Page 295 - peamim 46-7
P. 295
| 292ספרים — ביקורת
משגת ,והדבר היה מביא להתמוטטות מבקשה מהנמען חזרה .דוגמה לכך אנו
יחידים אלה .העשירים היו מקדימים מוצאים בסימן צג בקובץ שלפנינו .׳ולכן
רפואה למכה ומשתדלים להגר למקומות תמיד זו דרכי לדרוש מה שכתבתי
ולארצות אחרות שלא הכבידו בהטלת ראשונה לדעת מה להשיב שנית׳ )עמי
מסים. צח(.
ר׳ יהודה ראה בכך נזק לקהילה כולה. על גישתו של ר׳ יהודה לכתיבת
העשירים לא נחשבו בעיניו רק כמקור התשובות אין טובים מדבריו־הוא:
כספי ,אלא ׳עיקר ישוב המקום הם האנ- ׳דבשלמא כשכותב אדם דעתו להעלותו
שים אשר יצא להם שם בארץ ,והם על ספר ,צריך לכתוב מעין מוצאה ולהר־
הנושאים עיקר עול הסבל שעל הציבור, חיב הדברים בהעתק דברי המפרשים
בפרוע פרעות מסים וארגוניות ,כל א׳ לפי והפוסקים ,ולהחזיק ראיותיו הצריכין
ערכו׳ .לפי תפיסתו ,העשירים הם עמודי לאותו נושא .אבל בתת פס״ד ביד בעליו,
התווך של הקהילה ,והם אלה שיכולים לדעתי אין צריך לכתוב כי אם עיקר הדין,
לעמוד בפרץ בגלל קשריהם עם השלטו־ ואם באולי יצטרך לסיים מראה מקום
נות :אם כל אחד ידאג לעצמו ,תתמוטט לבד ,כי כן ראיתי לרבותי ז״ ל נוהגים
הקהילה כולה ,כציבור ,ומכך יסבלו והלכתי אחר עקבות קדושתם׳ )המבוא,
בעיקר העניים .לכן תקנתו היא ׳אם ח״ו
יוטל איזה הטל׳ וקנס על איזה יחיד עמי .(43
מפורעי המס דוקא הרי יד כל הקהל שוה קבצי התשובות שנמצאים בידינו
בה ,בין ללכת לקבול פני המלך והשרים, מקורם ,מצד אחד ,בקבצים שהיו בידי ר׳
בין לפרוע ההטל׳ ההיא כל הקהל כאחד יהודה עצמו — כנראה התשובות
ולא יפרע בה אותו יחיד או יחידים שנשלחו אליו חזרה לפי בקשתו ,כאמור
שהוטל׳ עליהם כי אם שעולה לפי — ומצד שני ,מאיסוף מתוך קבצי תשו־
הערכתם בפנקס המס ולא יותר׳ )שו״ת בות חכמי מארוקו .ר׳ יהודה לא אסף
סימן קכה דף קכז( .היטלים שהוטלו על בעצמו את תשובותיו ,ורק חכמי דורו
היחידים העשירים יש לראותם כהיטלים ותלמידיו ,ותלמידיהם אחריהם ,אספו
על הקהילה ,וכל בני הקהילה מחויבים אותם והשתמשו בהם בפסיקתם .שכן ר׳
לשלם איש חלקו ,לפי מפתח הערכת יהודה הטביע את חותמו בפסיקתם של
המסים הנהוג בקהילה. חכמי מארוקו מאז ועד עתה.
קובץ השו״ת שלפנינו לא זו בלבד
בסימן ג׳ ,אגב תלונתו של השואל שהוא נדבך נוסף לספרות ההלכה ופותח
סביב שאלת חזקה בבית־הכנסת ,מובאות צוהר לחקר תולדות היהודים במארוקו,
בעיות כלכליות מעמדיות וחברתיות, אלא גם יש בו פרטים רבים על פרנסות
יחסי מכובדים לפשוטי עם וכו׳. היהודים ,תקנות חכמים ותקנות הקהל,
בתשובתו הקצרה של הריב״ע מתבטאת יחסי יהודים ונוכרים ויחסי השלטונות
גישתו האנושית ,תפילה לשלומו ורפו־ והמלכות ליהודים .ר׳ יהודה היה מעורה
אתו של המתלונן והשתתפות בכאבו היטב בחיי הקהילה ,והיה ער לתקלות
ובמצוקתו הקשה :ניכר מעמדו של ולכל הטעון תיקון .עדות לכך מוצאים
הכותב כפוסק ומעמדו בקהילה :׳נכתוב אנו בתקנות הרבות שתיקן ,הוא ובית־
להם מדורות כמו שיורונו מן השמים... דינו ,יותר מכל בתי־דין אחרים שקדמו
לא תצא ממחיצתך אם קבלו טוב ואם לו .אחד מן התחומים הכואבים ביותר
לאו יש בידינו יכולת מספיק באמצעות במארוקו היה תחום המיסוי .השלטונות
הנגיד המרומם נ ר״ ו לעשות כתורה וכמ־ נהגו להטיל מסים על העשירים שידם
