Page 103 - peamim 46-7
P. 103

‫‪ | 100‬דב שוורץ‬

‫ומי שמבין בספרי האצילים אשלי רברבי ה ר״ ם במז״ל רה״ ר אבן עזרא‪ ,‬שהם‬
‫כופרים בתורת הש״י‪ ,‬ואדרבא‪ ,‬הם הכופרים בלא ידיעה במציאות האל‬
‫ואחדותו ויודעים אותו על צד השמיעה‪ ,‬והפלוסופים יודעים אותו מצד‬
‫המופת‪ .‬והאמת כי החכמים המתעסקים בחכמות‪ ,‬תכף שיש להם ריח בחכמות‬
‫הטבעיות ואלדיות‪ ,‬וחושבים בלב שהם פלוסופים גמורים‪ ,‬ויסיחו דברים כלפי‬
‫מעלה‪ ,‬נעשים שונאים אל התורה‪ ,‬ובשמוע ההמון דבריהם הרעים‪ ,‬גוזרים על‬
‫החכמה שסם המוות נתון בתוכה‪ ,‬וההפך תמצא בחכמי השכל שכל מגמתם‬

                                    ‫בלמוד הפלוסופיא הוא להעמיד אמונתנו‪1.‬׳‪3‬‬

‫בעל ביקורת זו‪ ,‬שכוונה כנגד דברי פולמוסנים כשם טוב )אם כי כאלה שקדמו לו‪,‬‬
‫מבחינה כרונולוגית(‪ ,‬הוא ר׳ שמואל אבן צרצה‪ .‬משנתו של אבץ צרצה ממזגת את‬
‫דגמי אבץ עזרא והרמב״ם‪ .‬בדיקת מקורותיו של הוגה זה תגלה שאלבלג‪ ,‬למשל‪ ,‬היה‬
‫בעל השפעה מרכזית עליו‪ 35.‬אבץ צרצה איננו יחיד בהגותו זו‪ :‬דבריו משקפים הלך‬
‫רוח של כמה פילוסופים ופרשנים בני תקופתו ועד לראשית המאה ה־‪ . 15‬משמע‪ :‬איץ‬
‫להתייאש מלתור אחר יעד מוגדר לביקורתו של ר׳ שם טוב אבץ שם טוב‪ ,‬ועל כך‬

                                                                                      ‫להלץ‪.‬‬

                                          ‫ד‪ .‬יעדים אפשריים לביקורות‬

‫חשיבותם של אבן עזרא והרמב״ם כדגמים לביקורתו של שם טוב אבן שם טוב נעוצה‬
‫בעובדה‪ ,‬שהחל מאמצעיתה של המאה ה־‪ 14‬ועד לסופה כתבה קבוצה של הוגים‬
‫סופרקומנטארים לפירוש אבץ עזרא לתורה‪ .‬דמותו של אבן עזרא‪ ,‬הפרשן הקדום‬
‫עתיר לשוץ הסוד והחידה‪ ,‬היתה הציר שהפרה את הגותם; אולם בדיקת מערכת‬
‫המושגים שבהם השתמשו הוגים אלה והשקפת עולמם מעלה‪ ,‬כי הללו היו מעורים‬
‫היטב במשנה המיימונית‪ ,‬עד כי ניתץ לסווגם במידת מה‪ ,‬כתלמידי הרמב״ם‪ .‬בחינת‬
‫משנתם הפילוסופית מגלה רדיקאליות רבה‪ :‬הם האמינו למשל בקדמות העולם‪,‬‬
‫חלקם הביע זאת במפורש‪ ,‬והאחר ברמז; הישארות הנפש לדידם שקולה לדבקות‬
‫בשכל הפועל; את הנסים שבתורה פירשו באופץ טבעי‪ ,‬ופרשנותם האלגורית לא‬

‫מקור חיים קח‪ ,‬א‪ .‬שלוש טענות מצויות במובאה זו‪ :‬א‪ .‬קבילה על מעמדם הירוד של תלמידי‬                                   ‫‪34‬‬
‫החכמים העוסקים בתורה‪ .‬ב‪ .‬הצבעה על העימות שבין העוסקים בהלכה לאנשי הפילוסופיה‪ .‬ג‪.‬‬                                  ‫‪35‬‬
‫ביקורת כנגד המתיימרים להיות פילוסופים בלא הכנה ראויה‪ ,‬ובכך הם דוגמה רעה למתנגדים‬
‫לפילוסופיה‪ .‬אבן צרצה הוסיף לבקר את הירידה הרוחנית שבדורו — ראה‪ :‬שוורץ‪ ,‬משנתו‪ ,‬עמי‬

                                                                                                           ‫‪.12-9‬‬
‫ראה‪ :‬שוורץ‪ ,‬משנתו‪ ,‬עמי ‪ .30‬על הערצתו ש ל אבן צרצה לאלבלג — ראה‪ :‬שוורץ‪ ,‬משנתו‪ ,‬עמי‬
‫‪ .64 ,58‬סקירה כללית של מקורותיו ש ל אבן צרצה )שוורץ‪ ,‬משנתו‪ ,‬עמי ‪ (32-28‬תגלה עד כ מ ה‬

                                                   ‫השתית את משנתו על ההגות המיימונית־תיבונית‪.‬‬
   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108