Page 88 - peamim 46-7
P. 88
בין אשכנז לספרד ן 85
בהן לפרטים ,ואף שאפו בהתמדה לייצר העתקות של התשובות החשובות יותר
כאשר נתגלו להם .אף על פי כן לא חשב איש מהם ,במשך תקופה של כמעט שלוש
מאות שנה ,לקבץ את תשובותיו ,או את תשובות רבו ,לאוסף מלא ככל האפשר,
מסודר וסמכותי — עד לימיו של מהר״ם מרוטנברג ,בסופה של תקופת בעלי
התוספות .שאלה מטרידה זו דורשת תשובה היסטורית.
דומני שיש לראות בעיה זו בהקשר של ההתנגדות המוחלטת והשורשית של חכמי
אשכנז לסמכות הלכתית מרכזית .מצבם האוטונומי של המרכזים היהודיים בצרפת
וגרמניה במאה ה־ 11ועצמאותם ההלכתית הגמורה ידועים היטב ,וחוקרים רבים
תיארו זאת — ולאחרונה הצטרף עליהם ידידי הטוב אברהם גרוסמן ,במספר
הזדמנויות 20.במקום אחר' 2הצבעתי על כך ,ששלושה מתוך ארבעת המחברים
המרכזיים בתחום הקודיפיקאציה של ההלכה ,הרי״ף ,הרמב״ם ור׳ יוסף קארו ,היו
בני ספרד על־פי מוצאם וחינוכם; והרביעי ,רבי יעקב בעל הטורים ,העומד במרכז
מאמר זה ,חי רוב ימיו בספרד — הגם שמוצאו מאשכנז — ושם חיבר את כל יצירתו
הספרותית ,כשחצר המלוכה וסמכותה סוככות עליו.
חכמי אשכנז ,בני ראשית המאה ה־ ,11ותלמידיהם — רש״י וחכמי צרפת ואשכנז
של המאות ה־ 12וה־ — 13לא העלו על דעתם להפיק ספר הלכות מרכזי וסמכותי,
שהיה כופה סיום ,אחת ולתמיד ,למחלוקות אין־ספור ,בפרטי הלכה רבים ,שרווחו
בארצותיהם .להיפך :חילוקי הדעות והמנהג הללו ,שייצגו בעיניהם הליכות ומסורות
קהילתיות ומשפחתיות קדומות ,היו חשובים להם ומקודשים יותר מהפשט
הנורמאטיבי של טקסט התלמוד .בניגוד לתפיסה הגאונית־ספרדית ,שראתה ביסוד
המחלוקת טעות ,או לפחות אי־הבנה ,שהתרחשה בעבר)או אפילו בהווה( — ושיש
לתקנה בצורה זו או אחרת — תפסה הגישה האשכנזית את המחלוקת כמשקפת מגוון
של מנהגים אמיתיים ,שיש לשמרם כולם כאחד ,זה לצד זה ,במקומות השונים שבהם
נהגו לקיימם .ספרי מנהג מאשכנז ,מראשיתם ,מסרו מנהגים רבים וסותרים זה לצד
זה ,ללא חשש ,תוך ציון המקומות שבהם נהגו כך ,ואך לעתים רחוקות הכריעו
ביניהם .במאמרי הנזכר דנתי בפרוטרוט בהיבטים הרבים של השקפה הלכתית
מיוחדת — אף כי לא ייחודית — זו ,ובקשריה עם המערכת הפוליטית הביזורית של
השלטון בגרמניה בימי־הביניים ,ולא ארחיב את הדיון על כך כאן.
העיקרון של הלכה עצמאית ,המעוגנת במסורות מקומיות ,היה חיוני לדרך חייהם
של יהודי אשכנז וצרפת ,והיווה מכשול פסיכולוגי ומעשי כבד בפני השלטת הלכה
ריכוזית נוסח ספרד .זו גם הסיבה ההיסטורית העמוקה לכך ,שעד ראשית המאה ה־20
לא היה כלל רב ראשי אשכנזי ,בשום מקום ובשום תקופה ,בניגוד למנהג הספרדי או
המזרחי של חכם באשי ,ראשון לציון וכדומה .מאמציהם הצנועים של חכמים אחדים
20ראה :גרוסמן.
21ראה :תא־שמע ,הלכה ,עמי .95
