Page 269 - peamim 46-7

‫‪ | 266‬נדיח זלדס‬

‫המקורות הנורמאניים מתייחסים רק ברמיזה למעשי הטבח והביזה שערכו‬

‫הנורמאנים עם כניסתם למסינה‪ ,‬ומעניין שאפילו המקורות המוסלמיים אינם מוסרים‬
‫פרטים נוספים על כיבושה של עיר זאת״נ ואינם מוסרים כל ידיעה על גורל היהודים‪.‬‬

‫אולם מכתבו של לבראט בן סגמאר משמש עדות על הקורות את היהודים ואת‬

‫המוסלמים בעת כיבוש העיר‪ :‬היהודים נשבו ומקצתם נהרגו‪ ,‬ומהמוסלמים )הגויים(‬

‫נהרגו רבים מספור‪.‬‬

‫לאחר מותו של אבן אלת׳מנה‪ ,‬כאשר הזירים עשו ניסיון אחרון להחזיר לעצמם את‬

‫השלטון על סיציליה‪ ,‬מדווח סוחר יהודי‪ ,‬פרח בן יוסף אלקאבסי‪ ,‬ליהודה בן סגמאר יי‬

‫על מה שהתרחש בסיציליה ועל מעורבותם של יהודים בנעשה‪ :‬׳‪...‬שאבן נענאע‬

‫׳שליטה‪ ,‬וכי הרג את מנהיגי הסיציליים והביס את האויב תחילה ואחר כך הובסו‬

‫המוסלמים ומתו מהם מיתה גדולה‪ .‬וכי את זכאר בן עמאר נ״ע הוא מינה נגיד על‬

‫[ ועבדים‪,‬שכן הוא אחראי לרוב צרכיו של אבו נענאע׳‪.‬‬ ‫היהודים משום שהוא ]‬

‫דברים אלה מתייחסים לשנים ‪ ,1064-1062‬כאשר הסלטאן הזירי תמים בן מעז שלח‬

‫את בניו‪ ,‬איוב ועלי‪ ,‬ללחום בנורמאנים הפולשים‪ .‬מכתב הגניזה מתייחס לפעולותיו‬

‫של איוב בן תמים )המכונה אבן נענאע‪ ,‬על שם אמו(‪ ,‬שלחם בתומכי אבן אלת׳מנה‬

‫ואבן אלחואס כאחד והנחיל תבוסה זמנית לנורמאנים" הם ה׳אויב׳ הנזכר במכתב‪.‬‬

‫היהודים עמדו לצדו של הכובש הזירי ועזרו נגד כל הצדדים האחרים‪ .‬לאות הוקרה‬

‫נתמנה לנגיד על היהודים זכאר בן עמאר‪ ,‬בן למשפחה סיצילית נכבדה‪ :‬ממכתבים‬

‫אחרים ידוע לנו‪ ,‬שהוא ואחיו חיים שמשר כפקידי הסוחרים בפלרמו — משרה‬
‫חשובה ביותר בתקופה זאת‪ ,‬שבדרך כלל נשאו בה נכבדי הקהילה‪ 2,.‬קשה לעמוד מתוך‬

‫דברים אלה על משמעות התואר ׳נגיד׳ הנזכר כאץ‪ :‬ייתכן שהשימוש מושאל‪ ,‬ואין‬
‫כוונתו אלא לצייץ בתואר זה את מי שהיה מקורב לשלטון‪24.‬‬

‫אולם ניצחונו של איוב בץ תמים היה קצר ימים‪ :‬בשנת ‪ ,1068‬בקרב שהתנהל‬

‫במיסילמרי הסמוכה לפלרמו‪ ,‬נחל מפלה מידי הדוכס רוג׳ריוס‪ ,‬מאחר שלא הצליח‬
‫להביא תגבורת מצפוץ אפריקה‪.‬׳‪ 2‬הדרך לניצחוץ הנורמאני היתה סלולה‪ .‬במכתב‬
‫שנשלח כאשר התחדשה תנופת הכיבוש הנורמאני‪6,‬־ כבר מסתמנת אצל היהודים חרדה‬

‫לבאות‪ .‬במכתבו של מוסי בץ אבי אלחי כלילה‪ ,‬אחד מהסוחרים שעמדו בקשרי מסחר‬

‫המקורות הערביים )אבן אלאת׳יר‪ ,‬אלמאלב אלמאיד‪ ,‬אבן ח׳לדון‪ ,‬אלנוירי( מספרים בפירוט רב‬ ‫‪20‬‬
‫על הסיבות למלחמת האזרחים בסיציליה בין אבן אלת׳מנה לאבן אלחואס‪ ,‬אך אינם מספרים דבר‬
‫‪21‬‬
‫על כיבוש מסינה‪.‬‬ ‫‪22‬‬
‫תעודה ‪ p ,Ox. Bodl. Heb. MS. d 76 fol. 59‬ששון‪",‬סיציליה‪ ,‬מס׳ ‪.23‬‬ ‫‪23‬‬
‫ראה‪ :‬אבן אלאת׳יר‪ ,‬עמי ‪ .273‬אלנוירי‪ ,‬עמי ‪ ,447‬בתוך אמארי‪ ,‬מקורות‪ .‬עמי ‪.113-111‬‬ ‫‪24‬‬

‫ראה‪ :‬גויטיין‪ ,‬חכרה‪ .‬א‪ ,‬עמי ‪.192-186‬‬ ‫‪25‬‬
‫על סוגיית הנגיד — ראה‪ :‬בן ששון‪ ,‬חברה והנהגה‪ ,‬עמי ‪ : 253‬גויטיין‪ ,‬חברה‪ ,‬ב‪ .‬עמי ‪ : 25-23‬כהן‪,‬‬ ‫‪26‬‬

‫הנהגה‪ ,‬עמי ‪.289-287‬‬
‫ראה‪ :‬אמארי‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬עמי ‪.115-114‬‬
‫תעודה ‪ ,Mosseri, II 128‬בן ששון‪ ,‬סיציליה‪ ,‬מס׳ ‪.9‬‬