Page 100 - peamim 46-7
P. 100
הירידה הרוחנית־דתית של הקהילה בספרד ן 97
את ההתפלספות באופן כללי ,וב׳ספר האמונות /שבו הוא מזכיר שורה של שמות,
והוא יורד לפרטי פרטים .בחיבור האחרון סגנונו של שם טוב חריף הרבה יותר18,
והוא מציע את התורה האווירואיסטית מתוך גינויה וסתירתה.
הבוחן את דברי הביקורת ,המשתרעים בעיקר על פני השער הראשון והשני של
׳ספר האמונות /מגלה ששם טוב בוחר שני דגמים מרכזיים כיעד להתקפה .המודל
האחד הוא הרמב״ם ,כמובן :שם טוב מביא ציטוטים רבים מתוך ׳שמונה פרקים/
העוסקים במעמדה של הנפש השכלית ובשלמותה האינטלקטואלית ,ומתוך ׳מורה
נבוכים /כהצהרתו המפורשת :׳והמחפש ימצא בשמונה פרקים שהקדים המחבר
לפירוש מסכת אבות וכן בספר מורה הנבוכים כאשר אביא עוד דעותיו 19/הדגם השני
הוא ר׳ אברהם אבן עזרא .כידוע ,דברי ההגות של פרשן זה קצרים וסתומים ,ולכן
איזכוריו ב׳ספר האמונות׳ אינם מלווים במובאות .שמו של אבץ עזרא מופיע בביקורת
יותר משאר הנזכרים ,הלא הם ר׳ יצחק אלבלג)פעמיים( 20ורלב״ג)כנ״ל( 2,.דעותיו
של אבץ עזרא מוזכרות ומותקפות למעשה במהלך החיבור כולו ,כמו דעות הרמב״ם,
ולא רק בחלק הביקורתי שבראשית ׳ספר האמונות /ובאלה מאשים שם טוב את אבץ
עזרא:
)א( ביאור סיפורים ונסים מקראיים כמתרחשים במראה הנבואה22.
) pתפיסת ההשגחה המפקידה את האדם בידי הגורל האסטראלי ,ומעמידה את האל
כמשגיח רק על האדם ה׳כללי23/
ראה :גוטליב ,עמי .355-354בחריפות התקפתו ,שם טוב ממשיך את יחסו של מקובל אחר ,ר׳ 18
יוסף בן שלום אשכנזי )שנדד גם לספרד( ,בביקורת קשה ומפורטת על הפילוסופיה באמצע
המאה ה־ .14מקובל זה שלט אף הוא במשנה הפילוסופית ובמינוח שלה ,ומתוך כך תקף אותה. 19
נראה שגם יחסו הדו־ערכי של שם טוב כלפי הרמב״ם מופיע כבר אצל ר׳ יוסף .על גישתו 20
הביקורתית של ר׳ יוסף לפילוסופיה — ראה :שלום ,עמי ; 299-297ואידה; חלמיש ,עמי .23-21 21
נדמה שנושא רציפות הביקורת הקבלית על הפילוסופיה ,וחותמה על חיי הקהילה בתקופה 22
הנדונה ,טעון מחקר בפני עצמו .אסתפק בדוגמא אחת :ר׳ יוסף אבן שושן מתח ביקורת על
הפילוסופיה מתוך ההכרה בעליונותה של הקבלה .ר׳ יוסף היה בן דורו הבוגר של הריב״ש .ראה: 23
פירוש אבות ,עמי :8-7 ,4הרשמן ,עמי נח-נט .בעמי קנג של הפירוש ,מתאונן ר׳ יוסף על
׳המתפלספים מבני עמנו ומבקשים תואנה על המצות׳ ,ועל ׳זדון לב המתפלספים בזמננו זה׳.
הווה אומר ,יוסף אבן שושן כיוון את ביקורתו כנגד דמויות קונקרטיות.
ספר האמונות ,דף ג ,ב.
ספר האמונות ,דפים ה ,א; יא ,א.
ספר האמונות ,דפים ח ,א; מה ,ב .לביקורת על הרלב״ג — ראה :קלנר ,עמי .271
ספר האמונות ,דפים ז ,ב־ח ,א :מו ,א :פז ,ב .במקור שבדף מו ,שם טוב כולל את אבן עזרא
והרמב״ם בהינף אחד :׳והנה הרב ורבי אברהם ן׳ עזרא חברו ומכחישים כי האבות לא עשו
אותות ומופתים כלל ,כ״ש שיעשום שאר נביאים מלפניהם ] [...כי גם בספר >ה<מורה וראב״ע
סוברים כי מלאכים ממש היו ]בהפיכת סדום[ ,אלא שהרשיעו בדבר באמרם שהיה במראה
הנבואה ,מהיותם נמשכים אחר שקול דעתם ,כי כתתם כי אין נמצאים אחרים בין העלה
הראשונה לגלגלים אלא השכלים הנבדלים ,והם מניעים הגלגלים ,ומסברה זו נמשך אמונת
המרדות לבטל הכתובים והנסים ,ושיסתור כל אחד לפי דעתו דברי התורה והנביאים כפי רצונו׳.
ראה למשל פירושו של אבן עזרא לברא׳ יח:כא .הביקורת מופיעה בספר האמונות ,דפים ד ,א;
ט ,א :פא ,ב .אף בשני המקורות האחרונים מזהה שם טוב את דעות אבן עזרא והרמב״ם .בדף ט
