אומץ לבו או צירוף נסיבות מוצלח .במילים אחרות ,הסיפורים האלה נטשו את
הלאומי לטובת האינדיבידואלי .הם עוסקים בעימותים פנימיים ובגורלו של גיבור יחיד .גם זה ממאפייני
המעבר מן הדגם הסיפורי המקראי אל ספרות חז"ל .אם כן מסתבר ,שסיפורי חכמים קדומים אלה
מסמנים את ניצניה של תרבות חז"ל ,בעוד האגדות הכוהניות שנסקרו לעיל (ו ,)2על מאפייניהן האפיים
והעל־טבעיים ,הן מספיחיה המאוחרים של התרבות המקראית.
סיפור התמלכותו של הורדוס בפי חז"ל (בבלי ,בבא בתרא ג ע"ב-ד ע"א) סובב את המקדש ומכיל
מוטיב אופייני לאגדות המקדש הכוהניות -חשש לגורל המקדש ,המתבדה לבסוף .ואולם גיבורי הסיפור
הם חכמים ולא כוהנים .לפי הסיפור שופץ המקדש בעקבות עצתו של החכם הנרדף בבא בן בוטא ,ששרד
לבדו מכל החכמים והשכיל להימלט מתחבולותיו של המלך האכזר .שיפוץ המקדש שימש להורדוס
כפרה על רצח החכמים האחרים ,והללו מושווים בערכם למקדש ,שהרי הם וגם הוא 'אורו של עולם'.
גם בגרסתו של יוספוס לתולדות הורדוס משולב ככל הנראה מקור יהודי שהדגיש את תפקידם של שני
חכמים ,סמיאס ופוליון ,בהתרחשויות (קדמ' יד ;176-172טו 2 .)370 ;4-3באותו ההקשר ממש ,בסיפור
משפטו של הורדוס/ינאי בולט ,הן בגרסת יוספוס הן בגרסת חז"ל (קדמ' יד ;176-171בבלי ,סנהדרין
יט ע"א) ,תפקידו של החכם (סמיאס/שמעון בן שטח) העשוי ללא חת העומד באומץ אל מול העריץ
בעוד חבריו אחוזי פחד ומבוכה 2 .כיוצא בו סיפור הסרת הנשר של הורדוס מעל המקדש ,המצוי רק
אצל יוספוס (מלח' א ;655–648קדמ' יז ,)163–149דומה לאגדות המקדש הקלסיות מהסוג הראשון,
שכן במרכזו איום על המקדש .אבל גיבוריו אינם כוהנים כי אם חכמים ,ואין הוא מסתיים בישועה אלא
217ראו בערך יוסף בן אילם.
2 18ראו בערך שחיתות הכוהנים הגדולים .האגדה מונה 'ארבע צווחות' ,אולם היא פותחת בגינוי דמויותיהם המקראיות של
בני עלי ,ורק אחר כך עוברת לתיאור כוהנים מימי הבית השני.
' 2 19מודל המציאות המונח בתשתית מעשי חכמים הוא ריאליסטי ביסודו' ,רווה ,מעט מהרבה ,עמ' .27
2 20ראו בערך תולדות הורדוס.
2 21ראו בערך משפט הורדוס/ינאי.
47
