Page 166 - מגילות קומראן א
P. 166
ןמחנ דוד
מעסיק פחות את המחקר) 49.ייתכן שהדבר מעיד על קדמותן של הלכות תפילין ,שהיו מקובלות
עוד לפני ההתפלגות הכתתית בראשית התקופה החשמונאית50.
מזוזות
לפי המשנה במנחות ג ,ז ,נכתבות במזוזה שתי פרשיות ,ומן הסתם אלו 'שמע' (דברים ו ,ד–ט)
ו'והיה אם שמֹע' (שם יא ,יג–כא) ,שבהן מופיעה המצווה 'וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך',
כפי שמפורש בהלכה המאוחרת .כמו בתפילין ,חובה לכתוב את שתיהן וכסדרן.
בשש משמונה המזוזות שנמצאו בקומראן אכן כתובות רק פרשיות אלה ,לעתים בגרסה
המורחבת המוכרת מהתפילין ,אלא שאין לדעת אם הן נכתבו בשלמותן ,ואם שתיהן גם יחד היו
כתובות בכל מזוזה .בשתי המזוזות האחרות מופיעות הפרשיות מספר שמות :במזוזה 4Q154
כתובה פרשת 'קדש לי' (שמות יג ,א–י) ,ואילו במזוזה 4Q155כתובה פרשת 'והיה כי יביאך'
(שם ,יא–טז) .מהו ההיגיון בכתיבת פרשיות אלו במזוזה? הן אמנם נכתבות בתפילין ,אך אין בהן
הציווי הנוגע למזוזה .מיליק הסתפק אם יריעה 4Q155היא של תפילין או של מזוזה .העור שלה
חזק ועבה מן המקובל בתפילין ,אך הכתב שעל גביה דומה במאפייניו לזה של התפילין – גודל
האותיות הוא פחות ממילימטר והכתב חצי־מעוגל .דומה שיש להוסיף למערכת השיקולים גם
את תוכן יריעה זו ,המתאים יותר לתפילין הן מבחינת ההיגיון והן על סמך המקובל בהלכה של
חז"ל ,שלפחות במה שנוגע לתפילין משקפת כאמור בבחירת הפרשיות את הנוהג הקדום .הדעת
נוטה אפוא לסווג את יריעת 4Q155כיריעת תפילין ,ולא כמזוזה .היריעה 4Q154מציבה בעיה
קשה יותר ,משום שאין היא נראית בשום אופן כיריעת תפילין :גודל אותיותיה כ־ 2.5מילימטר
והכתב שעל גביה הוא הכתב המקובל במגילות ולא זה האופייני לתפילין .ייתכן אפוא שבחוגים
מסוימים אכן נכתבו במזוזה גם פרשיות התפילין מספר שמות51.
על כל פנים חשוב להבהיר שזיהוי יריעות מסוימות כמזוזות אינו מתבסס על ראיות ברורות
כבמקרה של התפילין ,אלא נובע ממעין אסוציאציה 'מתבקשת' ,ושמדובר בכמות קטנה של
יריעות .אשר על כן ודאי לא נכון לקבוע רק על סמך יריעה 4Q154שבמזוזות בקומראן נהגו
לכתוב אף את פרשת 'קדש לי' או פרשיות אחרות ,וזאת בעוד ששאר היריעות תואמות כאמור
את ההלכה של חז"ל (למעט בשאלת גבולותיהן של הפרשיות) .את האפשרות שבקומראן נהגו
לכתוב פרשיות אחרות במזוזה יש אפוא להותיר כאפשרות פתוחה אך לא מעבר לכך.
49לעניין זה ראו למשלE.P. Sanders, Judaism: Practice and Belief, London 1992 : 154
50עוד בעניין זה ראו :נחמן (לעיל ,הערה ,)15עמ' ,40הערה .73השווM. Kister, ‘A Common Heritage: :
Biblical Interpretation at Qumran and Its Implications’, M.E. Stone & E.G. Chazon (eds.), Biblical
Perspectives: Early Use and Interpretation of the Bible in Light of the Dead Sea Scrolls (STDJ, 28),
Leiden 1998, p. 106
51עדות לקיומו של נוהג השונה מזה המוכר לנו מחז"ל בעניין צורתה ותוכנה של המזוזה מצויה אצל
השומרונים :הם נהגו – ועודם נוהגים – לכתוב בפתחי בתיהם את פסוקי עשרת הדיברות ולעתים אף
פרשיות אחרות (אך מנגד יש לציין שהשומרונים אינם מניחים כלל תפילין ,ובעניין התפילין יש כאמור
קרבה רבה בין קומראן לחז"ל) ,ראוR. Pummer, ‘Samamritan Rituals and Customs’, A.D. Crown :
(ed.), The Samaritans, Tübingen 1989, pp. 654–655
