Page 111 - peamim 46-7
P. 111
| 108דב שוורץ
)א( ביאור אלגורי של אלקונסטנטין למצוות שילוח הקץ:
כבר ידעת שהצפור מצד העופפות ,אשר פעם יציץ ויעופף לנו ופעם יעלם ,הוא
רמז אל השכל האינושי אשר פעם יעופף למעלה ופעם ישית משטרו לארץ,
וכאשר ידעת זה השתוף ,צריך שתדע כי כוונת תורתינו הקדושה היה באומרה:
כי יקרא קן צפור לפניך וגו׳)דב׳ כב:ו( ] [...וכמו כץ רצתה לרמוז לנו עניץ
פנימי ,והוא כי כאשר יקרא אל הצפור אשר רמזתי קן ,בדרך כל אדם או בשדה
החכמה שהיא אצל מזבח יי׳ צבאות ,וישית שם אפרוח שהם רמז אל
המושכלות הראשונות ,או בצים ,שהקן רמז אל >המושכלות< אשר הם מוכנים
לצאת את הפועל ,צריך שישלח את האם ,אשר הוא רמז אל החומר אשר הוא
רובץ תחת משאו )על־פי שמי כג:ה( ,ולקחת את הבנים אשר הם רמז אל
הדעות האמתיות הבאות מתולדת האב ,כאשר לא צוה לשלחו ,כי בסבת זה
נחיה החיים התמירים ונאריך ימים בעולם שכלו ארוך ,ודי בזה הערה70.
הציפור מסמלת את השכל ,המשכיל את החכמות .בפסגת החכמות מצויה חכמת
האלוהות ,שהיא נגלית ונסתרת ,מופיעה ונעלמת 71.כמו כן מביע ציווי זה את התפיסה
האסקטית ,לפיה יש להתנתק מן הממד החומרי כדי להידבק במושכלות.
)ב( המדרש על איסור הלנת המת )דב׳ כב:כג( המביא משל לשני אחים תאומים,
האחד יצא למלוך והשני לליסטיא 72,מבואר באריכות ב׳מגלה עמוקות׳.
אלקונסטנטין מציע את פירושו האלגורי במסגרת ביאור דברי אבן עזרא על אתר:
כבר ידעת >דעת < ר׳ אברהם ן׳ עזרא ז״ל בענין קללת אלי״ ם תלוי ,שאמי שיש
לו סוד דבק בנפש ,ושהקללה תבוא אל המקום הקרוב 73,ולפי דעתי שזה הענין
בעצמו רמזו לנו ז״ל באומרם 74:משל למה הדבר דומה ,בשני אחים תאומים
שהיו בעיר אחת ,אחד מינוהו מלך ואחד לסתים .צוה המלך ותלהו ,כל הרואה
אותו אומר המלך תלוי ,צוה המלך והורידוהו .וזה שמה שאמרו משל לשני
אחים תאומים ,רצו לרמוז כי בצלם אלי״ ם עשה את האדם )ברא׳ ט:ו( ,ומפני
זה השתוף הוא קללתו .ומה שאמרו שמנו את האחד למלך ,רמזו בו אל הרוח
אשר תשוב אל האלי״ם )קה׳ יב:ז( ,וכאשר יצא זה לסתים צוה המלך לתלותו,
הרוח השכלי הוא המלך הגוזר להעניש את הרשעים .ואשר אמרו לו שכל
הרואה אותו אומר המלך תלוי ,רצו לגלות לנו כי הרואים את המת יחשבו
מחשבות רעות ,לפי שלא ידעו להפריש בין החומר הנשאר והצורה העולה,
ויכחישו השארות החלק השכלי אשר הוא המלך העולה למעלה ,ויאמרו שהוא
מגלה עמוקות ,דף 111ב. 70
מקור תיאור זה במשל הברקים שבהקדמת ׳מורה נבוכים׳. 71
72
בבלי סנהדרין מו ע״ב. 73
הפירוש לדב׳ כא:כג. 74
בבלי סנהדרין מו ע״ב.