Page 292 - peamim 46-7

‫ברורים ‪I 289‬‬

‫׳גאון שירו תהום שקע ‪ /‬ורגליו צוללות׳ )‪37.(66‬‬
‫המחרוזת הערבית בשורות ‪ 70-67‬אמורה על המשיח ולא על הקב״ה‪ .‬וכך יש לתרגמה‪:‬‬
‫׳יחדי ]שלום[ למי שזרח אורו ]הוא מלך המשיח[‪ / 38‬לכל זרע יעקב ‪ /‬ירא אלהים‬

‫ואהוב ‪ /‬ובתורה יחוסו רמוז׳‪39.‬‬

‫׳ובשדה אהבה רגבי׳)‪ :(71‬את הביטוי ׳רגבי׳ אני מבין כמשמעו — ׳גוש עפר׳‪ .‬׳שדה׳‬
‫הוראתו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬׳ארץ‪ ,‬מדינה׳‪ ,‬כמשמעותו בכתובים ׳שדה אדום׳)בראשית לב‪ ,‬ד(‪40‬‬
‫׳שדה ארם׳)הושע יב‪ ,‬יג( ׳שדה אפרים‪ ,‬שדה שומרון׳)עובדיה יט(‪41 .‬׳רגבי׳ הוא כינוי לקבר‪,‬‬
‫על־פי הכתוב ׳מתקו לו רגבי נחל׳ )איוב כא‪ ,‬לג(‪ .‬המתים מכונים ׳יורדי רגב׳‪ 42.‬כוונת‬

‫המשורר‪ :‬בארץ־ישראל האהובה תהא קבורתי‪43.‬‬
‫׳לכלאים אפלא׳)‪ — (71‬תימן‪ ,‬שהוא דר בה‪ ,‬וארץ־ישראל‪ ,‬שהוא נושא נפשו אליה‪ ,‬הן‬

‫בבחינת כלאים זו בזו‪ .‬עלייתו לארץ־ישראל בעת הגאולה תבער חטא הכלאים‪44.‬‬
‫׳ועלה משאול קטבי׳)‪ — (72‬כריתתי נסתלקה מן העולם‪ ,‬לפי שאומות העולם לא יכלו בי‬
‫עוד‪ 45.‬הלשון על דרך הכתוב ׳אהי קטבך שאול׳)הושע יג‪ ,‬יד(‪ .‬פירוש אחר‪ :‬לפי מסורת‬
‫ישראל‪ ,‬כל הקבור בחוץ לארץ יש בידו שתי מיתות‪ .‬עם עליית המשורר לארץ־ישראל ניצול‬
‫הוא ממיתה אחת‪ ,‬ואין גופו עובר גלגול מחלות‪ ,‬שכן מתי ארץ־ישראל חיין תחילה לימות‬

‫המשיח‪ 46.‬י‬

‫׳בתפארת׳ )‪ — (72‬בספירת תפארת‪ ,‬שהיא כנגד הגוף‪.‬‬
‫׳מסולא׳ — משתבח‪ ,‬כפירוש רש״י לכתוב באיוב כח‪ ,‬טז‪.‬‬
‫׳ויורון כל בני דרדע׳ )‪ — (74‬לפי תפישת הגאולה‪ ,‬בשירת שבזי‪ ,‬יזכו גאולי ישראל‬
‫להתעלות רוחנית‪ .‬הנפשות יזדככו ויגיעו לשלמות בלימוד התורה‪ .‬מעיינות החכמה‪,‬‬
‫שנסתתמו בימי הגלות‪ ,‬יפוצו חוצה‪ ,‬ועיני הלומדים תיפקחנה להבין רזי תורה‪47.‬‬
‫׳בסוד המפתחות׳)‪ — (74‬סבורני שהכוונה לשלושה מפתחות שבידו של הקב״ה‪ ,‬שלא‬
‫נמסרו ביד שליח‪ ,‬ואחד מהם הוא מפתח של תחיית המתים )תענית ב‪ ,‬א(‪.‬‬
‫׳ואשלוך על ידיד יהבי׳ )‪ — (76‬על דרך הכתוב בתהלים נה‪ ,‬כג‪.‬‬
‫׳לראשי עב יטלא׳ )‪ — (81‬השווה מאמר המכילתא )בשלח יג(‪ :‬׳כשהגלה הקב״ה את‬
‫ישראל לא הגלם אלא בעבים וכשהוא מכנסן אינו מכנסן אלא בעבים׳‪.‬‬

‫׳סאלי׳ )‪ — (84‬ראוי לתרגמו ׳משתעשע׳‪.‬‬
‫׳חדלי׳ )‪ — (88‬אפסותי‪ ,‬חדלוני‪.‬‬

‫׳ייטיב לחמי ומימי׳ )‪ — (89‬דוחק המזונות של המשורר חוזר הרבה בשירתו‪48.‬‬
‫בסמח )‪ — (89‬במענק נדיב‪.‬‬

‫וכן‪ :‬רצהבי‪ ,‬שיר משיחי‪ ,‬עמי ‪ 68‬שורה ‪.6‬‬ ‫‪37‬‬
‫וכן הוא מתואר ב׳גיא חזיון׳‪ :‬׳והעולם כולו באורה ‪ /‬אעפ״י שהעת עת צרה ‪ /‬יום בו‬ ‫‪38‬‬

‫אורה ‪ /‬אור פני צבי ]רמז לשבתי צבי[ )שלום‪ ,‬גיא חזיון‪ ,‬עמי קטז(‪.‬‬ ‫‪39‬‬
‫שמא הכוונה לכתוב ׳עד כי יבא שילה׳ )בראשית מט‪ ,‬י(‪ ,‬שדרשוהו על מלך המשיח‪.‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫וכך תירגם רם״ג ׳בלד אדום׳‪.‬‬ ‫‪42‬‬
‫ראה‪ :‬רצהבי‪ ,‬לשון‪ ,‬עמי ‪ 286‬סימן ‪.62‬‬ ‫‪43‬‬
‫ראה‪ :‬׳רגב׳‪ ,‬מלון בן יהודה‪.6404-6403 ,‬‬
‫לחיות ולמות בארץ־ישראל היתה גם משאת נפשו של יהודה הלוי‪ :‬׳ואגור שם ] ‪ / [ . . .‬ואתן את‬ ‫‪44‬‬
‫קבורתי בארצך )לך נפשי‪ ,‬בתים יד־טו(‪ .‬רצהבי‪ ,‬עליית‪ ,‬קה‪ ,‬עמי ק‪-‬קא‪ ,‬קו‪ ,‬עמי קפד‪-‬קפו‪.‬‬ ‫‪45‬‬
‫תרגום ׳ובערת׳ )דברים יג‪ ,‬ו( — ותפלי‪.‬‬
‫׳שאול׳ ככינוי לארץ מקובל בספרות ימי־הבינים‪ ,‬בהשפעת ׳דניא׳ בערבית‪ .‬ראה‪ :‬מאמרי לשוננו‬ ‫‪46‬‬
‫כא )תשי״ז עמי ‪ .(27‬הלשון היא על דרך הכתוב ׳אהי ק ט ב ך שאול׳ )הושע יג‪ ,‬יד(‪.‬‬ ‫‪47‬‬

‫ראה‪ :‬בראשית רבה‪ ,‬צו‪ ,‬ח‪.‬‬ ‫‪48‬‬
‫ראה‪ :‬רצהבי‪ ,‬משיח‪ ,‬עמי ‪ :234-233‬רצהבי‪ ,‬סליחות‪ ,‬עמי ‪ 170‬שורה ‪ 197 ,9‬שורה ‪ ;23‬רצהבי‪,‬‬

‫פיוטים‪ ,‬עמי ק כ ט שורה ‪.24-22‬‬
‫להלן מספר שירים הכוללים בקשת המשורר על פרנסתו‪ :‬אלהא דתוקפיה )‪ — (22 ,1‬ראה‪:‬‬
‫רצהבי‪ ,‬סליחות‪ ,‬עמי ‪ 173‬שורה ‪ :22‬עמי ‪ 183‬שורות ‪ :25-24‬עמי ‪ 184‬שורות ‪ ; 19-18‬עמי ‪190‬‬
‫שורות ‪ ; 19-17‬רצהבי‪ ,‬פיוטים‪ ,‬עמי קכה שורה ‪ :23‬עמי קכח שורה ‪ : 17‬וכן רצהבי‪ ,‬שיר משיחי‪,‬‬

‫שורה ‪.46‬‬