Page 119 - peamim 46-7
P. 119

‫‪ | 116‬יום טוב עסיס‬

‫מתיישבים מהצפון‪ ,‬ובפני בני המעמדות העליונים‪ ,‬שהיו בעלי שאיפות מדיניות‬
‫וכלכליות ונכונות‪ ,‬נפרשו אפשרויות לניצול השלל הרב שנפל בידי שתי הממלכות‬
‫הנוצריות‪ .‬קאסטיליה הוסיפה על שטחה חלקים נכבדים באנדאלוסיה‪ ,‬כולל ג׳אין‪,‬‬
‫קורדובה וסביליה‪ ,‬ואף מלכות מורסיה‪ ,‬שאיפשרה לה מוצא לים התיכון‪ .‬מרשימות‬
‫חלוקת הקרקעות והבתים ניתן לעמוד על היקף ההתיישבות של מקורבים למלכות‪,‬‬
‫ובתוכם יהודים‪ .‬אלה שנהנו מההטבות של המלך השתייכו למעמד העליון‪ ,‬חצרנים‬
‫וקרובי משפחתם‪ .‬אראגוניה‪ ,‬שהיתה מורכבת מקאטאלוניה ואראגון‪ ,‬כבשה במחצית‬
‫הראשונה של המאה ה־‪ 13‬את מאיורקה ומלכות ואלנסיה‪ ,‬שנכללו כרביבים נפרדים‬
‫בפדרציה‪ .‬אף כאן ניתנו הזדמנויות לאצילי קאטאלוניה ואראגון להתעשר‪ ,‬להתפשט‬
‫ולהתחזק בתחומים רבים‪ .‬גם יהודים נהנו מהטבות וזכויות הקשורות לרקונקיסטה‬

                                                  ‫ומחלוקת אחוזות בשטחים כבושים‪2.‬‬
‫היהודים מילאו תפקידים חשובים בספרד במאות ה־ ‪ .13-11‬כקיבוץ נפרד ונבדל‬
‫מהצדדים הלוחמים‪ ,‬נהנו היהודים מיתרונות משני עברי הגבול‪ .‬בצד הנוצרי תרמו‬
‫היהודים כסף רב‪ ,‬שנדרש לניהול מלחמות יקרות‪ ,‬והתיישבו בשטחים שנכבשו מידי‬
‫המוסלמים‪ .‬על תרומתם הכספית הנכבדה הודו המלכים הכובשים עצמם;‪ 3‬סיוע זה‬
‫ייזכר לטוב לשנים רבות‪ ,‬ואין ספק שהשאיר רושם חזק על החברה הנוצרית‪ ,‬ובייחוד‬

                                                                          ‫על חצר המלך‪4.‬‬
‫אחת התוצאות החשובות של הרקונקיסטה על החברה היהודית היתה עלייתה של‬
‫שכבת עלית של חצרנים יהודים‪ 5‬שפעלו בשירות הכתר‪ ,‬הן בקאסטיליה והן‬
‫באראגוניה — במתורגמנים‪ ,‬כדיפלומטים‪ ,‬כרופאים‪ ,‬כפקידי מלכות‪ ,‬כספקים ובעלי‬
‫אשראי‪ 6.‬חצרנים אלה נהנו מזכויות מיוחדות והופלו לטובה לעומת כלל הציבור‬
‫היהודי הרחב‪ .‬הם קיבלו הטבות רבות ומגוונות‪ ,‬לרוב על חשבון הציבור היהודי‪.‬‬
‫הפטור ממסים וההנחות היו בדרך כלל לרעת הקהילה‪ ,‬אשר שילמה את מלוא הסכום‬
‫שהוטל עליה מלכתחילה‪ .‬הבשר‪ ,‬שסופק חינם מדי יום ביומו לחצרנים יהודים‬
‫במצוות המלך — מבית המטבחיים היהודי — עלה כסף רב לקהילה‪ .‬על הפליית‬
‫החצרנים היהודים משאר הציבור נוספה — וזכות בני משפחתם — שלא ללבוש את‬
‫הלבוש היהודי המיוחד‪ ,‬והדבר ודאי לא הוסיף להם אהדה‪ .‬בהתנהגותם דמו‬

                                                      ‫‪ 2‬על הרקונקיסטה במאה ה־‪ — 13‬ראה‪ :‬הילגרת‪.‬‬
‫‪ 3‬בתשובתו לארכיבישוף של טולדו‪ ,‬עסק האפיפיור הונוריוס השלישי בהכנסה הגדולה שקיבל‬
‫המלך פרננדו השלישי מהיהודים‪ ,‬ולרתיעתו מהעברת תמיכתם ממנו למוסלמים — ראה‪:‬‬

                                                                           ‫גרייזל‪ ,‬הכנסייה‪ ,‬עמי ‪.151-150‬‬
‫‪ 4‬כך עולה מ מ כ ת ב ו של אלפונסו ה־ ‪,11‬מלך קאסטיליה‪ ,‬לאפיפיור קלמנט השישי‪ ,‬מיולי ‪ , 1342‬ובו‬

       ‫דורש ה מ ל ך שלא יילקח בניין‪ ,‬ש ש י מ ש כבית כנסת מימי יוסף די אסיג׳ה‪ .‬ראה‪ :‬בער‪ ,‬יהודים‪II, ,‬‬
                                                                                                      ‫מס׳ ‪.167‬‬

‫‪ 5‬על החצרנות היהודית בספרד — ראה‪ :‬ביינארט‪ ,‬דמותה‪ ,‬עמי ‪ ;71-55‬י׳ וייס‪ ,‬עמי ‪.403-396‬‬
‫‪ 6‬על היהודים בשירות הכתר באראגוניה — ראה‪ :‬עסיס‪ ,‬דיפלומאטים‪ :‬רומאנו‪ ,‬יהודים‪:‬‬
‫שניידמאן‪ ,‬יהודים‪ :‬הנ״ל‪ ,‬במינהל‪ :‬על פקידים יהודים בקאסטיליה — ראה‪ :‬בער‪ ,‬תולדות‪ ,‬עמי‬

                                                                      ‫‪.217-216 ;192-190 ;82-71 ;67-65‬‬
   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124