Page 294 - peamim 46-7

‫‪RïïnSlu‬‬

‫‪ - 1‬י י ‪ ; • - -‬ו ! ׳‪. p‬ן‬

‫הלכה ופסיקה ביהדות מארוקו‬

‫שאול רגב‬

‫שו״ת ופסקים לרבינו יהודה אבן עטר או״ח ויורה דעה‪ ,‬ההדיר משה עמאר‪ ,‬מכון אור‬
‫המזרח‪ ,‬ירושלים תשמ״ט‪.‬‬

‫שיר מכתם — דיני שחיטה וטרפות בדרך השיר לרבינו יהודה אבן עטר‪ ,‬ההדיר משה‬
‫עמאר‪ ,‬ירושלים תשמ״ט‪.‬‬

‫— ומתוכם מכיל הספר שלפנינו )חלק‬ ‫בשנים האחרונות אנו עדים להתעוררות‬
‫ראשון משני חלקים( כ־‪ 150‬שו״ת‪ ,‬מסדר‬ ‫ברוכה בחקר התרבות היהודית במזרח‪.‬‬
‫אורח חיים ויורה דעה‪ .‬יש בקובץ שלפ־‬ ‫מיעוט המחקר עד עתה נבע ממיעוט‬
‫נינו כדי לשפוך אור על חיי היהודים‬ ‫החומר הנדפס באזור זה — פרטלאימפ־‬
‫ותולדותיהם במארוקו במאות ה־‪ 17‬וה־‬ ‫ריה העותמאנית ולא״י — וממילא גם‬
‫‪ ,18‬על פסיקתם של חכמי מארוקו‪,‬‬ ‫לא התפרסם‪ .‬אחת הסיבות להדפסה‬
‫שיטות הלימוד ומקורותיהם‪ ,‬בעיות חבר־‬ ‫הזעומה של הספרות שנכתבה במזרח‪,‬‬
‫לדעת המהדיר‪ ,‬היא מיעוטם של בתי‬
‫תיות שהתעוררו ועוד‪.‬‬ ‫דפוס בארצות אלו‪ .‬לאחרונה ניכרה‬
‫ר׳ יהודה בן עטר הבדיל בין תשובות‬ ‫תפנית בתחום זה‪ :‬א׳ חזן הוציא את‬
‫הנכתבות לתלמידי חכמים לבין תשובות‬ ‫׳פיוטי ר׳ משה בוג׳נאח איש טריפולי׳‬
‫שנועדו לפתור בעיה ממשית בסכסוכים‬ ‫)הוצאת מכון בן צבי‪ ,‬ירושלים תשמ״ט(‬
‫שהתעוררו‪ .‬התשובות מהסוג הראשון‬ ‫וב׳ בר תקוה הוציא את ׳פיוטי ר׳ יעקב‬
‫נועדו לצורך לימוד ופסיקת הלכה לתל־‬
‫מידי חכמים‪ ,‬ויש בהם כדי להרחיב את‬ ‫אבן צור׳ )משגב ירושלים‪ ,‬תשמ״ח(‪.‬‬
‫היריעה‪ ,‬לצרף את המקורות ולבססם על‬ ‫בתחום ההלכה והפסיקה ההלכתית‬
‫הספרות התורנית הנרחבת המצויה‪ .‬ואילו‬ ‫במארוקו‪ ,‬לפנינו ניסיון ראשון להוציא‬
‫הסוג השני כולל תשובות שנכתבו לצורך‬ ‫ספר שו״ת מן המאה ה־‪ 18‬במהדורה‬
‫השעה‪ ,‬כפסיקה במחלוקות שנתגלעו‪.‬‬ ‫ביקורתית מדויקת‪ .‬את שו״ת ר׳ יהודה בן‬
‫כאן הוא שם את הדגש על הפסק‪ ,‬על‬ ‫עטר‪ ,‬מחכמי פאס‪ ,‬אסף המהדיר מכתבי־‬
‫המסקנה למעשה‪ ,‬על הכרעת הדין תוך‬ ‫יד ומקבצים שונים‪ .‬הרבה עמל וטורח‬
‫ביסוס והבאת מקורות מזערית‪ .‬תשובות‬ ‫השקיע המהדיר והמוציא לאור‪ ,‬הרב‬
‫אלה קצרות ונטולות מקורות‪ ,‬שכן ברוב‬ ‫עמאר‪ :‬הוא ליקט את השו״ת המפוזרים‪,‬‬
‫המקרים לא היו הצדדים כנראה מבינים‬ ‫ערך את הספר בצורה יפה והוסיף הערות‬
‫המבהירות את הסתום‪ ,‬ואף תירגם לעב־‬
‫אותם אילו צורפו‪.‬‬ ‫רית אותם קטעים שבמקור נכתבו ערבית‬
‫ר׳ יהודה החשיב את תשובותיו בעיקר‬ ‫או לאדינו‪ :‬הוסיף מבוא רחב על האיש‬
‫כמשרתות את המטרה השנייה‪ ,‬ולכן לא‬ ‫ושיטתו ועל התקופה שבה הוא פעל‪ ,‬על‬
‫ראה צורך בשמירתן — למעשה פטר‬
‫עצמו מהן עם שליחת התשובה לשואל‪.‬‬ ‫חבריו לבית־הדין ובו׳‪.‬‬
‫המשיב לא שמר עותק של תשובתו‬ ‫המהדיר במבואו אומר‪ :‬׳דומה כי יש‬
‫לצורך פרסום‪ ,‬וכאשר נצרך לתשובה‬ ‫להעריך את מספר התשובות והפסקים‬
‫שכבר כתב‪ ,‬לצורך עיון נוסף‪ ,‬הוא‬ ‫שכתב רבינו לא במאות אלא באלפים׳‬

‫‪291‬‬