Page 88 - peamim 46-7
P. 88

‫בין אשכנז לספרד ן ‪85‬‬

‫בהן לפרטים‪ ,‬ואף שאפו בהתמדה לייצר העתקות של התשובות החשובות יותר‬
‫כאשר נתגלו להם‪ .‬אף על פי כן לא חשב איש מהם‪ ,‬במשך תקופה של כמעט שלוש‬
‫מאות שנה‪ ,‬לקבץ את תשובותיו‪ ,‬או את תשובות רבו‪ ,‬לאוסף מלא ככל האפשר‪,‬‬
‫מסודר וסמכותי — עד לימיו של מהר״ם מרוטנברג‪ ,‬בסופה של תקופת בעלי‬

                             ‫התוספות‪ .‬שאלה מטרידה זו דורשת תשובה היסטורית‪.‬‬

‫דומני שיש לראות בעיה זו בהקשר של ההתנגדות המוחלטת והשורשית של חכמי‬
‫אשכנז לסמכות הלכתית מרכזית‪ .‬מצבם האוטונומי של המרכזים היהודיים בצרפת‬
‫וגרמניה במאה ה־ ‪ 11‬ועצמאותם ההלכתית הגמורה ידועים היטב‪ ,‬וחוקרים רבים‬
‫תיארו זאת — ולאחרונה הצטרף עליהם ידידי הטוב אברהם גרוסמן‪ ,‬במספר‬
‫הזדמנויות‪ 20.‬במקום אחר'‪ 2‬הצבעתי על כך‪ ,‬ששלושה מתוך ארבעת המחברים‬
‫המרכזיים בתחום הקודיפיקאציה של ההלכה‪ ,‬הרי״ף‪ ,‬הרמב״ם ור׳ יוסף קארו‪ ,‬היו‬
‫בני ספרד על־פי מוצאם וחינוכם; והרביעי‪ ,‬רבי יעקב בעל הטורים‪ ,‬העומד במרכז‬
‫מאמר זה‪ ,‬חי רוב ימיו בספרד — הגם שמוצאו מאשכנז — ושם חיבר את כל יצירתו‬

                                 ‫הספרותית‪ ,‬כשחצר המלוכה וסמכותה סוככות עליו‪.‬‬
‫חכמי אשכנז‪ ,‬בני ראשית המאה ה־‪ ,11‬ותלמידיהם — רש״י וחכמי צרפת ואשכנז‬
‫של המאות ה־‪ 12‬וה־‪ — 13‬לא העלו על דעתם להפיק ספר הלכות מרכזי וסמכותי‪,‬‬
‫שהיה כופה סיום‪ ,‬אחת ולתמיד‪ ,‬למחלוקות אין־ספור‪ ,‬בפרטי הלכה רבים‪ ,‬שרווחו‬
‫בארצותיהם‪ .‬להיפך‪ :‬חילוקי הדעות והמנהג הללו‪ ,‬שייצגו בעיניהם הליכות ומסורות‬
‫קהילתיות ומשפחתיות קדומות‪ ,‬היו חשובים להם ומקודשים יותר מהפשט‬
‫הנורמאטיבי של טקסט התלמוד‪ .‬בניגוד לתפיסה הגאונית־ספרדית‪ ,‬שראתה ביסוד‬
‫המחלוקת טעות‪ ,‬או לפחות אי־הבנה‪ ,‬שהתרחשה בעבר)או אפילו בהווה( — ושיש‬
‫לתקנה בצורה זו או אחרת — תפסה הגישה האשכנזית את המחלוקת כמשקפת מגוון‬
‫של מנהגים אמיתיים‪ ,‬שיש לשמרם כולם כאחד‪ ,‬זה לצד זה‪ ,‬במקומות השונים שבהם‬
‫נהגו לקיימם‪ .‬ספרי מנהג מאשכנז‪ ,‬מראשיתם‪ ,‬מסרו מנהגים רבים וסותרים זה לצד‬
‫זה‪ ,‬ללא חשש‪ ,‬תוך ציון המקומות שבהם נהגו כך‪ ,‬ואך לעתים רחוקות הכריעו‬
‫ביניהם‪ .‬במאמרי הנזכר דנתי בפרוטרוט בהיבטים הרבים של השקפה הלכתית‬
‫מיוחדת — אף כי לא ייחודית — זו‪ ,‬ובקשריה עם המערכת הפוליטית הביזורית של‬

                ‫השלטון בגרמניה בימי־הביניים‪ ,‬ולא ארחיב את הדיון על כך כאן‪.‬‬
‫העיקרון של הלכה עצמאית‪ ,‬המעוגנת במסורות מקומיות‪ ,‬היה חיוני לדרך חייהם‬
‫של יהודי אשכנז וצרפת‪ ,‬והיווה מכשול פסיכולוגי ומעשי כבד בפני השלטת הלכה‬
‫ריכוזית נוסח ספרד‪ .‬זו גם הסיבה ההיסטורית העמוקה לכך‪ ,‬שעד ראשית המאה ה־‪20‬‬
‫לא היה כלל רב ראשי אשכנזי‪ ,‬בשום מקום ובשום תקופה‪ ,‬בניגוד למנהג הספרדי או‬
‫המזרחי של חכם באשי‪ ,‬ראשון לציון וכדומה‪ .‬מאמציהם הצנועים של חכמים אחדים‬

                                                                                                ‫‪ 20‬ראה‪ :‬גרוסמן‪.‬‬
                                                                          ‫‪ 21‬ראה‪ :‬תא־שמע‪ ,‬הלכה‪ ,‬עמי ‪.95‬‬
   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93