Page 114 - peamim 46-7
P. 114

‫הירידה הרוחנית־דתית של הקהילה בספרדן‪1 1 1 111‬‬

‫)ז( נטילת הידיים לסעודה‪ :‬בסוגיה זו אנו מוצאים בחיבוריו של אבץ צרצה שורה של‬
‫ביאורים אלגוריים‪ ,‬ובפרט בזיקה למוטיב המים המסמל את החכמה‪ .‬נקיות הגוף‬

                                                                 ‫מלמדת על נקיות הדעת‪:‬‬

‫ודע כי מי שדעותיו מזוקקות שבעתים אז ידיו טהורות‪ ,‬כי כאשר המים מטהרים‬
‫הידים מטומאתם כץ השכל הפועל מטהר את השכל מלכלוכיו‪ .‬ומי שידיו‬
‫טהורות‪ ,‬ר״ל שדעותיו צרופות מכל סיג וחלודה‪ ,‬אז אכילתו טהורה‪ ,‬ומדת טוב‬
‫מניח ידו עליו ואומר‪ :‬זה עבדו של מקום ב״ ה ומאכילו מאכל הנבדל‪ .‬ומי‬
‫שידיו מלוכלכות וטמאות‪ ,‬ר״ ל שדעותיו הדמיוניות מזויפות‪ ,‬נעקר מץ העולם‬
‫והוא מנודה לשמים ומדת פורענות שורה עליו‪ ,‬ר״ל המקרה שורה על ראשו‪87.‬‬

‫ושם הוא קובע‪ ,‬כי ׳החכמים ידיהם מקודשות׳‪ .‬הפירוש שבתחילתו מלמד על עדותה‬
‫של הנקיות על החכמה‪ ,‬הופך לאלגוריה מובהקת בהמשכו‪ ,‬והטוהר — הוא טוהר‬
‫הדעות האינטלקטואליות‪ .‬לחלופיץ‪ ,‬הטומאה היא מכלול הדעות הנגררות אחר‬

                                                                                  ‫הדמיוץ‪88.‬‬
‫)ח( איסור אכילת הדם שהוא הנפש‪ ,‬עם הבשר )דברים יב‪:‬כג(‪ :‬לפי אבץ צרצה‪,‬‬
‫ה׳אכילה׳ מעידה על הכיליוץ‪ ,‬והמשמעות היא ׳לא תכלה הנפש השכלית עם הבשר‬

                                         ‫שהוא החמר‪ ,‬בהיותך רודף אחר המותרות׳‪89.‬‬
‫)ט( איסור שנאת האח‪ :‬׳על דרך אסמכתא׳ מבאר אבץ צרצה את הפסוק ׳לא תשנא את‬
‫אחיך בלבבך׳)ויק׳ יט‪:‬יז( כנסב על השכל ׳שהוא אחיך׳‪ 90,‬ופרשנות לכך מיותרת‪.‬‬
‫לדוגמאות אלו יש לצרף פרשנות ענפה למשכץ וכליו‪ ,‬ולךכיבי עבודת המשכץ‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬אלקונסטנטיץ ואבץ צרצה משקפים את הפרשנויות האחרות של הוגי החוג‬
‫הניאופלטוני‪ .‬פירושיהם מפקיעים את המקורות הנראים כנסים וכחורגים מץ הטבע‪,‬‬
‫מבארים את הכתובים כאילו הם משקפים עקרונות פילוסופיים־פיסיקאליים‪,‬‬
‫והופכים את אומריהם לפילוסופים מובהקים‪ .‬מתנגדי האלגוריה יטענו‪ ,‬שהפשט‬
‫הופך לטפל ביחס למובץ העמוק והשכלי‪ ,‬ומכאץ הזלזול בהקפדה על שמירת‬
‫המצוות‪ .‬הץ ר׳ שם טוב אבץ שם טוב והץ ר׳ שלמה אלעמי מתריעים על סכנה זו‬
‫שבפרשנות האלגוריסטית‪ .‬הפולמוס על האלגוריה‪ ,‬שהתעורר בראשית המאה ה־‪,14‬‬
‫ושבו היו מעורבים הרשב״א וסיעתו מחד גיסא‪ ,‬ור׳ לוי בץ אברהם‪ ,‬ר׳ ידעיה הפניני‬

                    ‫ותומכיהם מאידך גיסא‪ ,‬חזר נעור בסוף המאה בפנים אחרות‪91.‬‬

                                                                                    ‫שם‪ ,‬קובץ ‪ ,II‬דף ‪105‬א‪.‬‬        ‫‪87‬‬
                                                             ‫וראה לעיל סביב ההפניות להערות ‪.80-79‬‬                ‫‪88‬‬
                                                                                                                 ‫‪89‬‬
                                                                             ‫מכלל יפי‪ ,‬קובץ ‪ ,11‬דף ‪42‬ב‪.‬‬          ‫‪90‬‬
‫מקור חיים‪ ,‬דף עה‪ ,‬ב‪ .‬לפרשנותו האלגוריסטית של אבן צרצה — ראה‪ , p r w :‬משנתו‪ ,‬עמי‬
                                                                                                                 ‫‪91‬‬
                                                                                                       ‫‪.229-184‬‬
                     ‫דומה שהתפתחויות אלו עומדות בניגוד לקביעותיו של הלקין‪ ,‬עמי ‪.55-54‬‬
   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119