Page 165 - מגילות קומראן א
P. 165
תפילין ומזוזות בקומראן
עצמו העיר בשולי מאמרו ,חפיפה שכזו קיימת רק בתפילין ממערה .4לעומת זאת התפילין
1Q13, XQ1–3ו־ ,8Q3קטעים ,3–2כתובות כולן בנוסח 'מסורתי' ,אך כוללות את הפרשיות
בגרסה המורחבת .המסקנה המתבקשת מכך היא שאף מחוץ לקומראן רווחה הכתיבה של
הגרסה המורחבת .טוב עצמו התקשה לקבל מסקנה זו ,ורק הפטיר כי 'מוצאן של תפילין אלו
אינו ברור' 45.הסיבה לקושי של טוב בעניין זה היא דבקותו בדעה המקובלת מכבר שהגרסה
המורחבת של פרשיות התפילין כוללת פרשיות נוספות על הארבע ה'קלסיות' ,כלומר שאלו
תפילין השונות באופן מהותי מאלו של חז"ל ,היינו תפילין כתתיות .אולם אם מביאים בחשבון
שמדובר בגרסה מורחבת של הפרשיות ,ושבפרטים המהותיים – כמו צורת התפילין (יד וראש)
וקביעתן הבסיסית של הפרשיות – התפילין הללו תואמות את ההלכה של חז"ל ,לא יקשה כלל
לקבל את מציאותן אף 'מחוץ לקומראן' (אם מקבלים את השערתו של טוב שהכתיב המלא מעיד
על מוצא קומראני).
מה עומד בבסיס שתי השיטות ,המצמצמת והמרחיבה ,והאם משתקפת כאן מחלוקת בהלכה
או שמא התפתחות בהלכה (שהייתה משותפת לזרמים השונים)? ייתכן שהדברים פשוטים מכפי
שהם נראים .המפתח להבנתן של שתי השיטות נעוץ בהבנת צו התורה לשים 'את הדברים האלה'
על הראש ועל היד .מהם אותם 'דברים' ,והיכן הם מתחילים? (סיומם ברור ומוסכם :הציווי לשים
אותם על הראש ועל היד) .מנקודת ראות זו דווקא השיטה המרחיבה נראית לפתע הגיונית יותר,
לפחות בשתי הפרשיות מספר דברים .הפסוקים בדברים ה ,א – ו ,ט הם נאום רצוף של משה,
מראשיתו ועד הציווי על התפילין .בדברים י ,יב מתחיל נושא חדש לאחר קטע 'סיפורי' ארוך,
והוא נמשך ברצף עד לסופה של פרשת 'והיה אם שמֹע' .ההיגיון הפשוט הוא אפוא שכאשר
התורה מצווה לבסוף לשים 'את הדברים האלה' לאות ולזיכרון – הכוונה לכל הקטע האחרון
מתחילתו ,וזה בדיוק מה שכתבו בתפילין בגרסה המורחבת 46.את ההיגיון שבגרסה המצמצמת
אפשר להסביר באמצעות דגם התפתחותי הקשור להכללתם של עשרת הדיברות בתפילין.
חוקרים שונים ניסו כאמור לקשור את הוצאת עשרת הדיברות מן התפילין למסורת על הוצאתם
מן התפילה 'מפני טינת המינין' 47.רקעה ומהותה של מסורת זו עודם לוטים בערפל 48,אך אם
צדקו החוקרים שניסו לקשור בין הדברים ,אזי אפשר שהשיטה המצמצמת נועדה 'להצדיק' את
השמטת עשרת הדיברות מן התפילין; שיטה זו הציעה קו מנחה חדש לקביעת היקף פרשיות
התפילין – לפי החלוקה לפרשיות של המסורה.
אם נכונים דבריי ,הרי התפילין בגרסה המורחבת מקומראן מעידות לא על הלכה כתתית ,אלא
על ההלכה הקדומה שהייתה משותפת לזרמים השונים .לפיכך יש לראות בתפילין מימי הבית
השני חלק מאותו בסיס הלכתי שהיה משותף לכול – לחברי הכתות השונות וליהודים שלא היו
חברים בשום כת – בסיס שבוודאי היה רחב בהרבה מתחומי המחלוקת (אך מטבע הדברים הוא
45טוב (לעיל ,הערה ,)28עמ' .*54
4 6באופן דומה יש כנראה להסביר את תוספת הפסוקים שמות יב ,מג–מא ,אלא שכאן ההסבר דחוק יותר,
ראו :נחמן (לעיל ,הערה ,)15עמ' ,23הערה .16
47ראו לעיל ,הערה .36
48ראו :א"א אורבך' ,מעמדם של עשרת הדברות בתורה ובתפילה' ,ב"צ סגל (עורך) ,עשרת הדברות בראי
הדורות ,ירושלים תשמ"ו ,עמ' ,145–127והביבליוגרפיה המובאת בהערות שם (אורבך מאחר מאוד תקנה
זו) .לזיהוים של המינים ראו :ד' פלוסר"' ,מקצת מעשי התורה" וברכת המינים' ,תרביץ ,סא (תשנ"ב) ,עמ'
153 .340
