Page 384 - Tel Hai Book
P. 384

‫‪  382‬יוסי לונדין‬

‫'במקום בו תעבור המחרשה'‬

‫במשך קרוב ליובל שנים הייתה מקובלת האקסיומה שעמידת הגבורה של אנשי‬
‫תל חי השפיעה על עיצוב גבולות הארץ‪ ,‬ואפשרה בסופו של דבר את הכללתה של‬
‫אצבע הגליל בגבולות המנדט‪ ,‬ולאחריו במדינת ישראל‪ .‬העובדה שהיישובים היו‬
‫נטושים למעשה בימי הדיונים על קביעת הגבול‪ ,‬די היטשטשה בחסות המיתוס‪,‬‬

  ‫שהנחיל לדורות את לקח תל חי‪' :‬במקום בו תעבור המחרשה‪ ,‬שם יעבור הגבול'‪.‬‬
‫הסדק הראשון במיתוס נתגלה בשלהי שנות השבעים‪ ,‬עם פרסום ספרו של‬
‫נקדימון רוגל‪' ,‬תל חי‪ :‬חזית ללא עורף'‪ .‬רוגל מתח ביקורת נוקבת על הנהגת‬
‫היישוב בראשית שנות העשרים‪ ,‬שיצרה בקרב המתיישבים תחושה 'כי הנסיגה‬
‫עד יעבור זעם עלולה לגרום לקיצוץ הגבולות של הבית הלאומי‪ ,‬להמיט חרפה‬
‫על הכבוד הלאומי ולחולל נסיגות בשרשרת'‪ ,‬ועם זאת הפקירה אותם לגורלם‪37.‬‬
‫בפועל‪ ,‬טען רוגל‪ ,‬לא השפיעה פרשת תל חי כהוא זה על שיקוליהם של הבריטים‬
‫והצרפתים בקביעת הגבול בין ארץ ישראל ללבנון‪ ,‬אלא שיקולים כלכליים‪,‬‬
‫גיאופוליטיים ומשפטיים שקבעו את מדיניות המעצמות‪ 38.‬יתרה מזאת‪ ,‬הוא טען‬
‫כי המיתוס שיצרה פרשת תל חי‪ ,‬שלפיו גבולות הארץ נקבעים על פי הנוכחות‬
‫היישובית‪ ,‬מנע מבן‪-‬גוריון לפנות יישובים במצב קריטי בתש"ח‪ ,‬כדוגמת יישובי‬

              ‫גוש עציון‪ ,‬וכך הומטו עליהם אסון וחורבן עם נפילתם בידי האויב‪39.‬‬
‫דבריו של רוגל‪ ,‬שהובאו תחילה בתוכנית טלוויזיה שזכתה לפופולריות רבה‪,‬‬
‫ולאחר מכן בספרו‪ ,‬פתחו שנים ארוכות של ויכוח היסטורי בשאלת הזיקה בין‬
‫אירועי תל חי לקביעת גבולות הארץ‪ 40.‬הפולמוס שעורר לא התקיים בחלל ריק‪.‬‬
‫שלהי שנות השבעים הביאו עימן את הסכם השלום עם מצרים‪ ,‬שבו התחייבה‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬לראשונה בתולדות התנועה הציונית‪ ,‬לעקור עשרות יישובים‬

                                                               ‫רוגל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)8‬עמ' ‪.13‬‬   ‫‪	37‬‬
                                                                                ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.243‬‬  ‫‪	38‬‬
                                                                                              ‫‪3	 9‬‬
‫על תפיסת ההימנעות מפינוי יישובים במלחמת העצמאות על רקע תקדים תל חי‪ ,‬ועל‬
‫השינוי במדיניות זו לאחר נפילת גוש עציון‪ ,‬ראו‪ :‬נ' כהן לוינובסקי‪ ,‬פליטים יהודים במלחמת‬          ‫‪4	 0‬‬
‫העצמאות‪ ,‬תל אביב תשע"ד‪ ,‬עמ' ‪ .65–17‬על דיון דרמטי שנערך בכפר עציון עצמו עם‬
‫תחילת המצור עליו בחורף ‪ 1948‬בשאלה אם להמשיך ולהיאחז במקום ברוח תל חי או‬
‫להתפנות‪ ,‬ראו‪ :‬ד' אוחנה‪ ,‬לא כנענים‪ ,‬לא צלבנים‪ :‬מקורות המיתולוגיה הישראלית‪ ,‬ירושלים‬

                                                                      ‫תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪.228–227‬‬
‫בין המתנגדים לתפיסתו של רוגל אפשר לציין את אלחנן אורן‪ ,‬שטען כי ההיאחזות בתל‬
‫חי והקרבות שנערכו במקום‪ ,‬כן השפיעו על מדיניות הבריטים בנושא והביאו להכללת תל‬
‫חי בגבולות הארץ‪ .‬ראו‪ :‬א' אורן‪' ,‬הלקח החי של תל חי'‪ ,‬ש' סטמפלר (עורך)‪ ,‬הישוב בעת‬
‫החדשה‪ :‬ציוני דרך בטרם מדינה‪ ,‬תל אביב תשמ"ג‪ ,‬עמ' ‪ .176–164‬מנגד טען גדעון ביגר‪:‬‬
‫'אפשר לקבוע היום בבירור כי לא היה כל קשר בין אירועי תל חי לבין קביעת הגבול הצפוני‬
‫של ארץ ישראל בימי השלטון הבריטי'‪ .‬ג' ביגר‪ ,‬ארץ רבת גבולות‪ :‬מאה השנים הראשונות‬

       ‫של תיחום גבולותיה של ארץ ישראל‪ ,1947–1840 ,‬באר שבע תשס"א‪ ,‬עמ' ‪.126–113‬‬
   379   380   381   382   383   384   385   386   387   388   389