Page 111 - peamim 46-7
P. 111

‫‪ | 108‬דב שוורץ‬

                           ‫)א( ביאור אלגורי של אלקונסטנטין למצוות שילוח הקץ‪:‬‬

‫כבר ידעת שהצפור מצד העופפות‪ ,‬אשר פעם יציץ ויעופף לנו ופעם יעלם‪ ,‬הוא‬
‫רמז אל השכל האינושי אשר פעם יעופף למעלה ופעם ישית משטרו לארץ‪,‬‬
‫וכאשר ידעת זה השתוף‪ ,‬צריך שתדע כי כוונת תורתינו הקדושה היה באומרה‪:‬‬
‫כי יקרא קן צפור לפניך וגו׳)דב׳ כב‪:‬ו( ]‪ [...‬וכמו כץ רצתה לרמוז לנו עניץ‬
‫פנימי‪ ,‬והוא כי כאשר יקרא אל הצפור אשר רמזתי קן‪ ,‬בדרך כל אדם או בשדה‬
‫החכמה שהיא אצל מזבח יי׳ צבאות‪ ,‬וישית שם אפרוח שהם רמז אל‬
‫המושכלות הראשונות‪ ,‬או בצים‪ ,‬שהקן רמז אל >המושכלות< אשר הם מוכנים‬
‫לצאת את הפועל‪ ,‬צריך שישלח את האם‪ ,‬אשר הוא רמז אל החומר אשר הוא‬
‫רובץ תחת משאו )על־פי שמי כג‪:‬ה(‪ ,‬ולקחת את הבנים אשר הם רמז אל‬
‫הדעות האמתיות הבאות מתולדת האב‪ ,‬כאשר לא צוה לשלחו‪ ,‬כי בסבת זה‬

  ‫נחיה החיים התמירים ונאריך ימים בעולם שכלו ארוך‪ ,‬ודי בזה הערה‪70.‬‬

‫הציפור מסמלת את השכל‪ ,‬המשכיל את החכמות‪ .‬בפסגת החכמות מצויה חכמת‬
‫האלוהות‪ ,‬שהיא נגלית ונסתרת‪ ,‬מופיעה ונעלמת‪ 71.‬כמו כן מביע ציווי זה את התפיסה‬

         ‫האסקטית‪ ,‬לפיה יש להתנתק מן הממד החומרי כדי להידבק במושכלות‪.‬‬
‫)ב( המדרש על איסור הלנת המת )דב׳ כב‪:‬כג( המביא משל לשני אחים תאומים‪,‬‬
‫האחד יצא למלוך והשני לליסטיא‪ 72,‬מבואר באריכות ב׳מגלה עמוקות׳‪.‬‬
‫אלקונסטנטין מציע את פירושו האלגורי במסגרת ביאור דברי אבן עזרא על אתר‪:‬‬

‫כבר ידעת >דעת < ר׳ אברהם ן׳ עזרא ז״ל בענין קללת אלי״ ם תלוי‪ ,‬שאמי שיש‬
‫לו סוד דבק בנפש‪ ,‬ושהקללה תבוא אל המקום הקרוב‪ 73,‬ולפי דעתי שזה הענין‬
‫בעצמו רמזו לנו ז״ל באומרם‪ 74:‬משל למה הדבר דומה‪ ,‬בשני אחים תאומים‬
‫שהיו בעיר אחת‪ ,‬אחד מינוהו מלך ואחד לסתים‪ .‬צוה המלך ותלהו‪ ,‬כל הרואה‬
‫אותו אומר המלך תלוי‪ ,‬צוה המלך והורידוהו‪ .‬וזה שמה שאמרו משל לשני‬
‫אחים תאומים‪ ,‬רצו לרמוז כי בצלם אלי״ ם עשה את האדם )ברא׳ ט‪:‬ו(‪ ,‬ומפני‬
‫זה השתוף הוא קללתו‪ .‬ומה שאמרו שמנו את האחד למלך‪ ,‬רמזו בו אל הרוח‬
‫אשר תשוב אל האלי״ם )קה׳ יב‪:‬ז(‪ ,‬וכאשר יצא זה לסתים צוה המלך לתלותו‪,‬‬
‫הרוח השכלי הוא המלך הגוזר להעניש את הרשעים‪ .‬ואשר אמרו לו שכל‬
‫הרואה אותו אומר המלך תלוי‪ ,‬רצו לגלות לנו כי הרואים את המת יחשבו‬
‫מחשבות רעות‪ ,‬לפי שלא ידעו להפריש בין החומר הנשאר והצורה העולה‪,‬‬
‫ויכחישו השארות החלק השכלי אשר הוא המלך העולה למעלה‪ ,‬ויאמרו שהוא‬

                                         ‫מגלה עמוקות‪ ,‬דף ‪111‬ב‪.‬‬    ‫‪70‬‬
‫מקור תיאור זה במשל הברקים שבהקדמת ׳מורה נבוכים׳‪.‬‬                  ‫‪71‬‬
                                                                  ‫‪72‬‬
                                            ‫בבלי סנהדרין מו ע״ב‪.‬‬  ‫‪73‬‬
                                              ‫הפירוש לדב׳ כא‪:‬כג‪.‬‬  ‫‪74‬‬

                                            ‫בבלי סנהדרין מו ע״ב‪.‬‬
   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116