Page 120 - peamim 46-7
P. 120
עני ועשיר בחברה היהודית בספרד 117 I
החצרנים היהודים לשאר החצרנים :גם הם פעלו כפטרונים למשוררים ,למשכילים
ולתלמידי חכמים .הם ערכו מסיבות וחיו חיי הוללות ומותרות ,החזיקו פילגשים
ואימצו סגנון חיים זר לחלוטין לזה שנהוג היה בשכונה היהודית 7.הרבה מהביקורת,
שהושמעה בדרשותיהם ותשובותיהם של חכמי הדור ,הופנתה כלפי בני שכבת
העשירים 8.מבחינה חברתית נפערו אפוא פערים גדולים מאוד בין החצרנים ובני
משפחותיהם העשירים ,והמשכילים לרוב ,לבין רוב היהודים בני המעמדות הנמוכים,
ובעיקר העניים .שכבת החצרנים לא היתה עשויה מקשה אחת ,אך בלט הפער בינה
לבין השכבות הנמוכות בחברה היהודית לא רק בתחום הכלכלי ,אלא אף בתחומי
החברה ,התרבות והדת.
אף כי בחלקם הגדול שמרו החצרנים אמונים לבני עמם ולאמונת דתם ,ראו את
עצמם כשליחי קהילותיהם בחצר המלכות ,ולא התכחשו לזהותם היהודית — 9הרי
שבדורות הבאים התרחקו רבים ממנהגי אבותיהם ומדעות ההמונים .החיים בצל
הכתר ודאי הכבידו על קיום תורה ומצוות; ר׳ מנחם בן זרח ,אחד מחכמי ספרד במאה
ה־ ,14הרגיש אפוא צורך לחבר ספר הלכות קטן לשימושם של חצרנים אלה ,כפי
שכתב בבירור בהקדמתו :׳ובראותי כי ההולכים בחצר אדוננו המלך ירום הודו הם
מגן ומחסה לשאר עמו כל איש לפי מחלתו ומקומו ואמנם ברוב מהומות הזמן
ובחמדת הכותרות והדברים שאינן הכרחיים הולכים הלוך וחסור במצות המחוייבות
ובפרט להולכי דרכים ולמשרתים ורואים את פני המלך׳ 10.הספר הוקדש לדון שמואל
אברבנאל ,אחד מחצרניו המפורסמים של פדרו מלך קאסטיליה ,שהמיר את דתו זמן
קצר לפני גזרות קנ״א .יצחק כולוף ,בנו של אלעזר ,מחצרניו של ג׳ואן הראשון מלך
אראגוניה ,השתמד זמן קצר לאחר מות אביו ,בשנת .1389אשתו נשארה נאמנה
לעמה ולאמונתה .החצרן היהודי המפורסם שמואל הלוי אבולעפיה ,אף הוא מפקידיו
של פדרו ,הפגין את דבקותו בדתו בבניית בית הכנסת המפורסם בטולדו.
בכל הממלכות הנוצריות היתה נתונה הנהגת הקהילה בידי החצרנים ובני
משפחותיהם .ברוב עושרם ובכוח מעמדם הפוליטי ,החזיקו החצרנים בשלטון תוך
משטר אוליגארכי של אמידים ותלמידי חכמים .אריסטוקרטיה יהודית זו שלטה
בקהילות אראגוניה כמעט ללא עוררין עד המחצית השנייה של המאה ה־.13
בקאסטיליה המשיכו יהודי לשמש את המלך עד הגירוש ,והם היו ׳גדולי העשירים
המשרתים את פני המלך והשרים׳ 11.השכבה הדקה של המשפחות המיוחסות יוצגה
על חיי החצרנים היהודים בקאסטיליה במאה ה־ — 13ראה :בער ,טדרוס. 7
ראה למשל דבריו של ר׳ יהודה בן הרא״ש על תפוצת היחסים המיניים עם שפחות ,זכרון יהודה, 8
סימן צא. 9
תעודות בלאטינית ,חתומות בעברית בחתימת ידם של חצרנים יהודים בקאטאלוניה במאות
ה־ ,13-12מראות לדעתי על רצונם להבליט את יהדותם אף בהיותם בראש מינהל המלכות .ראה 10
11
ל מ ש ל :בער ,יהודים ,1 ,מס׳ ,54 ,50עמי :52-51מס׳ ,94 ,90-89 ,86עמי .102
ר׳ מנחם בן זרח ,צדה לדרך ,דף ד ,עמי א.
זכרון יהודה ,סימן עח.
