Page 84 - peamim 46-7
P. 84
בין אשכנז לספרד ן 8 1
קבוע לתשובות הרבות שחיברו בעצמם או שקיבלו מאחרים .אף לא אחד מהם —
פרט לרבי יהודה הכהן ממגנצה )ראשית המאה ה־ (11בעל ׳ספר הדינים׳ — השאיר
אחריו אוסף ממוין או מסודר של תשובותיו ,ואוסף כזה אף לא הוכן בידי תלמיד
מסור כלשהו .אפילו ענקי ההלכה ,כגון רבנו גרשום מאור הגולה ,רש״י ,שלושת
מוריו המפורסמים ,ואפילו לא רבנו תם הגדול או ר״י הזקן ,ר״ש משאנץ ,ריצב״א
וחכמים חשובים רבים אחרים מבעלי התוספות — איש מהם לא טרח לאסוף את
תשובותיו בצורה שיטתית ולמוסרם לתלמידיו ,לתועלת בני הדורות הבאים .המחקר
המודרני כיום הולך ומחפש ומלקט אחר תשובותיהם מתוך כתבי־יד עתיקים רבים,
מזהה תשובות שלמות או חלקיות המצוטטות במקורות ספרותיים משניים ושלישיים
— ועדיין אין לנו מהדורה המתקרבת למספקת של ספרות התשובות של חכמים
גדולים אלה ,אפילו לא של הגדול בחבורה זו ,רבנו תם ,שרוב תשובותיו טרם נתגלו.
הראשון שתיאר עובדה מעניינת זו היה חיים סולובייצ׳יק4,׳ אך הוא ייחד את
התופעה לבעלי התוספות שבצרפת ,וסבר כי חכמי אשכנז אכן טיפלו בתשובותיהם,
שהרי סיפחו קצת אוספים קטנים של תשובות לאחדים מספריהם .כשלעצמי איני
רואה כל הבדל בין שתי הארצות בנושא זה :רבנים אחדים באשכנז — כגון ראב״ן,
רבי יצחק אור זרוע וראבי״ה — כמו גם רבינו תם הצרפתי ,כללו תשובות נבחרות
בספריהם ,תשובות של עצמם או של חכמים אחרים .עד המחצית השנייה של המאה
ה־ 13התאפיינה התקופה ביצירת אוספים גדולים עוד יותר של חומר שו״ת ,כגון
האוצרות הספרותיים הידועים של המרדכי ,בעל ׳תשובות מיימוניות׳ ו׳תשובות
ופסקים׳ ,שאותן הוציא לאור א׳ קופפר 15.ליקוטים כאלה היו מקובלים בחברה
הנוצרית בצרפת ובגרמניה במאה ה־ ,13וחוקרי ימי־הביניים רואים בהם ז׳אנר
אופייני לתקופה 16.כאן ניכרות בגרמניה שוב תופעות מקבילות ,מקריות־למחצה,
בתחומי החברה והתרבות בין הנוצרים ליהודים; תופעות אלה נבעו ממניעים שונים,
חיצוניים ופנימיים ,אך ביטוין היה זהה 17.קצת מחברים אשכנזיים )וצרפתים( צירפו
ליקוט שו״ת נבחרים אל תוך ספרי עצמם ,ואין לזה כל שייכות לתופעה המדוברת.
למרות שיצרו אוספים של תשובות נבחרות ,מעולם לא עשו חכמי אשכנז וצרפת
מאמץ מעבר לכך ,דהיינו לאסוף או לשמר את כלל תשובותיהם או את תשובות
מוריהם! יש לציין את העובדה הבולטת ,שאין לנו דבר המתקרב לאוסף של שו״ת
מחכמי צרפת־אשכנז עד המאה ה־ ,14פרט לשני יוצאים מהכלל חלקיים .מהר״ם
מרוטנברג היה הראשון מבין חכמי אשכנז שנתן דעתו לנושא זה וביקש לשמור
העתקים של תשובותיו לשימוש תלמידיו ולתועלת הדורות הבאים .הוא השתדל גם
ללקט תשובות של סמכויות רבניות קדומות יותר באשכנז ,בעיקר של מוריו :ואכן
ראה :סולובייצ׳יק ,עמי .84-83 14
ראה :קופפר. 15
16
ראה :האת׳ווי. 17
תא־שמע ,הלכה ,עמי .158-157 :1 15 ; 113-109 ;96-85 ;88
