Page 112 - peamim 46-7
P. 112
ציורי ציפורים מתוך כתב־יד יהודי מספרד מן ה מ א ה ה־14
תלוי כמו הגוף ,ולכן צוה להורידו כדי שלא יאמרו שהוא תלוי ,וזהו הבזיוץ
הדבק בנפש אשר אמי החכם75.
המת ,שאסור להלין את נבלתו ,מסמל את היצר שבאדם ,או את הנפש הבהמית שבו.
השכל שיצא אל הפועל איננו תלוי ועומד לאחר המוות; אדרבא ,הוא דבק בשכל
הפועל ,המסומל במלך שהוא התאום ,ודבקות זו היא חיי נצח לנפש השכלית .לעומת
זאת ,הנפש הבהמית היא הנתלית ,ואותה יש להכחיד ולדכדך .הלנת הנבלה עשויה
להטעות את המתבונן ,שיאמר כי האדם מורכב מהנפש הבהמית בלבד ,וכי במות
האדם אין הישארות לנפשו .הרי שאיסור זה מנומק במוטיב הישארות הנפש
האינטלקטואלי ,ומביע במובנו העמוק את רעיון הדבקות.
)ג( מצורע :שרפת השיער שבמצורע רומזת לצורך שב׳שרפת׳ הנאות החומר.
ההקבלה היא לפי אלקונסטנטין ואבן צרצה :כשם שהשיער טפל לגוף ,כך החומר
טפל לשכל 76.זאת ועוד :המדרש קובע ,כי ׳אסור לילך במזרחו של מצורע ד׳
אמות׳ 77.אבן צרצה מבאר ,שארבע האמות מסמלות את ארבעת היסודות הבונים את
גוף המצורע ,והללו ׳מעופשים ונפסדים׳ ,ולכן יש להתרחק מן המצורע 78.כלומר :על
האדם להתמקד במישור השכלי ,ולהזניח את החומרי .שיעור הלכתי מובהק מועמד
בפירוש זה כסמל ,ומופקע מן הפשט.
)ד( אבן צרצה קובע כלל :בכל מקום שמופיע הביטוי ׳טומאה׳ בספרי הנבואה,
משמעותו המצב הפוטנציאלי של השכל כשהוא איננו ממומש 79.בדומה לכך,
׳טומאת השפתיים׳ משמעותה שיבוש הדעות80.
מגלה עמוקות ,דף 111א .אבן צרצה מביא פירוש זה במכלל יפי ,קובץ ,11דף 48א-ב. 75
מגלה עמוקות ,דף 78א :מקור חיים ,דף צא ,ד. 76
77
ויקרא רבה פרשה טז ,מהדורת מרגליות ,כרך ב ,עמי שנב ומקבילות בהערה לשורה 4שם .פירוש
זה מקורו ,כאמור ,ב׳מגלה עמוקות׳ לאלקונסטנטין ,ובשניהם נוסח המדרש ׳במחוזא של 78
79
מצורע׳ .על הקשר שבין צרעת לדעות האדם — ראה :ספר פאה ,דף 29ב. 80
מכלל יפי ,קובץ ,IIדף 177א.
מכלל יפי ,קובץ ,1דף 195א,
מכלל יפי ,קובץ ,1דף 138ב.
109
