Page 96 - peamim 46-7
P. 96

‫הירידה הרוחנית־דתית של הקהילה בספרד ן ‪93‬‬

‫יצחק )פרופיאט( דוראץ‪ ,‬הוא האפודי;‪ 4‬ר׳ חיים אבץ מוסד‪ 5;,‬ר׳ חסדאי קרשקש‪,‬‬
‫ותלמידו‪ ,‬ר׳ זרחיה הלוי‪ — 6‬כל אלו גינו את ההתפלספות הקיצונית־אווירואיסטית‪.‬‬
‫ר׳ שלמה אלעמי )אבץ לחמיש(‪ ,‬ב׳איגרת המוסר׳ הידועה שלו‪ ,‬מנה בפירוט‬
‫ובהטעמה את הנזק החמור שגרמה התפלספות זו לקהילה היהודית‪ 7.‬חריפה ובוטה‬
‫יותר מכולץ היא ביקורתו של ר׳ שם טוב אבץ שם טוב‪ :‬בחיבוריו השונים מתח מקובל‬
‫זה ביקורת חריפה ובלתי־מתפשרת על הפילוסופיה ומחזיקי דגלה‪ 8.‬מץ הראוי לצייץ‪,‬‬
‫שמבקרים אלו היו אנשי ספר‪ :‬פוסקים ומדקדקים‪ ,‬מקובלים ואנשי פולמוס אנטי־‬
‫נוצרי‪ ,‬ששלטו בידע התלמודי‪ ,‬בקיאים בתחום שביקרוהו‪ :‬הפילוסופיה השכלתנית‪.‬‬
‫המאבק האינטלקטואלי התאפייץ בתוקפנות רבה משני צדיו‪ ,‬ומשקל טיעוני הצדדים‬

                                                                       ‫השונים היה נכבד‪.‬‬
‫למערכה זו התוסף שיקול נוסף‪ :‬הוויכוח כנגד אנשי הכנסיה הגביר את כוחם של‬
‫הפילוסופים הרדיקאליים‪ .‬הטיעוץ המשכנע כנגד הדוגמה הנוצרית נעוץ באי־‬
‫הרציונאליות שלה‪ .‬כיווץ שכך‪ ,‬לא היה למתווכחים אלא לשלוט ברזי ההיגיוץ‪ ,‬ובאופץ‬
‫זה להציב מערכת טיעונים יעילה כנגד המהלכים הפרשניים וההגיוניים של המומר‬
‫אבנר מבורגוס וממשיכיו‪ .‬זאת אף זאת‪ :‬חצי הפולמוסנים הנוצרים נשלחו כנגד‬
‫ה׳כיסים׳ האי־רציונאליים שביהדות‪ ,‬והמדרש האגדי התלמודי‪ ,‬על תיאוריו‬
‫הססגוניים‪ ,‬היווה כר נרחב להתקפותיהם‪ .‬כך אנו מוצאים פולמוסנים שעסקו‬
‫בפילוסופיה‪ ,‬ואף חיברו כתבים ופירושים פילוסופיים־אלגוריסטיים למקרא‬
‫ולאגדה‪ 9.‬הגורם הפולמוסי תרם אפוא להרחבת שורותיהם של הפילוסופים‬

          ‫ולביצורץ‪ ,‬כמו גם ללגיטימאציה המסוימת שניתנה לפעלם בעקבות כך‪.‬‬
‫לפיכך יש להניח‪ ,‬כי המאבק נגד זרם הפילוסופים השכלתניים היה חריף ומורכב‬

                                            ‫כאחד‪ ,‬ורישומו ניכר היטב בחיי הקהילה‪.‬‬

                                                     ‫ב‪ .‬פולמוס חד־ צדדי‬

‫הבוחן תמונת מצב זו עומד בפני בעיה מוזרה ביותר‪ :‬לכאורה‪ ,‬העיקר חסר מן הספר‪.‬‬
‫ניכר כי התהוותה התנגדות חריפה לפילוסופיה‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬אך מאידך גיסא קיימת‬

                                                                ‫ראה‪ :‬הקר‪ ,‬עמי ‪ ; 152‬תלמג׳‪ ,‬עמי י־יא‪.‬‬          ‫‪4‬‬
                                                                                               ‫בער‪ ,‬עמי ‪.369‬‬  ‫‪5‬‬
                                                                                                              ‫‪6‬‬
                                             ‫בער‪ ,‬עמי ‪ ;308-307‬הרוי‪ ,‬עמי ‪ ; 103-84‬הקר‪ ,‬עמי ‪.153‬‬               ‫‪7‬‬
                                               ‫איגרת מוסר‪ ,‬עמי מ א ‪ -‬מ ג ! וראה‪ :‬בער‪ ,‬עמי ‪.363-361‬‬            ‫‪8‬‬

‫ראה‪ :‬צינברג‪ ,‬עמי ‪ ; 168-167‬בער‪ ,‬עמי ‪ .361-359‬ביקורת זו מופיעה בפירוש הספירות‪ ,‬ולאחר‬                           ‫‪9‬‬
‫מכן בספר האמונות‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬שם טוב עצמו הכיר היטב את אורחות הפילוסופיה‪ ,‬כניכר‬

                                                        ‫מביקורתו ומדרכו‪ .‬והשווה‪ :‬גוטליב‪ ,‬עמי ‪.350‬‬
‫דוגמאות לפולמוסנים כאלו הן ר׳ משה הכהן מטורדסיליאס‪ ,‬ור׳ שם טוב אבן שפרוט‪ .‬השווה‪:‬‬

                      ‫שמיר‪ ,‬עמי ‪ ; 17‬שוורץ‪ ,‬כתב‪ ,‬עמי ‪ , p r w ; 139-137‬פרשנות‪ ,‬עמי ‪.64-61‬‬
   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101