Page 90 - peamim 46-7
P. 90
בין אשכנז לספרד 87 I
שהיתה תורה שלהם ירושה מאבותיהם מימות החורבן ,וכץ קבלת אבותינו רבותינו
בצרפת ,יותר מן בני הארץ הזאת ...אבל בעוף המקובל מחכמי ישראל שהוא טמא,
לא יאכלנו על פי מסורת אחרים הפחותים מהם׳)כלל כ ,סימן כ( 22.לעומת זאת ,היה
הרא״ש מוכן לקבל חידושי הלכה מסוימים על אף שלא היה רגיל להם באשכנז ,והיה
מוכן — ואף יותר מזה — לנצל את רשות המלכות לעונש מוות ,דבר שהיה לחלוטין
מחוץ לנוהג ולמסורת הרבנית באשכנז .הרא״ש זכה להכרה מלאה כסמכות ההלכתית
העליונה בקאסטיליה ,הגם שמבחינה רוחנית לא חי בה ,ולמרות מאבקו להשיג שינוי
חברתי ודתי מרחיק־לכת באורח החיים הנינוח — אולי אף המתירני — של יהודי
ספרד ,מאבק שניהל עד יום מותו.
כלל זה תופס גם לגבי פועלו הספרותי .תוספותיו ,שנתחברו בספרד ,הן המשך
לתוספות חכמי צרפת ואשכנז; ׳פסקי הרא״ש׳ ,שאף הם נתחברו בספרד ,לא היו
שונים במהותם מספרי פוסקים אחרים בצרפת ובאשכנז ,שבהם ניתץ מקום לדעות
שונות ומנוגדות ,נקבע דיוץ בכל דעה — ורק לבסוף הושגה הכרעת הדיץ .השינוי
היחיד קשור בשימושו בספרי הלכה ספרדיים קלאסיים ,כגוץ של רבי יצחק אבץ גיאת,
רבי יוסף אבץ מיגש ,הרב מאיר אבולעפיה ,הרב יונה גרונדי ,הרמב״ץ וכד׳ .דבר זה לא
נעשה באשכנז או בצרפת לפניו ,ואף לא זמץ רב לאחריו :ציטוטים מחכמי ספרד
בספרות הרבנית האשכנזית נדירים ביותר ,וזניחים כמעט .הרא״ש נהג לצטט מדברי
חכמי ספרד אלה בפסקיו ובתוספותיו)בלבד!( פעמים רבות ,כנראה כדי להקל על
החדרתם כספרי לימוד מקובלים בישיבות ספרד ,ובפרט בטולדו; 23בדרך זו ביקש
להחדיר את לימוד התוספות הקלאסי כשגרת לימוד בתלמוד .אני מסכים עם פרופ׳
פאור1,׳ 2הטועץ ומדגיש את חשיבותץ של השלמות ספרדיות אלו בתוספות הרא״ש —
מספר הדוגמאות מסוג זה בשו״ת הרא״ש מגיע לעשרות ,והן טרם נאספו .הדוגמאות חובקות 22
תחומי־חיים רבים ומגוונים ,ואין המדובר בענייני איסור והיתר בלבד ,אלא גם בדיני ממונות.
במקרים אחדים סירב הרא״ש לדון בסכסוכים כספיים שרווחו בספרד ,מפני שהסיטואציה 23
נראתה בעיניו זרה מאד .דוגמה יפה לכך הם דבריו :׳מיום בואי הנה קראתי תגר על אלו השטרות 24
הישנים שמוציאים בארץ הזאת ,כי אני חושש להם לרמאות ,דלמה ישהה אדם שטרוימים רבים
כאלו ] [...וכשבאים לפני אני חוקר ודורש על השהייה ,אם יאמר התובע סברא ואמתלאה ][...
שהיא מקובלת עלי ,אני משתדל לדונו ,ואם לאו אני אומר :איני פוסל שטרך ואיני משתדל לדונו
] [...לך לדיין אחר׳)כלל עז ,ד( ,׳ואם אני רואה באומדנא דמוכח שהדין מרומה ושקר ,אני אומר
שאין לשום דיין מישראל להשתדל בדין זה ,וזה אני כותב וחותם ונותן ביד התובע׳)כלל סח,
אות כ( .שטרות כאלו היו לפעמים ישנים ביותר :׳שרגילין בארץ הזאת להוציא שטרות שעברו בו
ששים ושבעים שנה׳)כלל עב סוף( ,׳כי הרבה מלוות ישנות יש בארץ הזאת׳)שם( .הרא״ש לא
הכיר תופעה זו באשכנז :הוא ניסה להילחם בה — ללא הועיל — הן משום שלא יכול היה לדון
בתופעה ,אך בעיקר בגלל סיבוכי דיני שמיטה שנגרמו בעקבות נוהג זה )כלל עז ,א( .התופעה
עצמה ידועה היטב ,ועסק בה בהרחבה — לגבי פרובאנס — שצמילר.20-14 ,
כמה וכמה מקורות מעידים על כך בוודאות ,בהם דברי רבי יעקב ,בנו ,באיגרת לאחד מן החכמים
באשכנז אשר התכונן לעבור לספרד :׳וכל מה שיש לך מספרים הבא ] [...ותוספות אינך צריך
להביא ,כי אין לומדים אלא ש י ט ת אבא מורי זצ״ל׳ — ראה :אורבך ,בעה״ת ,עמי : 587פאעור,
חידושים.
ראה :פאור ,תוספות.
