Page 87 - peamim 46-7
P. 87

‫‪ | 84‬ישראל תא־שמע‬

‫בהקשר זה יש לציין עבודת עריכה אחרת של ר׳ יעקב‪ ,‬שאינה מוכרת במחקר‪,‬‬
‫והיא מצויה בכתב־יד בהאמבורג‪ :‬קיצור פירוש רש״י למספר מסכתות בתלמוד‬
‫והתאמתם ל׳פסקי הרא״ש‪ /‬ר׳ יעקב עשה זאת למען תלמידי ישיבת טולדו‪ ,‬שלמדו‬
‫׳פסקי הרא״ש׳ במקום ׳פסקי הרי״ף׳)שאליהם צורף‪ ,‬שנים רבות קודם לכן‪ ,‬פירוש‬

                                   ‫רש״י מתאים(‪ .‬לנושא זה הקדשתי מאמר מיוחד‪19.‬‬
‫העריכה לפי ׳כללים׳ היא המקורית‪ ,‬וקודמת לכל סדר אחר‪ ,‬פרט למיספור פשוט‪.‬‬
‫למעשה ניתן לעקוב אחר הכללים כבר בתשובת ר׳ יעקב עצמו‪ .‬תשובה זו נדפסה‬
‫בספר ׳זכרון יהודה׳‪ ,‬סימן סב‪ .‬ספר זה הוא הקובץ היחיד של תשובות ר׳ יהודה בן‬
‫הרא״ש‪ ,‬אחיו של ר׳ יעקב‪ ,‬ורוב החומר הכלול בו נלקט בידי בן אחיהם‪ ,‬ר׳ אשר בן‬
‫שלמה‪ ,‬שגם חיבר את רוב השאלות שבו‪ .‬תשובות הרא״ש מצוטטות לעתים תכופות‪,‬‬
‫ותמיד על־פי כלל וסימן‪ ,‬והוא הדין בתשובותיו של ר׳ יעקב המצויה שם‪ .‬׳זכרון‬
‫יהודה׳ נדפס על־פי כתב־יד פרטי‪ ,‬שמוצאו מצפון־אפריקה‪ ,‬והוא נכתב בידי מעתיק‬
‫׳רוסי׳ על־פי ההקדמה לספר של העורך‪ ,‬דוד קאסל‪ .‬ב׳אחרית דבר׳ לספר הוא אומר‪,‬‬
‫שההפניות לכללים וסימנים נוספו בידי המעתיק‪ ,‬׳כי ידוע הוא שנסדרו ככה זמן רב‬
‫אחרי פטירתו׳; אבל הוא עצמו טוען‪ ,‬שהמעתיק היה ׳עם הארץ׳‪ ,‬כך שכדי לקיים את‬
‫דבריו‪ ,‬אנו חייבים להניח שהיה מעתיק קודם שהיה מלומד דיו כדי לעשות מלאכה זו‬
‫בצורה סבירה‪ ,‬על גבי טופס קודם לו שסודר לא על־פי כללים‪ ,‬ולאחר מכן נתקלקלה‬
‫מלאכתו של המעתיק השני‪ ,‬המלומד‪ ,‬בידי מעתיק שלישי חסר דעת‪ .‬מעבר לחולשה‬
‫הפנימית של תיאוריה זו‪ ,‬היא אינה עומדת במבחן הביקורת בשל העדר כל עדות‬
‫למיספור אחר — קודם — בספר‪ ,‬שהיה בוודאי נרמז אם אכן לא צוטטו השו״ת‪,‬‬
‫בהעתקתן הראשונה‪ ,‬על־פי הכללים והסימנים הנוכחיים‪ .‬האוספים הקדומים נלקטו‬
‫בצורה שרירותית‪ ,‬כל אוסף שונה מרעהו — כפי שאפשר לראות בכתבי־היד‬
‫הקיימים‪ ,‬שלא סודרו על־פי כללים‪ .‬רבי יעקב היה הראשון שערך אותם לפי סדר‬

         ‫הגיוני‪ ,‬והוא בחר לפצלם לפי סדר נושאים‪ ,‬כהכנה ותשתית לספרו הוא‪.‬‬

                                                                                                                          ‫ד‬

‫אחרי כל האמור לעיל‪ ,‬עלינו לחזור ולעיין בשאלה העיקרית‪ ,‬ולתחום את העובדות‬
‫כולן בהקשר היסטורי רחב יותר‪ :‬מיעוט החשיבות שייחסו חכמי אשכנז לספרות‬
‫השו״ת‪ .‬כאמור‪ ,‬עובדה זו מסבירה היטב מדוע לא נכללו התשובות האשכנזיות‬
‫באוסף‪ ,‬אך השאלה כעת כבדה ומשמעותית יותר‪ :‬מדוע אימצו חכמים אלו גישה כה‬
‫בלתי־צפויה‪ ,‬ומה הניעם לנהוג אחרת מן המסורת הקדומה של הגאונים וחכמי ספרד‪.‬‬
‫והרי חכמים אלה בעצמם השתמשו בשו״ת לרוב‪ ,‬ניצלו האחד את תשובות רעהו‪ ,‬דנו‬

                                                                                        ‫‪ 19‬ראה‪ :‬תא־שמע‪ ,‬רש״י‪.‬‬
   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92