Page 89 - peamim 46-7
P. 89
| 86ישראל תא־שמע
באשכנז להשיג סמכות על־מקומית כלשהי לספריהם — כגון ספר יראים ,סמ״ג,
סמ״ק ,אור זרוע ,ספר התרומה ואחרים — גם אלה לא נשאו פרי של ממש ומחבריהם
לא הכריעו את ההלכה בצורה חתוכה ופסקנית ,אלא מתוך היסוסים ,איזכור דעות
סותרות ,מ ו״ מ קצר וחוות־דעת אישית .אין לתאר את הרמב״ם או את הרב יוסף ק א רו
נוהגים כך ,הגם שלעתים רחוקות ציינו שניהם דעות אחרות .הרי״ף ציטט אמנם דעות
מנוגדות על־מנת לדחותן ,אך הרצאתו הרי מתבססת על סדר הסוגיה בתלמוד,
ולפיכך לא היה יכול להימנע מעיון ומוויכוח; אך גם הוא ניסה להימנע מכך ,וכאשר
נאלץ לעשות כן ,סגנונו תמיד חד ופסקני ,אפילו תוקפני ,בדחותו דעות שנראו לו
נפסדות :לעולם אין הוא הססני או מגלה הבנה.
מתוך כך ניתן להבין מדוע לא ייחסו רבני צרפת ואשכנז לתשובותיהם משמעות
לדורות :בתשובותיהם לא התכוונו לפסוק מעבר למקרה המסוים הנדון .כאשר
נשאלו רבנים אלה ,הם ציפו שדעותיהם יתקבלו על דעת שואליהם ,ואלה ינהגו
בהתאם לתשובותיהם — אך לא היה בכוונתם לכוף הכרעה על תלמידי חכמים
אחרים .תשובותיהם ביטאו דעות יחיד שנמסרו למעוניינים בהן ,המוכנים לקבל את
הוראותיהם .יש לזכור גם את ההבדלים הקטנים בנסיבות הקיימים תמיד בין מקרים
׳דומים׳ :להבדלים אלה נודעה משמעות רבה במיוחד אצל בעלי ההלכה העצמאיים
בצרפת ובאשכנז ,בגלל נטייתם לחדש טיעונים וחילוקים ,ושאיפתם להגיע להכרעות
עצמאיות ,בלתי־תלויות בתקדים זה או אחר .רבי יעקב בעל הטורים היה החכם
האשכנזי הראשון שהיה מוכן להציג סמכות הלכתית מרכזית — אף כי מתוך זהירות
מכופלת :הישענות טוטאלית ומאסיווית על סמכות אביו וספרותו ,הכללת מיגוון
רחב־למדי של דעות אלטרנאטיוויות בספרו ,ושילוב מסורות הלכה מקומיות לצד
התשתית האשכנזית הכבידה — ובכך משתקף בבירור השינוי ההיסטורי בדור השני
של החכמים המהגרים מאשכנז לספרד ,לעומת הדור שקדם להם.
ה
רבנו אשר נשאר כל ימיו רב אשכנזי ,דומה בהליכותיו למורו הדגול מהר״ם
מרוטנברג .הוא זכרו תמיד ,ולעתים תכופות ציטט את הלכותיו :לעולם יעדיף את
מסורות אשכנז מולדתו על פני ההלכה של ספרד .לפעמים נכנע — כמו בניסיונו
לשנות את התאריך המקובל להפסקת בקשת הגשם בתפילה — והבין כי אינו יכול
לנצח את בית־הדין המקומי והמאבק אבוד :אך לעתים נאבק קשות למען דעתו,
במידה שונה של הצלחה .גם כשלא הצליח להחדיר את מנהג אשכנז ,נשאר נאמן לו
בחייו הפרטיים .במקרים כאלה הביע בפשטות את זלזולו במנהג ספרד ,כבשאלה
האם אכן נחשבת החסידה לעוף טהור ,כמסורת ספרד :׳ודע כי אני לא הייתי אוכל על
פי המסורת שלהם ,כי אני מחזיק את המסורת שלנו וקבלת אבותינו ז״ל חכמי אשכנז,
