Page 83 - peamim 46-7
P. 83

‫‪ | 80‬ישראל תא־שמע‬

‫להתפתחות מעניינת זו‪ ,‬הסברתי בפרוטרוט במקום אחר‪ ,2,‬ואפשר להוסיף ולומר‬
‫הרבה על אותו ׳תחום משותף׳ של רבנו חננאל רי״ף־רמב״ם‪ ,‬אשר סייע לגישור הפער‬
‫הרחב בתחום ההלכה והמעשה ביץ ספרד לביץ אשכנז־צרפת‪ .‬כאץ נסתפק בציוץ‬
‫העובדה‪ ,‬שהרא״ש מיעט להשתמש בספרות ההלכתית הענפה של מחברים מצוינים‬
‫כגוץ הרב מאיר הלוי אבולעפיה‪ ,‬הרב יונה גירונדי‪ ,‬הרמב״ן‪ ,‬הרשב״א וכד׳‪ ,‬ואף‬
‫אחרים כאהרוץ מברצלונה‪ ,‬אחיו פנחס או הריטב״א‪ .‬אמנם הוא ציטט את רובם‬
‫ב׳פסקי הרא״ש׳‪ ,‬אך זהו ענייץ אחר‪ ,‬שיש בו כדי לחדד יותר את הבנתנו באשר למה‬
‫שאירע באמת לתשובותיו‪ .‬לעומת זאת הרבה הרא׳׳ש להשתמש בספרים ובדברי‬
‫חכמים שמוצאם בצרפת־גרמניה‪ :‬הוא ציטט הרבה מדברי מורו האהוב‪ ,‬מהר״ם‬
‫מרוטנברג‪ ,‬ואהב לצייץ שיחות או מו״מ שנערכו בעבר עמו‪ ,‬או הכרעה שלו‪ ,‬תוך‬
‫הנגדת מנהגי אשכנז עם אלה של קאסטיליה‪ ,‬ושלילה מוחלטת של אמינותם‪ .‬ברור‬
‫אפוא שעולמו הרוחני של הרא״ש נשאר מושרש במסורת אשכנז‪ .‬פעמים אף יצא‬
‫למאבק נמרץ למעץ ביטול נהגים ספרדיים‪ ,‬שהיו זרים לחינוכו ותפיסתו האשכנזיים;‬
‫וגם כאשר העדיף שלא להיאבק במאבק אבוד‪ ,‬שמר אמונים לדרכו‪ ,‬אף כי התיר‬
‫לאחרים להתנהג על־פי מנהגיהם; בכך עסקתי‪ ,3‬בפרוטרוט במקרה אחד‪ :‬הוויכוח‬
‫הדראמאטי עם ר׳ ישראל מטולדו‪ ,‬ידידו הטוב‪ ,‬שבו הציג‪ ,‬בשכנוע פנימי עז‪ ,‬את‬
‫מסכת ערכיו‪ ,‬גישתו ועקרונותיו האשכנזיים השורשיים‪ ,‬מתוך עימות חזיתי עם‬
‫התפיסה הקאסטיליאנית שייצג ר׳ ישראל — וזאת ‪ 17‬שנים תמימות אחרי יציאתו‬

                                                                                  ‫מגרמניה!‬
‫וכאץ נחזור ונחדד את שאלתנו הראשונה בדבר מיעוט התשובות ׳האשכנזיות׳‬
‫באוסף שו״ת הרא״ש‪ ,‬למרות התקופה הארוכה שעשה בגרמניה‪ ,‬ולמרות‬
‫האורינטאציה האשכנזית המובהקת שהמשיך להחזיק בה גם בספרד‪ .‬לאמיתו של‬
‫דבר המשיך הרא״ש לקיים בספרד אורח חיים אשכנזי מובהק‪ ,‬במעיץ בידוד פרטי‬
‫בחוג משפחתו‪ ,‬בישיבתו ובקרב תלמידיו הקרובים בטולדו‪ ,‬אך פסקיו ותשובותיו מץ‬

                                         ‫התקופה האשכנזית נעלמו ברובם — ואינם‪.‬‬

                                                                                                           ‫ג‬

‫עובדה היסטורית היא‪ ,‬שפרט למהר״ם מרוטנברג‪ ,‬כל הראשונים כמעט מראשית‬
‫המאה ה־‪ 11‬ועד לסוף המאה ה־‪ ,13‬בני צרפת וגרמניה‪ ,‬לא ייחסו חשיבות או ערך‬

‫קטניות‪ .‬המנהגים האחרים ׳הנעדרים׳ מן הרא״ש‪ ,‬שאותם מנה אלינסון‪ ,‬הם מנהגים מאוחרים‪,‬‬                           ‫‪12‬‬
‫שנויים במחלוקת‪ ,‬והרא״ש לא נזקק להם כלל‪ .‬זפתי צדק בהשגותיו על אלינסון בדרך כלל‪ ,‬פרט‬                         ‫‪13‬‬
‫לסעיף א שבו צדק אלינסון בתשובתו‪ .‬אין להטיל שום ספק‪ ,‬כמובן‪ ,‬בשיעבודו המוחלט של‬

                                                                            ‫הרא״ש למנהגי אשכנז הישנים‪.‬‬
                                                                                    ‫ראה‪ :‬תא־שמע‪ ,‬קליטתם‪.‬‬
                                                                                    ‫ראה‪ :‬תא־שמע‪ ,‬שיקולים‪.‬‬
   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88