Page 110 - peamim 46-7
P. 110
הירידה הרוחנית־דתית של הקהילה בספרד ן 107
לפי דברים אלו של אבן יעיש ואבן צרצה ,לא שמרו האבות על חלק גדול מן המצוות,
מפני שלא היו זקוקים לכך :מאחר שהגיעו לשלמות העיונית ,שוב לא נדרשו
למעשה .מצב האדם השלם שקול לקיום מצוות ,ולכן נאמר על אברהם ׳וישמור
משמרתי׳ ,למרות שבפועל לא שמר .לפיכך נועדו המצוות לאדם שלא פיתח את
שכלו ואינו יכול להתמקד בהשגת הרוחני ,ולא למשיג השלמות .במקור נוסף אנו
מוצאים מקרא מפורש שעוות במכוון :׳כיתרון האור מן החשך כן יתרון החכמה על
דברי המצות׳ 65,ופרשנות לכך מיותרת .אלקונסטנטין טוען כי הדבק בשכל הפועל
מופקע מן הפרטים ,ולכן התורה אינה חלה לגביו יותר .ואלה דבריו:
ולכן דרשו ז״ל :לא אוכל עוד לצאת ולבוא 66בדברי תורה ,מלמד שנסתמו
ממנו שערי חכמה ,ורצו בזה שכלל בשכלו כל השגותיו הפרטיות ונשאר כללי
ולא פרטי ,ולכן נסתמו שערי החכמה הפרטיות ולא היה יכול לצאת ולבוא
בדברי תורה ,והבן67.
ייתכן אמנם לפרש את הדבקות כמתרחשת לאחר המוות ,אך ברור שדברי התורה הם
בעלי חשיבות משנית לעומת החכמה הכללית ,המתעלה על הפרטים .דברי תורה
מתייחסים אפוא לפרט ,ואילו עניינו של המשכיל הוא בכלל .השלב העליון של
ההשכלה פוטר את האינטלקטואל מחיובי התורה .מדיונים אלו עולה ,כי אותן
רמיזות אנטינומיסטיות ,שהיו חבויות בכתבי אבן עזרא ,הרמב״ם ועוקביהם ,לובשות
ביטוי שיטתי וגלוי במשנתו של החוג הניאואפלטוני .לא נטעה ,אם כן ,כשנשער
שהביקורות שהוטחו על העדפת הפילוסופיה על פני התורה ,ועל הפגיעה במעמדו
המוחלט של החוק ,כוונו כלפי הגותו של החוג במישרין.
ו .פרשנות אלגוריסטית למצוות
את עקרון האלגוריזאציה של התורה מביע שלמה אבן יעיש באורח קצר וקולע :׳לפי
שאין התורה למעלה מן השכל ] [...שהתורה פנימי וחיצון׳ 68.לאור קביעה זו הולכים
כל הוגי החוג ,והאלגוריות שלהם אינן פוסחות על כל תחום שבכתובים ובמקורות69.
אלגוריות שכאלו מצויות למכביר בכתבי ההוגים ,ואסתפק במספר דוגמאות מתוך
פירושיהם של אלקונסטנטין ואבן צרצה בתחום הנועז ביותר — תחום העשייה
הדתית .וכך מתבארות מצוות מפורשות כאלגוריה:
מכלל יפי ,קובץ ,IIדף 20ב .זו לשון הפסוק בקהלת ב:יג :׳] [...שיש יתרון לחכמה מן הסכלות 65
כיתרון האור מן החשך.
66
דב׳ לא:ב :בבלי סוטה יג ע״ב. 67
מגלה עמוקות ,דף 133א. 68
אבן יעיש ,דף 234ב. 69
ראה למשל :שוורץ ,פרשנות ,עמי .68-66
