Page 114 - peamim 46-7
P. 114
הירידה הרוחנית־דתית של הקהילה בספרדן1 1 1 111
)ז( נטילת הידיים לסעודה :בסוגיה זו אנו מוצאים בחיבוריו של אבץ צרצה שורה של
ביאורים אלגוריים ,ובפרט בזיקה למוטיב המים המסמל את החכמה .נקיות הגוף
מלמדת על נקיות הדעת:
ודע כי מי שדעותיו מזוקקות שבעתים אז ידיו טהורות ,כי כאשר המים מטהרים
הידים מטומאתם כץ השכל הפועל מטהר את השכל מלכלוכיו .ומי שידיו
טהורות ,ר״ל שדעותיו צרופות מכל סיג וחלודה ,אז אכילתו טהורה ,ומדת טוב
מניח ידו עליו ואומר :זה עבדו של מקום ב״ ה ומאכילו מאכל הנבדל .ומי
שידיו מלוכלכות וטמאות ,ר״ ל שדעותיו הדמיוניות מזויפות ,נעקר מץ העולם
והוא מנודה לשמים ומדת פורענות שורה עליו ,ר״ל המקרה שורה על ראשו87.
ושם הוא קובע ,כי ׳החכמים ידיהם מקודשות׳ .הפירוש שבתחילתו מלמד על עדותה
של הנקיות על החכמה ,הופך לאלגוריה מובהקת בהמשכו ,והטוהר — הוא טוהר
הדעות האינטלקטואליות .לחלופיץ ,הטומאה היא מכלול הדעות הנגררות אחר
הדמיוץ88.
)ח( איסור אכילת הדם שהוא הנפש ,עם הבשר )דברים יב:כג( :לפי אבץ צרצה,
ה׳אכילה׳ מעידה על הכיליוץ ,והמשמעות היא ׳לא תכלה הנפש השכלית עם הבשר
שהוא החמר ,בהיותך רודף אחר המותרות׳89.
)ט( איסור שנאת האח :׳על דרך אסמכתא׳ מבאר אבץ צרצה את הפסוק ׳לא תשנא את
אחיך בלבבך׳)ויק׳ יט:יז( כנסב על השכל ׳שהוא אחיך׳ 90,ופרשנות לכך מיותרת.
לדוגמאות אלו יש לצרף פרשנות ענפה למשכץ וכליו ,ולךכיבי עבודת המשכץ.
כאמור ,אלקונסטנטיץ ואבץ צרצה משקפים את הפרשנויות האחרות של הוגי החוג
הניאופלטוני .פירושיהם מפקיעים את המקורות הנראים כנסים וכחורגים מץ הטבע,
מבארים את הכתובים כאילו הם משקפים עקרונות פילוסופיים־פיסיקאליים,
והופכים את אומריהם לפילוסופים מובהקים .מתנגדי האלגוריה יטענו ,שהפשט
הופך לטפל ביחס למובץ העמוק והשכלי ,ומכאץ הזלזול בהקפדה על שמירת
המצוות .הץ ר׳ שם טוב אבץ שם טוב והץ ר׳ שלמה אלעמי מתריעים על סכנה זו
שבפרשנות האלגוריסטית .הפולמוס על האלגוריה ,שהתעורר בראשית המאה ה־,14
ושבו היו מעורבים הרשב״א וסיעתו מחד גיסא ,ור׳ לוי בץ אברהם ,ר׳ ידעיה הפניני
ותומכיהם מאידך גיסא ,חזר נעור בסוף המאה בפנים אחרות91.
שם ,קובץ ,IIדף 105א. 87
וראה לעיל סביב ההפניות להערות .80-79 88
89
מכלל יפי ,קובץ ,11דף 42ב. 90
מקור חיים ,דף עה ,ב .לפרשנותו האלגוריסטית של אבן צרצה — ראה , p r w :משנתו ,עמי
91
.229-184
דומה שהתפתחויות אלו עומדות בניגוד לקביעותיו של הלקין ,עמי .55-54