Page 295 - peamim 46-7
P. 295

‫‪ | 292‬ספרים — ביקורת‬

‫משגת‪ ,‬והדבר היה מביא להתמוטטות‬               ‫מבקשה מהנמען חזרה‪ .‬דוגמה לכך אנו‬
‫יחידים אלה‪ .‬העשירים היו מקדימים‬              ‫מוצאים בסימן צג בקובץ שלפנינו‪ .‬׳ולכן‬
‫רפואה למכה ומשתדלים להגר למקומות‬             ‫תמיד זו דרכי לדרוש מה שכתבתי‬
‫ולארצות אחרות שלא הכבידו בהטלת‬               ‫ראשונה לדעת מה להשיב שנית׳ )עמי‬

                                      ‫מסים‪.‬‬                                          ‫צח(‪.‬‬
‫ר׳ יהודה ראה בכך נזק לקהילה כולה‪.‬‬            ‫על גישתו של ר׳ יהודה לכתיבת‬
‫העשירים לא נחשבו בעיניו רק כמקור‬             ‫התשובות אין טובים מדבריו־הוא‪:‬‬
‫כספי‪ ,‬אלא ׳עיקר ישוב המקום הם האנ‪-‬‬           ‫׳דבשלמא כשכותב אדם דעתו להעלותו‬
‫שים אשר יצא להם שם בארץ‪ ,‬והם‬                 ‫על ספר‪ ,‬צריך לכתוב מעין מוצאה ולהר־‬
‫הנושאים עיקר עול הסבל שעל הציבור‪,‬‬            ‫חיב הדברים בהעתק דברי המפרשים‬
‫בפרוע פרעות מסים וארגוניות‪ ,‬כל א׳ לפי‬        ‫והפוסקים‪ ,‬ולהחזיק ראיותיו הצריכין‬
‫ערכו׳‪ .‬לפי תפיסתו‪ ,‬העשירים הם עמודי‬          ‫לאותו נושא‪ .‬אבל בתת פס״ד ביד בעליו‪,‬‬
‫התווך של הקהילה‪ ,‬והם אלה שיכולים‬             ‫לדעתי אין צריך לכתוב כי אם עיקר הדין‪,‬‬
‫לעמוד בפרץ בגלל קשריהם עם השלטו־‬             ‫ואם באולי יצטרך לסיים מראה מקום‬
‫נות‪ :‬אם כל אחד ידאג לעצמו‪ ,‬תתמוטט‬            ‫לבד‪ ,‬כי כן ראיתי לרבותי ז״ ל נוהגים‬
‫הקהילה כולה‪ ,‬כציבור‪ ,‬ומכך יסבלו‬              ‫והלכתי אחר עקבות קדושתם׳ )המבוא‪,‬‬
‫בעיקר העניים‪ .‬לכן תקנתו היא ׳אם ח״ו‬
‫יוטל איזה הטל׳ וקנס על איזה יחיד‬                                                ‫עמי ‪.(43‬‬
‫מפורעי המס דוקא הרי יד כל הקהל שוה‬           ‫קבצי התשובות שנמצאים בידינו‬
‫בה‪ ,‬בין ללכת לקבול פני המלך והשרים‪,‬‬          ‫מקורם‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬בקבצים שהיו בידי ר׳‬
‫בין לפרוע ההטל׳ ההיא כל הקהל כאחד‬            ‫יהודה עצמו — כנראה התשובות‬
‫ולא יפרע בה אותו יחיד או יחידים‬              ‫שנשלחו אליו חזרה לפי בקשתו‪ ,‬כאמור‬
‫שהוטל׳ עליהם כי אם שעולה לפי‬                 ‫— ומצד שני‪ ,‬מאיסוף מתוך קבצי תשו־‬
‫הערכתם בפנקס המס ולא יותר׳ )שו״ת‬             ‫בות חכמי מארוקו‪ .‬ר׳ יהודה לא אסף‬
‫סימן קכה דף קכז(‪ .‬היטלים שהוטלו על‬           ‫בעצמו את תשובותיו‪ ,‬ורק חכמי דורו‬
‫היחידים העשירים יש לראותם כהיטלים‬            ‫ותלמידיו‪ ,‬ותלמידיהם אחריהם‪ ,‬אספו‬
‫על הקהילה‪ ,‬וכל בני הקהילה מחויבים‬            ‫אותם והשתמשו בהם בפסיקתם‪ .‬שכן ר׳‬
‫לשלם איש חלקו‪ ,‬לפי מפתח הערכת‬                ‫יהודה הטביע את חותמו בפסיקתם של‬

                   ‫המסים הנהוג בקהילה‪.‬‬                  ‫חכמי מארוקו מאז ועד עתה‪.‬‬
                                             ‫קובץ השו״ת שלפנינו לא זו בלבד‬
‫בסימן ג׳‪ ,‬אגב תלונתו של השואל‬                ‫שהוא נדבך נוסף לספרות ההלכה ופותח‬
‫סביב שאלת חזקה בבית־הכנסת‪ ,‬מובאות‬            ‫צוהר לחקר תולדות היהודים במארוקו‪,‬‬
‫בעיות כלכליות מעמדיות וחברתיות‪,‬‬              ‫אלא גם יש בו פרטים רבים על פרנסות‬
‫יחסי מכובדים לפשוטי עם וכו׳‪.‬‬                 ‫היהודים‪ ,‬תקנות חכמים ותקנות הקהל‪,‬‬
‫בתשובתו הקצרה של הריב״ע מתבטאת‬               ‫יחסי יהודים ונוכרים ויחסי השלטונות‬
‫גישתו האנושית‪ ,‬תפילה לשלומו ורפו־‬            ‫והמלכות ליהודים‪ .‬ר׳ יהודה היה מעורה‬
‫אתו של המתלונן והשתתפות בכאבו‬                ‫היטב בחיי הקהילה‪ ,‬והיה ער לתקלות‬
‫ובמצוקתו הקשה‪ :‬ניכר מעמדו של‬                 ‫ולכל הטעון תיקון‪ .‬עדות לכך מוצאים‬
‫הכותב כפוסק ומעמדו בקהילה‪ :‬׳נכתוב‬            ‫אנו בתקנות הרבות שתיקן‪ ,‬הוא ובית־‬
‫להם מדורות כמו שיורונו מן השמים‪...‬‬           ‫דינו‪ ,‬יותר מכל בתי־דין אחרים שקדמו‬
‫לא תצא ממחיצתך אם קבלו טוב ואם‬               ‫לו‪ .‬אחד מן התחומים הכואבים ביותר‬
‫לאו יש בידינו יכולת מספיק באמצעות‬            ‫במארוקו היה תחום המיסוי‪ .‬השלטונות‬
‫הנגיד המרומם נ ר״ ו לעשות כתורה וכמ־‬         ‫נהגו להטיל מסים על העשירים שידם‬
   290   291   292   293   294   295   296   297   298   299   300