Page 166 - מגילות קומראן א
P. 166

‫ןמחנ דוד‬

‫מעסיק פחות את המחקר)‪ 49.‬ייתכן שהדבר מעיד על קדמותן של הלכות תפילין‪ ,‬שהיו מקובלות‬
                              ‫עוד לפני ההתפלגות הכתתית בראשית התקופה החשמונאית‪50.‬‬

                                                                                          ‫מזוזות‬
‫לפי המשנה במנחות ג‪ ,‬ז‪ ,‬נכתבות במזוזה שתי פרשיות‪ ,‬ומן הסתם אלו 'שמע' (דברים ו‪ ,‬ד–ט)‬
‫ו'והיה אם שמֹע' (שם יא‪ ,‬יג–כא)‪ ,‬שבהן מופיעה המצווה 'וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'‪,‬‬

               ‫כפי שמפורש בהלכה המאוחרת‪ .‬כמו בתפילין‪ ,‬חובה לכתוב את שתיהן וכסדרן‪.‬‬
‫בשש משמונה המזוזות שנמצאו בקומראן אכן כתובות רק פרשיות אלה‪ ,‬לעתים בגרסה‬
‫המורחבת המוכרת מהתפילין‪ ,‬אלא שאין לדעת אם הן נכתבו בשלמותן‪ ,‬ואם שתיהן גם יחד היו‬
‫כתובות בכל מזוזה‪ .‬בשתי המזוזות האחרות מופיעות הפרשיות מספר שמות‪ :‬במזוזה ‪4Q154‬‬
‫כתובה פרשת 'קדש לי' (שמות יג‪ ,‬א–י)‪ ,‬ואילו במזוזה ‪ 4Q155‬כתובה פרשת 'והיה כי יביאך'‬
‫(שם‪ ,‬יא–טז)‪ .‬מהו ההיגיון בכתיבת פרשיות אלו במזוזה? הן אמנם נכתבות בתפילין‪ ,‬אך אין בהן‬
‫הציווי הנוגע למזוזה‪ .‬מיליק הסתפק אם יריעה ‪ 4Q155‬היא של תפילין או של מזוזה‪ .‬העור שלה‬
‫חזק ועבה מן המקובל בתפילין‪ ,‬אך הכתב שעל גביה דומה במאפייניו לזה של התפילין – גודל‬
‫האותיות הוא פחות ממילימטר והכתב חצי־מעוגל‪ .‬דומה שיש להוסיף למערכת השיקולים גם‬
‫את תוכן יריעה זו‪ ,‬המתאים יותר לתפילין הן מבחינת ההיגיון והן על סמך המקובל בהלכה של‬
‫חז"ל‪ ,‬שלפחות במה שנוגע לתפילין משקפת כאמור בבחירת הפרשיות את הנוהג הקדום‪ .‬הדעת‬
‫נוטה אפוא לסווג את יריעת ‪ 4Q155‬כיריעת תפילין‪ ,‬ולא כמזוזה‪ .‬היריעה ‪ 4Q154‬מציבה בעיה‬
‫קשה יותר‪ ,‬משום שאין היא נראית בשום אופן כיריעת תפילין‪ :‬גודל אותיותיה כ־‪ 2.5‬מילימטר‬
‫והכתב שעל גביה הוא הכתב המקובל במגילות ולא זה האופייני לתפילין‪ .‬ייתכן אפוא שבחוגים‬

                             ‫מסוימים אכן נכתבו במזוזה גם פרשיות התפילין מספר שמות‪51.‬‬
‫על כל פנים חשוב להבהיר שזיהוי יריעות מסוימות כמזוזות אינו מתבסס על ראיות ברורות‬
‫כבמקרה של התפילין‪ ,‬אלא נובע ממעין אסוציאציה 'מתבקשת'‪ ,‬ושמדובר בכמות קטנה של‬
‫יריעות‪ .‬אשר על כן ודאי לא נכון לקבוע רק על סמך יריעה ‪ 4Q154‬שבמזוזות בקומראן נהגו‬
‫לכתוב אף את פרשת 'קדש לי' או פרשיות אחרות‪ ,‬וזאת בעוד ששאר היריעות תואמות כאמור‬
‫את ההלכה של חז"ל (למעט בשאלת גבולותיהן של הפרשיות)‪ .‬את האפשרות שבקומראן נהגו‬

          ‫לכתוב פרשיות אחרות במזוזה יש אפוא להותיר כאפשרות פתוחה אך לא מעבר לכך‪.‬‬

                     ‫‪ 	49‬לעניין זה ראו למשל‪E.P. Sanders, Judaism: Practice and Belief, London 1992 :‬‬                  ‫‪154‬‬
‫‪ 	50‬עוד בעניין זה ראו‪ :‬נחמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)15‬עמ' ‪ ,40‬הערה ‪ .73‬השוו‪M. Kister, ‘A Common Heritage: :‬‬

‫‪Biblical Interpretation at Qumran and Its Implications’, M.E. Stone & E.G. Chazon (eds.), Biblical‬‬

‫‪Perspectives: Early Use and Interpretation of the Bible in Light of the Dead Sea Scrolls (STDJ, 28),‬‬

                                                                                                 ‫‪Leiden 1998, p. 106‬‬

‫‪ 	51‬עדות לקיומו של נוהג השונה מזה המוכר לנו מחז"ל בעניין צורתה ותוכנה של המזוזה מצויה אצל‬
‫השומרונים‪ :‬הם נהגו – ועודם נוהגים – לכתוב בפתחי בתיהם את פסוקי עשרת הדיברות ולעתים אף‬
‫פרשיות אחרות (אך מנגד יש לציין שהשומרונים אינם מניחים כלל תפילין‪ ,‬ובעניין התפילין יש כאמור‬
‫קרבה רבה בין קומראן לחז"ל)‪ ,‬ראו‪R. Pummer, ‘Samamritan Rituals and Customs’, A.D. Crown :‬‬

                                                           ‫‪(ed.), The Samaritans, Tübingen 1989, pp. 654–655‬‬
   161   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171