Page 105 - peamim 46-7
P. 105

‫‪ | 102‬דב שוורץ‬

‫להלן נביא את הרעיונות של הוגי החוג‪ ,‬הקשורים במישרין לעירעור סמכותם של‬
‫כתבי הקודש בכלל ושל החוק הדתי בפרט‪ .‬רעיונות אלו יציגו את הוגי החוג‬
‫כאווירואיסטים במובן מסוים‪ ,‬לפחות לפי הקריטריונים של הביקורת שניתכה‬
‫עליהם‪ .‬הוגים אלו משתיתים למעשה את התורה בכללה על האסטרולוגיה ושיקוליה‪,‬‬
‫ומבחינה זו בלבד הופכת התורה ליחסית‪ ,‬לפי הזמן‪ ,‬המקום והכוכב‪ 40.‬אתמקד כאן‬
‫בשתי נקודות‪ ,‬החשובות ביותר לעצם הביקורת מבלי השיקול האסטרולוגי‪) :‬א(‬
‫התפיסה האנטינומיסטית העולה מכתבי החוג‪ p) .‬הפרשנות האלגוריסטית‬

                           ‫הקיצונית‪ .‬להלן יובאו דוגמאות אחדות לתפיסות שכאלו‪.‬‬

                                              ‫ה‪ .‬רמיזות אגטינומיסטיות‬

‫דומה כי הבסיס לתפיסות האנטינומיסטיות של החוג הניאואפלטוני נעוץ בשתי‬
‫גישות‪ :‬בזיהוי התורה והחכמה‪ ,‬או לחלופין — בהפרדתם המוחלטת‪ .‬הגישה‬
‫הראשונה מאפיינת את הפרשנות השכלתנית הקיצונית ל׳מורה נבוכים׳‪ ,‬ולדידה‬
‫התורה צופנת בחובה את מסקנות הפילוסופיה‪ ,‬וכך יש לפרשה‪ .‬הגישה השנייה‬
‫טוענת כי יש להפריד בין התחומים‪ ,‬וכי התורה עניינה בסדר החברתי וכי היא דת‬
‫להמונים‪ ,‬כפי הגישה האווירואיסטית‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין להבין את כתבי הקודש על־ידי‬
‫מיתודה לוגית ופילוסופית‪ .‬שתי גישות אלו מצויות בכתבי החוג הניאואפלטוני‪,‬‬

                                                               ‫וכלפיהן הוטחה הביקורת‪.‬‬
‫הגישה הראשונה מצויה בכתבי שמואל אבן צרצה‪ ,‬הכוללים זיהוי מפורש של‬
‫התורה והחכמה בעקבות גישת הרמב״ם‪ 41.‬כך למשל‪ ,‬בהסבר פרשת התלונה במרה‪,‬‬

                                                                                 ‫הוא כותב‪:‬‬

‫ומיד ׳ויורהו ה׳ עץ׳ )שמות טו‪:‬כה( וזהו החכמה שנאמר‪ :‬עץ חיים היא‬
‫למחזיקים בה )משלי ג‪:‬יח( ]‪ [...‬כי מתחילתם באו מרתה‪ ,‬וזהו החומר שהיו‬
‫נשקעים בו‪ ,‬ומחמת מרירות החומר לא היו יכולים לשתות התורה‪ ,‬אלא הש״י‬
‫הורהו העץ שהוא החכמה‪ ,‬והשליכו במי המרה‪ ,‬ואז המתיקו המים‪ ,‬כי התורה‬

                                                             ‫היא מתיקות השכל‪42.‬‬

‫הפירוש מבוסס על דימוי התורה למים )תנחומא בשלח יט! בבלי בבא קמא יז‪ ,‬א(‪.‬‬

‫היתה נשמת האדם חכמה‪ ,‬והכירה מעשה השם יוכל לצאת מתחת המערכה‪ ,‬כי הוא במעלה כמוה‬                               ‫‪40‬‬
                                                                         ‫]‪[...‬׳ )המאור הגדול‪ ,‬דף ‪102‬ב(‪.‬‬     ‫‪41‬‬

                                      ‫על כך ארחיב במקום אחר‪ ,‬ובינתיים — ראה‪ :‬שוורץ‪ ,‬ארץ‪.‬‬                    ‫‪42‬‬
‫על נקודה מרכזית זו במשנת הרמב״ם — ראה‪ :‬טברסקי‪ ,‬הקדמה‪ ,‬עמי ‪ 495‬ואילך‪ .‬גישה זו‬
‫השפיעה על פרשנות המורה‪ ,‬עד לדור שבו אנו עוסקים — השווה‪ :‬רביצקי‪ ,‬סתרי‪ ,‬עמי ‪.40-27‬‬

                                                                                      ‫מקור חיים‪ ,‬דף לט‪ ,‬ד‪.‬‬
   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110