Page 115 - peamim 46-7
P. 115
| 112דב שוורץ
ז .סיכום
ניסינו לתאר מעט מתפיסותיו התיאולוגיות והפרשניות של הוגי החוג הניאואפלטוני
וטפח מהשקפת עולמם .נראה בבירור שהוגים אלו ראו את התורה ואת החוק היהודי
בכפופים לאמת הפילוסופית .הם ביצרו את ההשלכות הרדיקאליות של משנות אבן
עזרא והרמב״ם ,ואין כל סיבה לפקפק בכך שמשכו אליהם ביקורת .בהנחה שדבריו
של ר׳ שם טוב אבן שם טוב מופנים כלפי השכלתנות הקיצונית ,לא ניסרו דבריו אלו
בחלל ריק ,והיו הוגים ממשיים שאליהם כוונה הביקורת.
עם זאת ,יש לסייג מסקנה זו ולומר ,כי אין בגילויים אלו כדי להוכיח שקבוצת
ההוגים התנהגה בחיי היום־יום כ׳אווירואיסטית׳; אך סביר כי משנתה השכלתנית־
קיצונית הפכה מטרה לביקורת .יש לזכור שהרמב״ם הותקף על שהביע משנה מתונה
הרבה יותר ,לפחות באופן אקסוטרי .אף זאת :גילוי הגותו של החוג הניאופלטוני
כיעד אפשרי לביקורת מצטרף למסקנותיהם של ההיסטוריונים שביארו ביקורת זו
מתוך מאפייני התקופה )המרה ,אסקטיזם והתעצמות התפיסה הקבלית( .מאפיינים
אלו הגבירו את הביקורת והקצינו אותה ,החל מהיגדי־אגב וכלה בהתקפה האלימה־
משהו של שם טוב אבן שם טוב .אלא שניתן להניח ,שהאחרון כיוון את דבריו
למשנתן הפילוסופית של דמויות ריאליות ,דמויות שניתלו בסמכויות מכובדות ,וכך
משכו אליהם את חצי הביקורת .ולבסוף :אין לראות קשר ספרותי ישיר בין הביקורות
של שם טוב ואלעמי לבין משנתו של החוג .גילויו של החוג תורם להבנת התשתית
לאקלים תרבותי רציונאליסטי ראדיקאלי בתקופה זו ,אקלים שהביא למתיחת
הביקורת החריפה.
יש להעיר הערת הסתייגות נוספת .כידוע ,חומר עשיר ורב־היקף גנוז עדיין
בכתבי־יד ,ולא זכה לאור הדפוס מסיבות שונות ומשונות .הדבר אמור גם בהוגי החוג
הנדון :רוב כתביהם ספונים בכתבי־יד ,וחשיפתם ,כך נדמה ,מוליכה להבנה משופרת
של האקלים התרבותי .לכן אין להתיימר ולומר ,כי הוגי החוג היוו מטרה בלעדית
לביקורת; לא מן הנמנע שיתגלו טקסטים תואמים נוספים ,ואולי אף יותר מאלו של
הוגי החוג ,שישפכו אור חדש על התקופה92.
עם זאת ברור ,כי הגות החוג תרמה במידה מסוימת לעיצוב אווירת הפולמוס
ולחידוד העמדות בתקופה הנדונה .ככל הנראה ,פולמוס זה נמנה עם הגורמים
להתרופפות המצב החברתי ,שהיה רעוע בלאו הכי מסיבות שונות ,ודומה כי כל צד
פירש את פרעות קני׳ א בהתאם לתפיסותיו ומסורותיו .על כל פנים ,בגילוי זה של
החוג הניאופלטוני יש כאמור משום הבהרה של האווירה בראשית המאה ה־ 15והבנת
תהליכי ההתפוררות ,שנגסו בשלמות הקהילה היהודית בתקופה לא־יציבה ורבת־
תהפוכות זו.
נראה שדבריו של רביצקי ,שנכתבו לפני כעשר שנים ,תקפים גם כיום :׳הרושם הראשוני 92
המתקבל הוא ,כי פרקים רבים בתולדות הפילוסופיה היהודית יתחייבו בתיאור מחודש לנוכח
מכלול הספרות שבידינו׳)רביצקי ,חקר ,עמי .(13הנחה זו יפה גם לתולדות הקהילה היהודית
בכלל ,כפי שמגלה הדיון שלפנינו.