Page 109 - peamim 46-7
P. 109

‫‪ | 106‬דב שוורץ‬

‫מזונות נאסרות בתורה שהם טובים לקצת בני אדם ומעמידים בריאותם‪ ,‬וכן‬
‫לכללים בדרך הרפואה בקצת העתים‪ .‬אבל להיותם לרוב האדם וברוב הזמן‬
‫רעים לא חששה תורה לפרט‪ .‬ולכן ראתה תורה שאם לא יונח זה הכלל בתורה‪,‬‬
‫רוצה לומר הליכה אחרי רבים‪ ,‬ירבו המחלוקות בישראל‪ ,‬ויעשה תורה כשתי‬

       ‫תורות‪ ,‬כי בכל דור ודור היא משתנית התורה בשנוי דעות הבאים‪60.‬‬

‫מכאן ניתן להסיק — כפי שאמנם הסיקו המבקרים — שהחוק הנוגע לכלל עלול‬
‫שלא להתאים לשלם המשכיל‪ ,‬הן מפני שהוא מגיע לתכלית החוק בלא קיומו‪ ,‬והן‬

                                 ‫מפני שהוא איננו זקוק לחינוך העומד ביסוד החוק‪.‬‬
‫עד כה נחשף האנטינומיזם מתוך רמיזות; אולם מצויות גם התבטאויות מפורשות‪,‬‬
‫שאינן נדרשות לדקדוקים‪ ,‬בחשיפת אחד מסורותיו של אבן עזרא‪ .‬פרשן זה מונה‬
‫קבוצה של מצוות שהן בגדר ׳זכר‪ /‬כגון‪ :‬חג המצות‪ ,‬חג הסוכות‪ ,‬ציצית‪ ,‬שופר‪ ,‬מזוזה‬
‫ותפילין‪ ,‬ועל כך הוא כותב; ׳ופה ארמוז לך סוד‪ ,‬דע כי השלם שלם מאד‪ ,‬על כן כתוב‬
‫באברהם וישמור משמרתי חקותי מצותי ותורתי׳‪ 61.‬אבן יעיש מפענח את הסוד בזו‬

                                                                                    ‫הלשון‪:‬‬

‫כלומר מי שהוא שלם ביראתו ובחכמתו‪ ,‬ישמור שלא ישנה מעשה השם‪ ,‬ר״ל‬
‫כל מי ששלם ביראת השם לעבדו ולאהבו‪ ,‬שלם בחכמה‪ ,‬פירוש שלא יצטרך‬
‫לנהוג מצות לזכר‪ ,‬הואיל והוא מיחד השם והוא מקיים כל המצוות‪ .‬על כן‬
‫כתוב באברהם וישמור משמרתי‪ ,‬ר״ל שקיים כל המצוות בייחוד השם‪ ,‬ואינו‬

                                                                         ‫צריך זכר‪62.‬‬

‫אבן יעיש קובע במפורש‪ ,‬ששלמות אינטלקטואלית )׳שלם בחכמה׳( פוטרת את‬
‫השלם מקיום המצוות‪ .‬אמנם אבן עזרא עוסק במצוות שהן בגדר ׳זכר‪ /‬אך אין‬
‫להוציא מכלל חשבון מצוות נוספות‪ ,‬שאותן לא שמרו האבות‪ ,‬כמו יעקב שנשא שתי‬
‫אחיות‪ .‬שמואל אבן צרצה מושפע מדברי אבן יעיש‪ ,‬ומפרש בדומה לכך‪ ,‬כאשר דבריו‬

               ‫מתובלים במינוח שכלתני מובהק )כוחניות ואקטואליות בהשכלה(‪:‬‬

‫ויש לך לדעת כי מי ששכלו בכח צריך להתעסק במצות כדי שלא תהיה‬

‫מחשבתו פנויה מהש״י ולא יזכור את השם‪ .‬אבל מי שהוא שלם‪ ,‬ששכלו‬
‫בפועל יתמיד לבו במושכלות הוא שלם‪ ,‬כי דברי תורה כנגד כלם ‪63‬והם חפצים‬

‫לא ישוו בה )עפ״י משלי ג‪:‬טו(‪ .‬ולפי שאברהם היה אוהב השם והיה שכלו‬
                      ‫כללי‪ ,‬אמר הכתוב ׳וישמור משמרתי׳ ובזה די למבין‪64.‬‬

‫פרדס רמונים‪ ,‬דף כר‪ ,‬א‪ .‬על המקורות במורה‪ ,‬ועל הפרשנות האריסטוטלית לגישה זו — ראה‪:‬‬                             ‫‪60‬‬
                                                                                        ‫רוזנברג‪ ,‬עמי ‪.90-87‬‬
                                                                                                             ‫‪61‬‬
                                                            ‫ברא׳ כו‪:‬ה‪ :‬פירוש אבן עזרא לייק׳ יט‪:‬יט‪.‬‬           ‫‪62‬‬
                                                                                        ‫אבן יעיש‪ ,‬דף ‪226‬ב‪.‬‬   ‫‪63‬‬
                                                                                            ‫על־פי פאה א‪ ,‬א‪.‬‬  ‫‪64‬‬

                                                                             ‫מכלל יפי‪ ,‬קובץ ‪ II‬דף ‪124‬ב‪.‬‬
   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114