Page 85 - peamim 46-7
P. 85

‫‪ | 82‬ישראל תא־שמע‬

‫תלמידיו כללו אותן לאחר מכן באוסף תשובותיו‪ ,‬שהפך בידיהם לאוסף ספרותי‪18.‬‬
‫ראוי לציין‪ ,‬שמתוך למעלה מ־‪ 20‬כתבי־יד של שו״ת מהר״ם )הרשומים ומתוארים‬
‫בידי ש׳ עמנואל בעבודתו(‪ ,‬רק אחד מוצאו מספרד‪ ,‬כנראה‪ .‬דומני שיש בכך הוכחה‬
‫מספקת שלרא״ש לא היה קובץ של שאלות ותשובות של רבו‪ ,‬מהר״ם מרוטנברג‪,‬‬
‫כאשר הגיע לספרד‪ .‬מכל מקום‪ ,‬זה כנראה ההסבר להעלמן המוחלט כמעט של‬
‫תשובות הרא״ש מתקופת אשכנז שלו‪ :‬תשובות אלה כנראה לא נאספו‪ ,‬לא בידיו ולא‬
‫בידי תלמידיו‪ ,‬וממילא לא הועברו לספרד עם מורשת המשפחה‪ .‬ברם‪ ,‬אין זה כל‬

                                                                                     ‫ההסבר‪.‬‬
‫יש לשאול אפוא מי ליקט את תשובותיו הספרדיות של הרא״ש‪ .‬ככל הנראה לא‬
‫הוא עצמו ליקטן‪ ,‬בהתחשב בכך שלא עשה זאת בהיותו באשכנז‪ ,‬ומן הסתם לא שינה‬
‫את דעותיו כאשר היגר לספרד‪ .‬סביר יותר שעשו זאת תלמידיו‪ ,‬נאמניו וחבריו‬
‫בספרד‪ ,‬שלמדו ממנו‪ ,‬השתתפו אתו בבית־הדין והעריצו אותו מאוד; הם עשו זאת‬
‫בהתאם למסורת הספרותית הישנה של יהודי ספרד‪ ,‬שהקפידה להעמיד קובצי‬
‫תשובות)אף שלא כולם הגיעו לידינו(‪ .‬יהא בכך כדי לתת תשובה סבירה לגבי אוספי‬
‫השו״ת מן הסוג הרגיל‪ ,‬המצויים בכתבי־היד הרבים שתיאר אורבך! אך נדרש הסבר‬
‫נוסף לגבי הסוג השני‪ ,‬אשר עתיד היה להידפס‪ ,‬סוג הערוך לעומק‪ ,‬מסודר לפי‬
‫׳כללים׳ מוגדרים‪ ,‬והתשובות אשר בו מקוטעות וסדורות לפי נושאים‪ .‬תודות‬
‫לעבודתו של פרופ׳ אורבך‪ ,‬ידוע כי המהדורה המודפסת משקפת קבוצה קטנה בלבד‬
‫של כתבי־יד‪ .‬הרוב הגדול‪ ,‬כולל כתבי־יד שאורבך לא ראה כלל‪ ,‬אינו מחולק‬
‫לכללים; הוא דומה בכל לאוספים הרגילים האחרים של שו״ת מתקופת הראשונים‬
‫בדפוס או בכתב־יד‪ ,‬שאינם מסודרים לפי פרקים על־פי תוכנם‪ ,‬אך עוקבים פחות או‬
‫יותר‪ ,‬סדר מקרי או בעל עיקרון טכני כלשהו‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬איני מכיר עוד אוסף‬
‫תשובות מימי־הביניים‪ ,‬בדפוס או בכתב־יד‪ ,‬המסודר בסדר נושאים עקיב כל כך‪ ,‬שבו‬
‫קוטעו התשובות כדי להתאימן לסדר העריכה‪ .‬ייתכן שכתבי־היד הרגילים של שו״ת‬
‫הרא״ש לוקטו בידי אחד מתלמידיו או יותר‪ ,‬וסביר להניח כך; אך טיפוס הדפוס‪,‬‬
‫שעובד ביד קשה עד הגיעו לצורתו הנוכחית‪ ,‬אינו פרי עבודתם — אלא פרי עבודתו‬
‫של הרב יעקב בעל הטורים‪ ,‬בנו ויורשו הרוחני של הרא״ש‪ ,‬מי שהיה הסמכות‬
‫התורנית העליונה בספרד במאה ה־‪ .14‬ר׳ יעקב הוא שהכין כרך מיוחד זה של שו״ת‪,‬‬
‫כצעד אחד מני רבים בהנחת התשתית ליצירתו המונומנטאלית‪ ,‬ספר ׳ארבעה טורים׳‪,‬‬

                                                               ‫וכבסיס הלכתי מרכזי לה‪.‬‬
‫טביעות אצבעותיו של רבי יעקב מצויות עדיין בכרך‪ ,‬ואמנם כבר העיר על כך‬
‫אורבך עצמו‪ ,‬אשר ייחס לו את התפקיד המצומצם של עריכת קבוצת התשובות‬
‫שהשיב הרא״ש לבנו‪ ,‬ר׳ יחיאל‪ .‬אורבך שם לב להערת־אגב של ר׳ יעקב‪ ,‬המציינת את‬
‫טיפולו בחומר של ר׳ יחיאל‪ ,‬אך רמזים אחרים מלמדים אותנו שהוא ערך את כל‬

                                                                       ‫‪ 18‬ראה‪ :‬עמנואל‪ ,‬מהר״ם‪ ,‬עמי ‪.10-9‬‬
   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90