Page 270 - peamim 46-7
P. 270
עדויות יהודיות לכיבוש סיציליה 267 I
הדוקים עם סיציליה ,הוא מספר :׳חדשות סיציליה רעות מאוד .האויב שולט בה ולא
נותרו למוסלמים אלא פלרמו ומזארה וקצריני והאנשים עוברים לחוף אפריקיה עם
שלוש אונקיות לנוסע ואף יותר ,לפי מה שציינו ,והאל יתעלה יצילנו
ויצילם //וישמיענו //מהם טוב ,בעזרת האל׳ .סיציליה עדיין לא נכבשה כולה ,שכן
הצבא הנורמאני נעצר לאחר כיבוש מסינה .פלרמו נפלה רק בשנת : 1072
וקסטרוג׳יובאני ,היא קצריני הנזכרת במכתב ,נפלה רק בשנת 27:1091אך בעת כתיבת
המכתב ,הנורמאנים כבר שלטו ברובו של האי ,והיהודים ,שהיו מלאי חששות מן
השליטים החדשים של סיציליה ,ניסו להימלט בספינות לצפון אפריקה .כרגיל
בנסיבות כאלה ,נמצא גם מי שהפקיע מחירים בעבור הסעת הפליטים.
בהמשך אותו מכתב נזכר פרט מעניין .מסתבר שהידיעות על המצב בסיציליה
השפיעו על המסחר במצרים ,שכן הכותב אומר :׳ואקווה שהושגו התבלינים בפסטאט
בגלל חדשות סיציליה׳ .ייתכן שבגלל החששות מפני הפסקת המסחר עם סיציליה,
אגרו הסוחרים סחורות מסוימות ,ועתה קשה היה להשיגן .פרט קטן זה מוכיח עד כמה
היתה ה׳חברה הים־תיכונית׳ עשויה מקשה אחת ,וכל מאורע שהתרחש לאורך חופי
הים התיכון השפיע על הנעשה גם במרחק רב ממקום ההתרחשות.
ד .סיכום
המכנה המשותף למכתבים אלה הוא כמובן תיאור הקשיים והסבל של יהודי סיציליה
בתקופה סוערת .נוסף על כך ,בולטת לעין ההזדהות של יהודי סיציליה וצפון אפריקה
עם המוסלמים במאבקם בנורמאנים ,ובמיוחד נאמנותם של היהודים לשלטון החוקי:
וזאת בד בבד עם חששותיהם והסתייגותם מפעולותיהם של שרי הצבא ,שעמדו בראש
המחנות השונים בעת מלחמות האזרחים .הנורמאנים מכונים בכל המכתבים בשם
׳האויב׳)אלעדו ,בערבית( ,ולא נזכר כל ניסיון ליצור קשר אתם .כאשר נכבשה מסינה,
הכותב ,לבראט בן סגמאר ,מספר לא רק על היהודים שנהרגו או נפלו בשבי ,אלא גם
על המוסלמים :׳] [.. .אך לגויים אין להם מספר ואין חקר׳ .מאוחר יותר אנו מוצאים
יהודי ,זכאר בן עמאר ,מסייע לאיוב בן תמים במלחמתו בנורמאנים ובמוסלמים
המורדים ,וזוכה בשל כך למעמד רם בחצר .גם במכתב שנשלח בעת שלא היתה עוד
תקווה להמשך השלטון המוסלמי בסיציליה ,נאמר :׳ולא נותרו למוסלמים אלא
פלרמו ומזארה וקצריני׳ ,והדגש על עמידתם של מעוזי המוסלמים האחרונים מעיד
שהכותב מיצר על כך .רבים הגיבו לתבוסה המוסלמית בניסיון להימלט לצפון
אפריקה ,ומכאן שלא סמכו על האפשרות של המשך החיים בסיציליה עם חילופי
השלטון.
27ראה :אמארי ,היסטוריה ,עמי 179-178