Page 212 - peamim 46-7
P. 212

‫אנטוניו אנריקס גומז ‪209 I‬‬

‫שני דברים מעוררים שערוריה בלב‪ :‬האחד היא חריצת דין ללא כל זיק של‬
                ‫היגיוץ‪ ,‬והאחר — חילול הכבוד‪ ,‬ללא קרץ אור של אמונה‪46.‬‬

‫כאץ הוא מתקיף את כל התהליכים החשאיים של האינקוויזיציה‪ ,‬אשר הסתירה את כל‬
‫העדויות וההאשמות מידיעת הנאשם‪ ,‬אך פירסמה ברבים את כלימתו‪ ,‬בתהלוכות‬
‫האוטו־דה־פה ובהצגת כתבי אשמה ולבוש הנדונים והחוזרים בתשובה‪ 47.‬אנריקס‬
‫גומז טועץ כי הם מנצלים את אמתלת הדת כדי לספק את יצר הבצע שלהם ולהביע את‬
‫שנאתם‪ .‬רבים מהמתייהדים היו סוחרים בעלי אמצעים‪ ,‬ואנשי האינקוויזיציה‬
‫מאשימים את העשיר מנשלים אותו מנכסיו לתועלתם־הם‪ 48.‬המחבר מתריס כלפיהם‬
‫כי זהו חילול הקודש וכפירה של ממש בדת; עונשם ביום הדיץ ישקף את חוסר הצדק‬

                                                          ‫ואת המשטמה שהיתה נחלתם‪.‬‬
‫בהמשך מנסה הסופר ל_יעץ לאינקוויזיציה לנקוט דרך אחרת בהדרכת האנוסים‪:‬‬
‫לא של קשיחות ואיומים‪ ,‬אלא של אהבה בלב ו׳מתיקות האמונה׳‪ .‬כאשר נאנסו‬
‫היהודים לעבור על דתם‪ ,‬הבטיחו להם כבוד ותארים — ואילו עתה חרפה ומוות הם‬
‫מנת חלקם‪ .‬ההתנצרות בכוח‪ ,‬החרפה‪ ,‬ההעלאות על המוקד‪ ,‬הרדיפות והעינויים —‬
‫כל אלה יביאו להשמדת המלכות‪ .‬אלוהים אינו תומך בצעדיהם‪ :‬׳אלוהים אינו רוצה‬
‫בלבבות מתנצרים בכפייה‪ ,‬אלא מרצוץ חופשי׳‪ 49.‬יש לנהוג בכבשות תועות לא‬
‫בעונש אלא ברחמים‪ ,‬לא בהחרמת רכוש — אלא במחילה‪ .‬החרמת רכוש היא יצירת‬
‫השטץ‪ ,‬אויב האנושות‪ ,‬והיא שמניעה גם את השופטים — תאוות הבצע ולא הצדק‬
‫היא בראש מעייניהם‪ .‬המלכות‪ ,‬המכנה עצמה ׳נוצרית׳‪ ,‬מעיזה לשרוף‪,‬לגנות‪ ,‬לדלדל‬
‫ולגרש אותם אנשים‪ ,‬שקיבלו עליהם פומבית את הנצרות והצהירו שהם בני הכנסייה‪.‬‬
‫כנותו של אדם נטועה ביחס בינו לביץ הבורא‪ :‬אם אנוס מתוודה לפני אלוהים‪ ,‬על‬
‫הכנסייה למחול לו ולא להחרים את רכושו‪ ,‬כי רק היוצר יכול לשפוט את כנותו של‬
‫היצור‪ .‬קשיחות קיצונית‪ ,‬אובדץ הרכוש‪ ,‬חילול כבוד בפומבי‪ ,‬מאסר ותהליכים‬
‫מפשטיים סודיים ושלילת עדים — אלה מתאימים לנשמות פאגאניות כופרות ולא‬

                                                                       ‫ללבבות קאתוליים‪.‬‬

‫‪A vosotros tyranos se enderecan mis palabras, con vosotros hablo... Pregunto, los‬‬                              ‫‪46‬‬
‫‪que jusgaron secretamente, y condenaron publicamente, mesclando entre la‬‬
‫‪sanctidad fïngida el odio y el yntere's y inequidad cömo se'ran jusgados, en el‬‬                                ‫‪47‬‬
‫‪Tribunal supremo? Dos cosas escandalisan un espi'ritu, la una es sentenciar sin luz‬‬                            ‫‪48‬‬
                                                                                                               ‫‪49‬‬
       ‫‪) .de racön, y la otra deshonrar sin lumbre de fe‬אנריקס גומז‪ ,‬לואי‪ ,‬עמי ‪.(137‬‬

‫על סאנבניטוס ו ב ו ש ה פ ו מ ב י ת — ראה‪ :‬רות‪ ,‬אינקוויזיציה‪ ,‬עמי ‪ ; 112-109‬רות‪ ,‬מאראנוס‪ ,‬עמי‬
‫‪ : 123‬יורנטה‪ ,‬עמי ‪ .71‬ע ל סודיות ה מ ש פ ט י ם — ראה‪ :‬היברט‪ ,‬אינקוויזיציה‪ ,‬עמי ‪ ; 129‬רות‪,‬‬

                                                                                          ‫מאראנום‪ ,‬עמי ‪.104‬‬
‫ראה‪ :‬רות‪ ,‬מאראנוס‪ ,‬עמי ‪ ; 122,104‬קמן‪ ,‬אינקוויזיציה‪ ,‬עמי ‪ ;389,252,221,153,151‬יורנטה‪,‬‬

                                                    ‫עמי ‪ ;251-229‬לאה‪ ,‬היסטוריה‪ ,II ,‬עמי ‪.386-385‬‬
‫‪) No quiere Dios coracones reducidos por fuerca sino voluntariamente‬אנריקס גומז‪,‬‬

                                                                                              ‫לואי‪ ,‬עמי ‪.(140‬‬
   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217