Page 81 - peamim 46-7
P. 81
| 78ישראל תא־שמע
בספרד; אך כיוון שרוב המהדורה — כשני שלישים ממנה — היא סתמית בייחוסה
הגיאוגראפי ,ניתן היה לטעון שהיא מייצגת בעיקר חומר אשכנזי ,הקשה יותר לזיהוי
בהעדר הצבע העשיר והמגוון של ספרד ,שעשוי היה לסייע בזיהויו .עתה,
משנתאפשר העיון בחומר שחשף אורבך לפנינו ,ברור לחלוטין כי למעלה מאלף
התשובות הנמצאות במהדורה הנדפסת משקפות לא יותר ממחצית המספר הזה של
תשובות מקוריות בלתי־קטועות ,ומן הסתם פחות ממחצית ,וניתן לאחד בנקל קטעים
שונים ולהרכיב מחדש שו״ת מקוריות כנתינתן .יתרה מזו ,נתברר כי תשובות רבות הן
חלק מסדרה רציפה שנשלחה לנמען אחד ,בתשובה לקבוצת שאלות רציפה .צירוף
סעיפים קטועים ליחידות שלמות וצירוף היחידות לסדרות מצמצמים את מספר
התשובות הסתמיות והבלתי מזוהות במהדורה ,ובכך תופח יותר חלקו של החומר
הספרדי הוודאי במהדורה הנדפסת; כתבי־היד החדשים משלימים שמות אישים
ומקומות ומוסיפים להבהרת הגיאוגראפיה ,והוא הדין באשר לשו״ת החדשות,
המצביעות כמעט כולן לעבר ספרד.
כדי להעריך עובדות אלו לאשורן ,עלינו להתבונן בביוגראפיה של הרא״ש בקוויה
הכלליים .רבנו אשר נולד באשכנז בשנת 1250-1245בקירוב .הוא למד מפי ר׳ מאיר
מרוטנברג )מהר״ם( ,נעשה תלמידו המובהק ולבסוף ירש את מקומו באשכנז,
במיוחד אחרי מאסרו של מהר״ם ומותו .הרא״ש עזב את גרמניה בשנת 1303עם בני
ביתו ותלמידים רבים ,והיגר לספרד ,לשם הגיע בשנת 1305אחרי נסיעה ממושכת
בפרובאנס ובקאטאלוניה .הוא התיישב בטולדו ונקלט היטב על־ידי הקהילה
היהודית שם ,עם תמיכתו הנלהבת של הרב שלמה בן אדרת )הרשב״א( ,שישב
בברצלונה .הרא״ש פעל נמרצות כראש ישיבה וכרב העיר ,עמד בראש ׳מחנה׳
אשכנזי שהסתופף בצלו ,ובמרוצת הזמן נתמנה רב ראשי ,שבו הכירה חצר המלכות,
עד מותו בשנת .1322על רקע זה עולה השאלה ,מדוע משקפות מאות תשובותיו את
17השנים האחרונות בלבד של חייו הארוכים :את גרמניה עזב הרא״ש בגיל 55לערך,
לאחר תקופת מנהיגות של כמעט 15שנה — והחומר באוסף שמוצאו מגרמניה
כמעט זניח .אמנם באוסף השו״ת של מהר״ם מרוטנברג נכללה )או לפחות צוינה(
התכתבות הלכתית עם הרא״ש ,אך כפי הנראה לא הועברה התכתבות זו בידי
המשפחה לספרד ,או שהוזנחה לאחר מכן ונשכחה .יש לבדוק את סיבות הדבר ,ואת
הסיבות שבגינן זכו התשובות הספרדיות של הרא״ש לגורל אחר .הרי אין להניח
שהוא שינה את סמיכתו כאשר הגיע לספרד ,והחליט להיפטר מעול מורשתו
האשכנזית.
תכונה בולטת נוספת בשו״ת הרא״ש היא אופיין האשכנזי המוחלט ,עד כדי
התעלמות מכל דבר שיש בו מניחוח ספרד ומנהגיה .כאמור ,חי הרא״ש בשבע־עשרה
שנותיו האחרונות בספרד ושימש כסמכות הרבנית העליונה של יהודי קאסטיליה ,אך
רק לעתים רחוקות הזכיר בתשובותיו פוסקים ספרדיים )בעיקר את הרב מאיר
אבולעפיה ]רמ״ה[ ,איש טולדו( ,ואפילו לא אנשי סגולה כרמב״ן וכרשב״א.