Page 381 - Tel Hai Book
P. 381

‫ביריה‪ ,‬תל חי וגוש אמונים‪ :‬מיתוס תל חי בציונות הדתית  ‪379‬‬

‫כ"ט שנה‪ ,‬עמדו טרומפלדור וחבריו שכרעו ונפלו‪ ,‬ולפני שלוש שנים חברינו אנשי‬
‫ביריה שהקימו את יישובם‪ ,‬בכח הרצון ובכח העז והאמונה ללא חת נגד כח הנשק‬
‫של צבא בריטניה‪ .‬י"א באדר‪ ,‬יום ביריה‪ ,‬אות ומופת הוא לדורות הבאים‪ ,‬סמל לכל‬
‫מלחמת הגבורה והנצחון שלנו בדור הזה'‪ 24.‬ואילו בעיתון 'הצופה לילדים' נכתב‬
‫שיר ליום תל חי‪ ,‬שבו הובהר הקשר העמוק בין ביריה לתל חי‪' :‬ביום תל חי ‪ /‬בני‬
‫אל חי ‪ /‬קוממו בירי ‪ /‬היא ביריה בשנייה ‪ /‬כי בא הצר ‪ /‬גוי אכזר ‪ /‬ואסר וגרר כל‬
‫בני ביריה לשביה ‪ /‬וכל עוד בנו חי ‪ /‬אור סיני ‪ /‬ננחל עוד וחי ‪ /‬כל גליל ביריה'‪25.‬‬
‫המסר היה ברור‪ :‬הציבור הציוני דתי יכול להתגאות כמי שיש לו תל חי משלו‪,‬‬
‫וממילא כמי שיש לו מניית יסוד ולגיטימציה לשותפות והשפעה בבניין המדינה‬

                                                                              ‫צעירה‪.‬‬
‫טיפוח מיתוס ביריה כתל חי דתי לאומי התעצם לאחר קום המדינה‪ ,‬על רקע‬
‫תסכולו של הציבור הציוני דתי עקב מה שנתפס בעיניו כהדרתו מאתוס הגבורה‬
‫שהלך והתפתח על רקע מורשת קרבות תש"ח‪ .‬הקיבוץ הדתי‪ ,‬שנחשב חלק‬
‫משמעותי מהאליטה הציונית דתית בתקופה זו‪ ,‬איבד מחצית מיישוביו ועשרות‬
‫רבות מחבריו בקרבות המלחמה‪ .‬תחושתו הייתה כי תרומתו למאמץ המלחמתי‬
‫אינה מוצגת לפני הציבור כפי שהוצגו והונחלו אירועי המלחמה שחוו יישוביה של‬
‫תנועת העבודה‪ 26.‬במסגרת תחושת קיפוח זו‪ ,‬נאבקו אנשי הציונות הדתית לשמר‬
‫את זכר הקרבות שהתחוללו בגוש עציון וביישובים אחרים של הציונות הדתית‪,‬‬

                                                  ‫כמו גם את זכר המאבק בביריה‪27.‬‬
‫ההתייחסות החשדנית של חלקים בציונות הדתית להנהגה המפא"יניקית‪,‬‬
‫המבקשת לשמר בידיה את יוקרתם של מיתוסים כדוגמת תל חי‪ ,‬ושואפת לספח‬
‫אליה את הפעילות הציונות דתית בתחומים אלה‪ ,‬ניכרה עוד בימי המאבק על‬
‫ביריה עצמה‪ .‬במכתב זועם להנהגת הקרן הקימת לישראל כתבו חברי הנהגת בני‬
‫עקיבא‪' :‬אנו פונים אליכם בתלונה על העלימכם מקהל הקוראים מי הם שיישבו‬
‫את ביריה בראשונה ונאסרו בה‪ .‬אנו יודעים כי זו מדרככם להעלים את שייכותם‬

‫זרעים‪ ,‬אדר תש"ט‪ ,‬מצוטט אצל ח' פלס (עורך)‪ ,‬ביריה‪ :‬לקט מקורות לתולדותיה‪ ,‬ירושלים‬               ‫‪2	 4‬‬
                                                                             ‫תשל"ג‪ ,‬עמ' ‪.78‬‬  ‫‪	25‬‬
                                                                                             ‫‪2	 6‬‬
‫הצופה לילדים‪ ,13.3.1948 ,‬מובא אצל מ' עזריהו‪' ,‬הגאוגרפיה המיתית של י"א באדר מתל חי‬
                                  ‫לביריה ואילת'‪ ,‬אופקים בגיאוגרפיה‪( 46 ,‬תשנ"ו)‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬      ‫‪	27‬‬

‫על משבר הקיבוץ הדתי בעקבות המלחמה‪ ,‬ראו‪ :‬נ' ברוכי‪ ,‬נקום ובנינו‪ :‬כך שוקם הקיבוץ‬
‫הדתי מחורבנו במלחמת העצמאות‪ ,‬ירושלים תשע"א‪ ,‬עמ' ‪ .89–75‬על הטענות כלפי מפא"י‬
‫כי היא מדירה מסיפור הגבורה והקוממיות את מי שאינם נמנים עם אנשיה‪ ,‬ראו‪ :‬א' לבל‪,‬‬

              ‫הדרך אל הפנתיאון‪ :‬אצ"ל‪ ,‬לח"י וגבולות הזיכרון הישראלי‪ ,‬ירושלים תשס"ז‪.‬‬
‫על מיתוס כפר עציון‪ ,‬ראו גרינבלום (לעיל הערה ‪ ,)14‬עמ' ‪ .390–350‬על הדיון בדבר‬
‫הנצחת הקרב בבארות יצחק‪ ,‬ראו ר' חרובי‪' ,‬בצל הנס‪ :‬נס הקוממיות והקיבוץ הדתי'‪,‬‬
‫ש' אוקון (עורכת)‪ ,‬באר מים חיים‪ :‬הגשמת "תורה ועבודה" בהתיישבות‪ ,‬בארות יצחק תשע"ד‪,‬‬

                                                                               ‫עמ' ‪.142–121‬‬
   376   377   378   379   380   381   382   383   384   385   386