Page 378 - Tel Hai Book
P. 378

‫‪  376‬יוסי לונדין‬

‫וברשימת גיבורי האומה באחת מחוברות ההדרכה של התנועה‪ ,‬מופיעים גדולי‬

‫תורה ומקדשי השם רבים בכל הדורות‪ ,‬ובסופם נכתב בקצרה‪' :‬הגידם — והגנתו‬
‫המסורה על הנקודה היישובית'‪ 13.‬אפשר להציע כמה הסברים להתייחסות‬

                                     ‫המועטה לתל חי‪ ,‬למרות ההזדהות עם מסריה‪.‬‬

‫יש הטוענים כי ההתייחסות המינורית לתל חי בקרב אנשי בני עקיבא נבעה‬

‫מקרבתם של ראשי התנועה לתפיסות מתונות מבחינה מדינית‪ ,‬שלא ראו בעין יפה‬
‫את האתוס המיליטריסטי שהתפתח סביב תל חי‪ 14.‬לטעמי הסבר זה אינו עולה‬

‫בקנה אחד עם העובדה שבימי המנדט הייתה תל חי סמל לא רק למיליטריזם‬

‫נוסח תנועת בית"ר‪ ,‬אלא גם לאנשי האתוס הדפנסיבי של 'הגנה‪ ,‬עבודה ושלום'‬

‫מבית מדרשה של תנועת העבודה‪ ,‬סמל שלבני עקיבא לא הייתה שום סיבה שלא‬

‫להזדהות עימו‪ .‬אפשרות נוספת היא ההסתייגות של אנשי בני עקיבא מדמותו של‬
‫טרומפלדור כ'יהודי החדש' האנטי‪-‬גלותי‪ ,‬המורד במסורת‪ 15.‬אולם גם על פי הסבר‬

‫זה קשה להבין מדוע בני עקיבא‪ ,‬שאימצה בחום בתקופה זו את רעיון שלילת‬

‫הגולה (כמובן‪ ,‬ללא המרכיב של התרחקות מהדת) תסתייג ממי שסימל את השיבה‬

‫לעבר היהודי התנכ"י‪ ,‬עבר שאליו גם אנשי הפועל המזרחי ובני עקיבא השתוקקו‬
‫לחזור‪ 16.‬ההסבר שנראה לי הפשוט ביותר הוא ההסתייגות מהמרכיב החילוני‬

‫באישיותם של טרומפלדור וחבריו‪ .‬טרומפלדור אומנם כיבד שומרי מסורת‪,‬‬

‫הסתייג מהתבוללות וככל הנראה אף שכנע את אמו המתבוללת לחזור לזרועות‬

‫העם היהודי‪ ,‬אך לא היה שומר מצוות‪ ,‬ובשל כך קשה היה להציבו כדמות מופת‬
‫בפני הנוער הדתי‪ 17.‬אמר זאת במפורש דב קנוהל‪ ,‬מאנשי הקיבוץ הדתי‪ ,‬שטען כי‬

‫'אכן אנו מעריצים את טרומפלדור ומגיני תל חי‪ ,‬אך עבור נוער תורה ועבודה‪ ,‬אין‬
‫מותם יכול להיות סמל שלם‪ ,‬כי בחייהם היו רחוקים משאיפותינו'‪ 18.‬סביר שגם‬

‫ד' גרינבלום‪' ,‬היחס לכח בתנועת הנוער בני עקיבא מיום הקמתה עד מלחמת העצמאות'‪,‬‬                    ‫‪1	 3‬‬
‫עבודת מוסמך‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬תשס"א‪ ,‬עמ' ‪ .30‬אני מודה לד"ר גרינבלום על שהעמיד‬                  ‫‪	14‬‬

                                                                      ‫לרשותי את התזה שלו‪.‬‬      ‫‪	15‬‬
‫שם‪ .‬על התפיסות האנטי‪-‬מילטירסטיות בבבני עקיבא‪ ,‬שהגיעו לעיתים עד כדי תמיכה‬                       ‫‪1	 6‬‬
‫בתנועת 'ברית שלום'‪ ,‬ראו‪ :‬י' אליאש‪ ,‬מעשה הבא בחזון‪ ,‬ירושלים ‪ ,1983‬עמ' ‪ .83‬לשאלת‬                 ‫‪1	 7‬‬
‫היחס לנושא המיליטריסטי בציונות הדתית‪ ,‬ראו‪ :‬א' הולצר‪ ,‬חרב פיפיות בידם‪ :‬אקטיביזם‬                 ‫‪1	 8‬‬
‫צבאי בהגותה של הציונות הדתית‪ ,‬ירושלים תשס"ט; ד' גרינבלום‪ ,‬מגבורת הרוח לקידוש‬

                        ‫הכח‪ :‬כח וגבורה בציונות הדתית בין תש"ח לתשכ"ז‪ ,‬רעננה תשע"ז‪.‬‬
‫על דמותו של טרומפלדור הלוחם כמאפיין את היהודי החדש האנטי‪-‬גלותי‪ ,‬ראו‪ :‬זרובבל‬

                                                                ‫(לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪.89–86‬‬
‫על התהליך שעברה הציונות הדתית ביחסה לרעיון שלילת הגולה‪ ,‬ראו‪ :‬א' דון יחיא‪' ,‬שלילת‬

           ‫הגולה בציונות הדתית'‪ ,‬שגיא ושוורץ (עורכים) (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)11‬עמ' ‪.258–229‬‬
‫על היבטים שונים ביחסו של טרומפלדור למסורת ולדת‪ ,‬ראו‪ :‬בן עמרם (לעיל‪ ,‬הערה ‪,)1‬‬

                                            ‫עמ' ‪ ;56‬לסקוב (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)6‬עמ' ‪.99 ,15–13‬‬
‫מתוך ביטאון המזרחי במישור‪ ,‬ו' בחשון תש"א‪ ,‬מובא אצל גרינבלום (לעיל‪ ,‬הערה ‪,)13‬‬

                                                                                      ‫עמ' ‪.29‬‬
   373   374   375   376   377   378   379   380   381   382   383