Page 161 - מגילות קומראן א

‫תפילין ומזוזות בקומראן‬

‫נוסח המקרא המשתקף בפרשיות התפילין והמזוזות מקומראן‬

‫התפילין והמזוזות‪ ,‬כשאר הכתבים המקראיים מקומראן‪ ,‬מעידות על חירות רבה מאוד בכל הנוגע‬
‫לנוסח המקרא‪ .‬יש שנוסחן קרוב מאוד לנוסח המסורה – למשל תפילין ‪ .4Q130, 4Q131–133‬אך‬
‫בנוסח המקרא של מספר תפילין ומזוזות – על פי רוב אלה הכוללות את עשרת הדיברות –‬
‫ניכרת עריכה הרמוניסטית‪ ,‬ויש אפוא לשייכן לקבוצת הטקסטים מקומראן שהחוקרים מכנים‬
‫'קדם־שומרוניים' (משום שיש בהם צד של דמיון לנוסח המקרא השומרוני‪ ,‬אף שאין להם כל‬
‫קשר לעדת השומרונים ולשינויים שומרוניים מגמתיים בתורה)‪ ,‬כפי שהעלתה אסתר אשל‪25.‬‬
‫אולם בכל הטקסטים של התפילין והמזוזות מקומראן‪ ,‬לרבות אלו שהוזכרו‪ ,‬יש חילופי נוסחאות‬
‫רבים‪ ,‬שחלקם תואמים את נוסח המסורה‪ ,‬חלקם את הנוסח השומרוני‪ ,‬חלקם את תרגום השבעים‬
‫וחלקם אינם מוכרים ממקורות אלו (אך לעתים מופיעים במגילות מקראיות אחרות מקומראן)‪.‬‬
‫על מנת להתרשם ממגוון זה‪ ,‬די לעיין בטבלאות חילופי הנוסח המובאות בפרסומים השונים‬
‫של התפילין והמזוזות‪ .‬התפילין והמזוזות מקומראן‪ ,‬לצד המגילות המקראיות האחרות משם‪,‬‬
‫מעלות אפוא תרומה חשובה לבירור תהליך התהוותו של נוסח המקרא‪ 26.‬ייתכן שחלק משינויי‬
‫הנוסח הרבים יש לייחס להלכה המופיעה מאוחר יותר בתלמוד‪' :‬תפילין ומזוזות נכתבות שלא‬

‫מן הכתב' (בבלי‪ ,‬מגילה יח ע"ב; שם‪ ,‬מנחות לב ע"ב)‪.‬‬
‫מבחינת הכתיב התפילין והמזוזות מקומראן נחלקות באופן ברור לשתי קבוצות‪ .‬בתפילין‬
‫‪( 4Q128, 4Q129, 4Q137–144‬ואולי גם ‪ )4Q134–136‬רווחים שימושי הלשון המיוחדים והכתיב‬
‫המלא האופייניים לחלק מהמגילות שנמצאו בקומראן‪ ,‬ושאינם מוכרים משום מקום מחוץ‬
‫לקומראן (צורות כגון‪ :‬כול‪ ,‬זואת‪ ,‬אתמה‪ ,‬כתבתמה)‪ 27.‬שאר התפילין והמזוזות מקומראן כתובות‬
‫בכתיב הדומה לזה של נוסח המסורה‪ .‬עמנואל טוב הביע במספר מאמרים את הדעה שהכתבים‬
‫הכתובים בסגנון המלא‪ ,‬המיוחד‪ ,‬הקיים רק במגילות מקומראן‪ ,‬נכתבו על ידי סופרי הכת‪ ,‬ואילו‬
‫הכתבים האחרים‪ ,‬שאינם כתובים בסגנון זה‪ ,‬הובאו לקומראן 'מבחוץ'‪ 28.‬במאמר מאוחר הוא‬
‫ניסה לבסס דעה זו גם באמצעות התפילין שנמצאו במערה ‪ 4‬בקומראן‪ 29.‬טוב טען כי בבדיקת‬
‫ארבע מהלכות התפילין המוכרות מחז"ל מתגלה שהתפילין ה'קומראניות' אינן הולמות את‬
‫ההלכה של חז"ל‪ ,‬בעוד שאלו הכתובות בסגנון 'מסורתי' דווקא הולמות אותה‪ ,‬ומכאן שסביר‬

‫‪ 25‬המדובר ב־‪ .4Q134, 4Q137, 4Q149, 8Q3, 8Q4, XQ3‬ראו‪E. Eshel, ‘4QDeutn: A Text that Has :‬‬
‫‪ .Undergone Harmonistic Editing’, HUCA, 62 (1991), pp. 122–123‬על הטקסטים ה'קדם־שומרוניים'‬
‫בכלל ובקומראן בפרט ראו‪ :‬ע' טוב‪ ,‬ביקורת נוסח המקרא‪ ,‬ירושלים תש"ן‪ ,‬עמ' ‪ 94–67‬ושם ביבליוגרפיה‬

‫נוספת‪.‬‬
‫‪ 2 6‬ראו‪ :‬טוב (שם)‪ ,‬עמ' ‪ .131–123‬דוגמה נוספת לתרומה של התפילין מקומראן לבירור נוסח המקרא ראו‪:‬‬
‫א' רופא‪' ,‬דברים ה‪ ,‬כח – ו‪ ,‬א‪ :‬החיבור והנוסח לאור הסגנון המשנה־תורתי ושלוש תפילין מקומראן‬

‫(‪ ,')4Q128, 129, 137‬תרביץ‪ ,‬נא (תשמ"ב)‪ ,‬עמ' ‪.184–177‬‬
‫‪ 27‬על צורות אלה ראו בהרחבה‪ :‬א' קימרון‪' ,‬דקדוק הלשון העברית של מגילות מדבר יהודה'‪ ,‬עבודת דוקטור‪,‬‬

‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשל"ו‪.‬‬
‫‪ 28‬לביבליוגרפיה ראו‪ :‬טוב (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)25‬עמ' ‪E. Tov, ‘Tefillin of Different Origin from ;88–86‬‬
‫’?‪ ,Qumran‬י' הופמן ופ' פולק (עורכים)‪ ,‬אור ליעקב‪ :‬מחקרים במקרא ובמגילות מדבר יהודה לזכרו של‬

‫יעקב שלום ליכט‪ ,‬ירושלים תשנ"ז‪ ,‬החלק האנגלי‪ ,‬עמ' ‪ ,*44‬הערה ‪.2‬‬

‫‪ 29‬טוב‪ ,‬תפילין‪ ,‬שם‪149 .‬‬