Page 296 - peamim 46-7
P. 296

‫ספרים — ביקורת | ‪293‬‬

‫המשורר מביע כאן את רחשי לבו‪ ,‬רגשו־‬        ‫צוה שאין לדחות ולהוריד המוחזק‬
‫תיו ודמיונו‪ ,‬אלא מעבד הלכות נתונות‬        ‫במלאכת הקדש׳‪ .‬בעיה אחרת‪ ,‬של חזקה‬
‫וחורז אותן‪ ,‬כדי להקל על הלומד‪ .‬שירה‬       ‫הגובלת כמעט בתחרות עסקית‪ ,‬מתגלה‬
‫זו אינה מיוחדת לנושא מסוים או‬             ‫בסימן קנ )עמי קנג(‪ :‬מוהל חדש רוצה‬
‫לתקופה מסוימת‪ :‬כבר בתחילת ימי־‬            ‫להיכנס לעסקי המילה‪ ,‬על חשבון מוה־‬
‫הביניים נכתבו שירים מסוג זה למניין‬        ‫לים ותיקים‪ :‬ור׳ יהודה עוסק בהגדרת‬
‫המצוות‪ ,‬בדקדוק‪ ,‬בדיני ממונות‪ ,‬הלכות‬       ‫חזקה במילה‪ :‬מוהל שמל בני משפחה‪,‬‬
‫תפילין‪ ,‬פסח ועוד‪ .‬מניין המצוות והלכות‬     ‫אין רשות לאבי המשפחה לשנות ולהח‪-‬‬
‫שחיטה וטריפות זכו לשירה כזו יותר‬          ‫ליפו‪ ,‬אלא אם כן יש לו סיבות טובות‬
                                          ‫לכך‪ .‬אין המדובר בסיבות חברתיות‬
                          ‫מכל תחום אחר‪.‬‬   ‫וכדו׳‪ ,‬אלא לעצם ביצוע המילה‪ .‬אם‬
‫אחת המסקנות המעניינות שהעלה‬               ‫אירע פגם במילה עצמה‪ ,‬כגון ׳לא היה‬
‫המהדיר עוסקת במקורותיו של ר׳ יהודה‬        ‫חותך כל הערלה כראוי או שהיה שוהה‬
‫ופסיקתו בהלכות שחיטה‪ .‬על אף שר׳‬           ‫בפריעה הרבה וגורם צער גדול לתינוק‬
‫יהודה חי כבר לאחר מרן ר׳ יוסף קארו‬        ‫וכיוצא בזה מדברים המתקבלים׳ —‬
‫ופירסומו של השולחן ערוך‪ ,‬ולאחר‬            ‫מותר להחליף את המוהל; אך כל עוד לא‬
‫שהתבססה סמכותו כפוסק בכל ארצות‬            ‫נמצאו מקרים כאלה‪ ,‬אין להחליפו‪ .‬לא זו‬
‫המזרח ומערב — אין ר׳ יהודה פוסק‬           ‫אף זו‪ :‬חזקה של מוהל עוברת בירושה‪.‬‬
‫כמותו‪ ,‬אלא בהתאם לסידור ולפסיקה של‬        ‫גם אם מוהל מסוים לא מל את בני‬
‫הרמב״ם במשנה תורה‪ .‬פסיקתו של ר׳‬           ‫המשפחה‪ ,‬אלא אביו — הרי בנו מקבל‬
‫יהודה היא עקיבה לפסיקתו של הרמב״ם‪,‬‬        ‫את החזקה של המשפחה הזו בירושה‪,‬‬
‫בניגוד לפסיקתו של השולחן ערוך‪:‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬הלכות טריפות מובאות לפי‬                   ‫והחלפתו תהא באותם תנאים‪.‬‬
                                          ‫ר׳ יהודה נדרש להגן גם על חברי‬
                            ‫השולחן ערוך‪.‬‬  ‫החברה קדישא מפני לחצים שהפעילו‬
‫השיר זכה לביאור עוד בחיי המחבר‪,‬‬           ‫עליהם בני המשפחות‪ ,‬בנושאים כגון‬
‫כפי שמראה מחקרו של המהדיר במבואו‪,‬‬         ‫בחירת מיקום הקברים לפי רצוץ האבלים‪,‬‬
‫וייתכן שר׳ יהודה עצמו כתב את הפירוש‪.‬‬      ‫קבורת המת ליד קרוביו גם כאשר המקום‬
‫השיר והביאור נדפסו בשנת ‪1880‬‬              ‫מצומצם‪ ,‬קבורת נשים ליד גברים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫בוורשה‪ .‬הביאור מסכם את שיטות הפוס־‬        ‫ר׳ יהודה מתקן תקנה חד־משמעית‬
‫קים שהובאו ב׳בית יוסף׳‪ ,‬הלכות שחיטה‬       ‫ופוסק‪ ,‬שרק אנשי החברה קדישא מוסמ‪-‬‬
‫ומשלים מתוכו‪ ,‬נושאים שהמחבר לא‬            ‫כים לקבוע היכן ייקבר המת‪ ,‬ללא שום‬
‫נגע בהם בשירו‪ .‬הביאור נכתב רק על‬          ‫לחצים מצד האבלים‪ .‬אלה יכולים לבדוק‬
‫הלכות שחיטה‪ ,‬והמהדיר הוסיף ביאור גם‬       ‫מצדם את בית־הקברות ולהמליץ על‬
‫להלכות טריפות‪ ,‬בעיקר ביאור למלים‪.‬‬         ‫מיקום שנראה להם — אך אנשי החברה‬
‫גם במהדורה הנוכחית צירף המהדיר‬
‫מבוא רחב על המחבר ועל השיר‪ ,‬והערות‬             ‫הם הקובעים )סימן קנג עמי קנה(‪.‬‬
‫רבות לשיר ולביאור‪ ,‬מעין ביאור לביאור‪.‬‬     ‫לשו״ת נספח ספר אחר של ריב״ע‪:‬‬
‫הרב עמאר כתב גם מבוא רחב לשני‬             ‫׳שיר מכתם׳‪ .‬השיר‪ ,‬הכתוב בחרוזים‪,‬‬
‫הספרים‪ ,‬ובו הוא סוקר את תקופת פעי־‬        ‫עוסק בדיני שחיטה וטריפות‪ :‬בשיטה זו‬
‫לותו של ר׳ יהודה בן עטר‪ ,‬מרחיב בתול־‬      ‫נהגו לכתוב כדי לזכור את ההלכות‪ ,‬להקל‬
‫דות משפחתו ועומד על יחסו של ר׳‬            ‫על הלומד לקלוט את החומר ולשננו‪.‬‬
‫יהודה לתלמידיו‪ ,‬לחבריו ולחברי בית־‬        ‫במבנה החיצוני דומה שירה זו לכל שירה‬
‫הדין והקהילה‪ .‬הוא אף מספר על פעי־‬         ‫אחרת‪ ,‬אך היא שונה בתוכנה‪ :‬אין‬
   291   292   293   294   295   296   297   298   299   300   301