Page 386 - Tel Hai Book
P. 386
384יוסי לונדין
נגד כל אפשרות של נסיגה משטחים שבהם שלטה ישראל ,החל בדיונים על
הסכמי הפרדת הכוחות בגולן בסיומה של מלחמת יום הכיפורים ,עבור בפעילות
כנגד הנסיגה מסיני ופינוי חבל ימית בשנות השמונים ,וכלה במאבק נגד הסכמי
אוסלו ונגד תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה ,בשלהי המאה העשרים ובראשית
המאה העשרים ואחת 45.במאבקם נגד הנסיגות אימצו אנשי גוש אמונים לצד
טיעונים דתיים גם טיעונים לאומיים מבית מדרשה של הציונות החילונית ,ובהם
הטיעונים המתבססים על מיתוס תל חי כמקור המלמד על החשיבות שבאחיזה
בחלקי מולדת למרות כל הקשיים.
תומכי גוש אמונים לא סטו מרוח תל חי ,כפי שהבינו אותה ,למרות הערעור
ההיסטורי שהלך וגבר על כוחה והשפעתה של פרשת תל חי על קביעת הגבולות.
כך קראו אנשי גוש אמונים לתומכיהם לעלות לשומרון דווקא ביום י"א באדר
תשל"ה ,יום תל חי ,תחת הכותרת 'להיחלץ מצוואר הבקבוק' ולפעול למען
'הכרעה מדינית אמיצה ותנופת התיישבות בלב הארץ' 46.תקדים תל חי שימש
בעיני הגוש אף כמקור לגיטימציה לעלייה להתיישבות אף בלא אישור הממשלה,
כפי שטרומפלדור וחבריו פעלו בתל חי למען האחיזה בארץ גם ללא הסכמתם
של ראשי היישוב 47.אנשי תנועת גוש אמונים וממשיכיהם ראו את עצמם ,אפוא,
כממשיכי הציונות הקלאסית שמייסדיה התעייפו מהמשך העשייה ובכך הניחו להם
את מורשת תל חי 48.בפרספקטיבה של סיכום עשרות שנות התיישבות ומאבק
על גבולות הארץ שניהלו אנשי גוש אמונים ,תוך יצירת קישור לאירועי תל חי,
טען חגי הוברמן ,מתומכי הגוש שסקר את תולדות ההתיישבות ביהודה ושומרון,
על המאבקים השונים אותם ניהל גוש אמונים ראו :מ' פייגה' ,עד שהראש ישבור את הקיר: 4 5
ראשית דרכו של גוש אמונים' ,צ' צמרת וח' יבלונקה (עורכים) ,העשור השלישי :תשכ"ח– 46
4 7
תשל"ח ,ירושלים תשס"ח ,עמ' .362–343
כרוז של גוש אמונים ,ככל הנראה משנת ,1975מופיע באוסף גוש אמונים באתר הספרייה 4 8
הלאומית.
גרעין אלון מורה במודעה בעיתון 'הארץ' מיום ,2.8.1974אצל מ' פייגה ,שתי מפות לגדה :גוש
אמונים ,שלום עכשיו ועיצוב המרחב בישראל ,ירושלים תשס"ג ,עמ' .49על שאלת הציות
להחלטות ממשלה בקרב אנשי גוש אמונים וממשיכיהם ראו :מ' הלינגר וצ' הרשקוביץ,
ציות ואי ציות בציונות הדתית ,מגוש אמונים ועד תג מחיר ,ירושלים תשע"ה.
ראוי לציין שתכופות היו מעשים אלה לדאבון לבם של חלק מאנשי תנועת העבודה ,שטיפחו
במשך שנים את מיתוס תל חי ובד בבד התנגדו בתוקף למעשיהם של אנשי גוש אמונים ,הן
בשל עמדתם בעד נסיגות במסגרת הסכמים מדיניים ,הן כחלק מהבנת התהליך כמסגרת של
עליית אליטה חדשה המאיימת על מקומה של האליטה הוותיקה .ראו :ד' רובינשטיין ,מי לה'
אלי :גוש אמונים ,תל אביב תשמ"ב ,עמ' .128על תחושתם של בני תנועת העבודה שהמאבק
על ההתיישבות בשטחי יהודה ושומרון מסמל גם סוג של חילופי אליטות ראו :ב' קימרלינג,
קץ שלטון האחוס"לים ,ירושלים ,2001עמ' ,41–31וכן י' שרלו' ,האליטות הדתיות לאומיות
החדשות' ,א' בן רפאל וי' שטנברג (עורכים) ,אליטות חדשות בישראל ,ירושלים תשס"ז,
עמ' .355–344
