Page 296 - peamim 46-7
P. 296
ספרים — ביקורת | 293
המשורר מביע כאן את רחשי לבו ,רגשו־ צוה שאין לדחות ולהוריד המוחזק
תיו ודמיונו ,אלא מעבד הלכות נתונות במלאכת הקדש׳ .בעיה אחרת ,של חזקה
וחורז אותן ,כדי להקל על הלומד .שירה הגובלת כמעט בתחרות עסקית ,מתגלה
זו אינה מיוחדת לנושא מסוים או בסימן קנ )עמי קנג( :מוהל חדש רוצה
לתקופה מסוימת :כבר בתחילת ימי־ להיכנס לעסקי המילה ,על חשבון מוה־
הביניים נכתבו שירים מסוג זה למניין לים ותיקים :ור׳ יהודה עוסק בהגדרת
המצוות ,בדקדוק ,בדיני ממונות ,הלכות חזקה במילה :מוהל שמל בני משפחה,
תפילין ,פסח ועוד .מניין המצוות והלכות אין רשות לאבי המשפחה לשנות ולהח-
שחיטה וטריפות זכו לשירה כזו יותר ליפו ,אלא אם כן יש לו סיבות טובות
לכך .אין המדובר בסיבות חברתיות
מכל תחום אחר. וכדו׳ ,אלא לעצם ביצוע המילה .אם
אחת המסקנות המעניינות שהעלה אירע פגם במילה עצמה ,כגון ׳לא היה
המהדיר עוסקת במקורותיו של ר׳ יהודה חותך כל הערלה כראוי או שהיה שוהה
ופסיקתו בהלכות שחיטה .על אף שר׳ בפריעה הרבה וגורם צער גדול לתינוק
יהודה חי כבר לאחר מרן ר׳ יוסף קארו וכיוצא בזה מדברים המתקבלים׳ —
ופירסומו של השולחן ערוך ,ולאחר מותר להחליף את המוהל; אך כל עוד לא
שהתבססה סמכותו כפוסק בכל ארצות נמצאו מקרים כאלה ,אין להחליפו .לא זו
המזרח ומערב — אין ר׳ יהודה פוסק אף זו :חזקה של מוהל עוברת בירושה.
כמותו ,אלא בהתאם לסידור ולפסיקה של גם אם מוהל מסוים לא מל את בני
הרמב״ם במשנה תורה .פסיקתו של ר׳ המשפחה ,אלא אביו — הרי בנו מקבל
יהודה היא עקיבה לפסיקתו של הרמב״ם, את החזקה של המשפחה הזו בירושה,
בניגוד לפסיקתו של השולחן ערוך:
לעומת זאת ,הלכות טריפות מובאות לפי והחלפתו תהא באותם תנאים.
ר׳ יהודה נדרש להגן גם על חברי
השולחן ערוך. החברה קדישא מפני לחצים שהפעילו
השיר זכה לביאור עוד בחיי המחבר, עליהם בני המשפחות ,בנושאים כגון
כפי שמראה מחקרו של המהדיר במבואו, בחירת מיקום הקברים לפי רצוץ האבלים,
וייתכן שר׳ יהודה עצמו כתב את הפירוש. קבורת המת ליד קרוביו גם כאשר המקום
השיר והביאור נדפסו בשנת 1880 מצומצם ,קבורת נשים ליד גברים ,ועוד.
בוורשה .הביאור מסכם את שיטות הפוס־ ר׳ יהודה מתקן תקנה חד־משמעית
קים שהובאו ב׳בית יוסף׳ ,הלכות שחיטה ופוסק ,שרק אנשי החברה קדישא מוסמ-
ומשלים מתוכו ,נושאים שהמחבר לא כים לקבוע היכן ייקבר המת ,ללא שום
נגע בהם בשירו .הביאור נכתב רק על לחצים מצד האבלים .אלה יכולים לבדוק
הלכות שחיטה ,והמהדיר הוסיף ביאור גם מצדם את בית־הקברות ולהמליץ על
להלכות טריפות ,בעיקר ביאור למלים. מיקום שנראה להם — אך אנשי החברה
גם במהדורה הנוכחית צירף המהדיר
מבוא רחב על המחבר ועל השיר ,והערות הם הקובעים )סימן קנג עמי קנה(.
רבות לשיר ולביאור ,מעין ביאור לביאור. לשו״ת נספח ספר אחר של ריב״ע:
הרב עמאר כתב גם מבוא רחב לשני ׳שיר מכתם׳ .השיר ,הכתוב בחרוזים,
הספרים ,ובו הוא סוקר את תקופת פעי־ עוסק בדיני שחיטה וטריפות :בשיטה זו
לותו של ר׳ יהודה בן עטר ,מרחיב בתול־ נהגו לכתוב כדי לזכור את ההלכות ,להקל
דות משפחתו ועומד על יחסו של ר׳ על הלומד לקלוט את החומר ולשננו.
יהודה לתלמידיו ,לחבריו ולחברי בית־ במבנה החיצוני דומה שירה זו לכל שירה
הדין והקהילה .הוא אף מספר על פעי־ אחרת ,אך היא שונה בתוכנה :אין
