Page 91 - peamim 46-7
P. 91
| 88ישראל תא־שמע
בניגוד לטענתו של אורבך ,הסבור כי לא היה בתוספות הרא״ש שום חידוש לעומת
תוספות ר״י הקן והר״ש משאנץ .אכן ,זו היתה כוונתו של הרא״ש בהכלילו דברי
חכמי ספרד בספריו הנזכרים — וניתן להסיק מסקנה זאת מעצם העובדה,
שבתשובותיו המרובות נכלל חומר ספרדי כה מועט ,כאמור.
הרא״ש לא הביא עמו לספרד כאמור העתק של תשובות מהר״ם ,וכנראה גם לא
תשובות עצמו ,פרט למבחר קטן — וזאת בהתאם לגישה האשכנזית ,שצדדה
בסמכות הלכתית מקומית והתנגדה לריכוזיות .תלמידיו — ובעיקר בנו ויורשו ,יעקב
— שינו גישה מסורתית זו לחלוטין :לא זו בלבד שאספו באופן שיטתי את תשובות
הרא״ש והעתיקון ,אלא שהפכו אותן לבסיס וקרש קפיצה ליצירת קודקס מרכזי,
סמכותי ומקיף ,של ההלכה ,קודקס מחייב לכלל יהודי קאסטיליה .דבר זה לא היה
עולה על הדעת בצרפת או בגרמניה ,אך תאם להפליא את ספרד ,על שלטונה
ומוסדותיה הריכוזיים.
פרופ׳ אורבך הצביע על נקודות דמיון מאלפות בין ספר הטורים לבין קודקס החוקים
הספרדי המונומנטאלי ,בן־הזמן ,ה׳סייטה פךטידאס׳ 25.במאמרו הסב אורבך את
תשומת הלב לרקע ההיסטורי החשוב הטמון במערכת החוק בספרד דאז ,התורם
להבנה מעמיקה יותר של ספר הטור ומקומו בקודיקולוגיה היהודית .אין צורך לחזור
כאן על נקודות הדמיון 26בנושאים של מבנה ,שיטה ומושגי יסוד ,אך יש להדגיש את
החשיבות הרבה בעיקרון עצמו :הכרה בסמכות פסיקה ריכוזית לקהילות השונות —
עיקרון מאוד לא־אשכנזי ,שנבע מהמצב המשפטי השונה בתכלית ששרר בחברה
הספרדית בכלל ובקהילות היהודיות בספרד בפרט .ידיעת התורה והעיסוק בה היו
פחותים הרבה בספרד לעומת אשכנז :חשיבותם של מנהגים בתר־תלמודיים היתה
שולית :במנהג ובאווירה החברתית גם ניכרו הבדלים מרחיקי לכת בין שתי הארצות,
ושרר חוסר אמון מצד המהגרים האשכנזים בתקפותן ובאמינותן של מסורות
ספרדיות מקומיות .שיקולים אלה ,ושיקולים כבדי משקל אחרים ,האיצו ברבי יעקב
לעצב קודקס חדש ,בעל זיקה אשכנזית ,למען הקהילות היהודיות בספרד .מערכת
השלטון הריכוזית ,לצד אופיה הריכוזי של האוטונומיה היהודית בספרד)שנבע אף
הוא ,במידה רבה ,מאופיו הריכוזי של השלטון המדיני( — העניקו לו את האפשרות
ראה :אורבך ,טורים. 25
אין בכוונתו לטעון כי היתה השפעה ישירה של הקובץ הספרדי על ספר הטור ,אלא להצביע על 26
כך ,כי תנאי חיים ונסיבות היסטוריות דומות מולידים ,ממילא ,תופעות דומות חברתיות,
משפטיות וספרותיות .כמה מקווי הדמיון הבולטים שהעלה אורבך הם :עצם החלוקה לארבעה
׳טורים׳ מצויה ביסוד הפרטידאס) ,אף שהן חולקו לשבעה חלקים( :הסדר בטור חו״ מ שונה
מאוד מסדר ההלכות של הרמב״ם ,ודומה הרבה לסדר שבפרטידאס .הזכרת שמות בעלי הדעות
על דעותיהם משותפת לשנים ,וכן רב הדמיון בתוכן ההקדמות ,ובהנמקות שהמחברים נותנים
לעצם חיבור קודקס מרכזי ,אחיד ומחייב של הגוף המשפטי .על כך נוספים כמה דינים ,שבהם
מורגשת הכרת המצב בפרטידאס.
