Page 274 - peamim 46-7

‫יעקב בן־יוסף ‪ -‬מנהיג קהילת חלב ‪I 271‬‬

‫א‪ .‬יעקב בן יוסף‪ ,‬איש ציבור בפוסטאט‬

‫המסמך הקדום ביותר‪ ,‬העוסק ביעקב בן יוסף‪ ,‬הוא אגרתו של שלמה בץ יהודה‪ ,‬אשר‬
‫נשלחה ליעקב בן יוסף בפוסטאט בשנת ‪ ,1015‬מירושלים ׳עיר השלום‪ 4/‬האיגרת‬
‫נשלחה אמנם לפוסטאט‪ ,‬אך לא ברור אם בה ישב יעקב בן יוסף בתקופה זו ישיבת‬
‫קבע‪ ,‬או בירושלים‪ .‬שלמה בן כ׳לף אלברקי הבעל‪ ,‬שעליו נסבה האיגרת ושהתגורר‬
‫בירושלים‪ ,‬טען באוזני שלמה בן יהודה כי שלח בידי יעקב בן יוסף ׳שניים זהובים׳‬
‫לאשתו הנמצאת בפוסטאט‪ 5.‬שלמה בן יהודה עצמו מביע באיגרת את ציפיותיו‬
‫לפגוש את יעקב בן יוסף בירושלים ואת אכזבתו על כי טרם הגיע‪ 6.‬מכאן שיעקב בן‬
‫יוסף הרבה לנסוע בשנים אלו בין פוסטאט לירושלים — אך כאמור לא ברור היכן‬

‫היה מקום מגוריו הקבוע‪.‬‬
‫מתוך איגרת זו אנו גם למדים‪ ,‬שבשנה זו היה כבר יעקב בן יוסף אב לבן‪ ,‬שכן‬
‫שלמה בן יהודה מוסר ברכות ושלומות לבנו‪ :‬׳ויהי בעזרו ויחיה חמודו ]‪[...‬׳;‪7‬‬
‫׳ושלומך ושלום חמודך ושלום כל נלויך ]‪[...‬׳ ‪ — 8‬אך אין אנו יודעים מיהו הבן ומה‬
‫שמו‪ .‬לפי האיגרת מסתבר‪ ,‬שאביו כבר לא היה בין החיים‪ ,‬שכן נאמר‪ :‬כ׳ג׳ק׳ מ׳ר׳‬

‫‪ G.W. 5‬פורסם‪ :‬אסף‪ ,‬תעודות עמי ‪ ; 114,113‬גיל‪ ,‬תעודה ‪ ,54‬ושם זוהה לראשונה כותב האיגרת‬ ‫‪4‬‬
‫כשלמה בן יהודה‪ .‬דיון על המסמך — ראה‪ :‬דינור‪ ,‬עמי ‪ ;69-67‬מאן‪ ,‬טקסטים‪ ,‬א‪ ,‬עמי ‪;315-312‬‬
‫גיל‪ ,‬סעיפים ‪ .823,813,794 ,742 ,580 ,300‬ה מ ס מ ך נזכר במקומות נוספים — ראה‪ :‬שקד‪ ,‬מס׳‬ ‫‪5‬‬
‫‪ ;235‬גויטיין‪ ,‬חברה‪ ,‬ג‪ ,‬עמי ‪ .198‬על כותב האיגרת‪ ,‬ש ל מ ה בן יהודה — ראה‪ :‬גיל‪ ,‬סעיפים‬ ‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ ,859-884‬וביבליוגראפיה שם‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫את תאריך כתיבתה של האיגרת ניתן לקבוע על־פי מספר נתונים‪ :‬באיגרת זו מכנה שלמה בן‬
‫יהודה אר‪ .‬ע צ מ ו ׳ ש ל מ ה הצי)הצעיר( ביר׳ יהודה נ׳ע׳‪ ,‬ומכאן שהיא נכתבה לפני שנת ‪ , 1025‬שנת‬
‫התמנותו לגאון ישיבת ארץ־ישראל‪ .‬באיגרת נזכר ׳מ׳ר׳ אזהר הספרדי בר׳ יונה׳‪ ,‬אשר אסף)עמי‬
‫‪ (113‬זיהה כבנו של ׳רב יונה הזקן ]‪ [...‬בירבי יהודה הספרדי׳‪ ,‬אשר חי בסוף ה מ א ה‬
‫העשירית‪-‬ראשית המאה האחת־עשרה‪ ,‬כך שמסגרת הזמן מתאימה‪ .‬זאת ועוד‪ :‬הרמז הברור‬
‫ביותר לתאריך האיגרת מצוי בשורות ‪ ,30-29‬שבהן נאמר‪ :‬׳והמקום ההדור הבנוי עליו נפל ביום‬
‫י״ז לחודש אלול והוא יום אחד בשעה העשירית ביום יהי רצון שיבנה בנין מקויים׳‪ .‬דעות‬
‫החוקרים נחלקו באשר לטיב המאורע המתואר כאן‪ :‬דינור )עמי ‪ (67‬סבור‪ ,‬ש ה מ ד ו ב ר בהרס‬
‫מכוון של בית תפילה ובית מדרש ליהודים‪ ,‬שפעל על הר־הבית בימי גזרות אלחאכם‪ ,‬וכך תיארך‬
‫את האיגרת לשנת ‪ ,1018‬שבה חל יז באלול ביום ראשון‪ .‬גוטהייל־ווורל)עמי ‪ (27-26‬סבורים‪,‬‬
‫שהמדובר ברעש האדמה שהתחולל בירושלים‪ ,‬ואשר הפיל את הכיפה מעל מבנה כיפת הסלע‪.‬‬
‫אולם הכרוניקאים הערבים מתעדים רעש אדמה זה לשנת ‪ 407‬להגירה‪ ,‬שהיא שנת ‪— 1016‬‬
‫ובשנה זו לא חל יז באלול ביום ראשון‪ ,‬ומתעורר קושי מסוים‪ .‬חוקרים שונים ניסו ליישב את‬
‫הקושי בדרכים שונות‪ :‬מ א ן ) ע מ י ‪ (312‬העלה את הסברה‪ ,‬שבמקום ׳יז באלול׳ צריך להיות ׳יד‬
‫באלול׳; ואילו גיל )סעיפים ‪ (844 ,580‬טען‪ ,‬ש ה ט ע ו ת היא בתאריך שנמסר בידי הכרוניקאים‬
‫הערבים וכי הידיעה ה ת ר ח ש ה בין מאורעות שנת ‪ 406‬ולא ‪ ,407‬ובשנה זו אכן ח ל יז באלול ביום‬
‫ראשון‪ .‬בהסתמך על טענה זו‪ ,‬קבע גיל את תאריך כתיבת האגרת לשנת ‪ — 1015‬וקביעתו נראית‬

‫לי‪.‬‬

‫ראה‪ ,G.W. 5 :‬שורות ‪.9-7‬‬
‫ראה‪ ,G.W. 5 :‬שורות ‪.28-27‬‬
‫ראה‪ ,G.W. 5 :‬שורות ‪ .4-3‬׳חמוד׳ הוא הכינוי המקובל לבן בתעודות מתקופת הגניזה‪.‬‬
‫ראה‪ ,G.W. 5 :‬שורות ‪.31-30‬‬