Page 283 - מגילות קומראן א
P. 283
מגילת ההודיות
לא מן הנמנע כמובן שמחבר אחד יכול היה לחבר שני סוגים שונים של מזמורים ,אולי כדי
שישמשו בנסיבות שונות .אולם שונותם הרבה של שני סוגי מזמורים אלה הביאה חוקרים רבים
לאמץ את ההנחה שיש הבחנה יסודית בין קבוצה ההודיות אשר חוברה בידי מורה הצדק ,ובין
קבוצת מזמורי העדה ,שאת מֹו ָצ ָאּה קשה הרבה יותר להגדיר.
ג .מזמורים אחדים ראויים לתשומת לב מיוחדת דווקא מפני שאינם שייכים לא למזמורי
המורה ולא למזמורי העדה .אחת ההודיות ( ,1QHaטור ט ,שורה – 2טור י ,שורה [ 4טור א ,שורה
– 1טור ב ,שורה )]2שיש בה צירופים הלקוחים מספרות החכמה ,מאריכה בהגיגים על מעשה
הבריאה ,על הגזרה הקדומה ועל 'רזי הפלא' שנגולו בפני בעל ההודיות:
] עולם ובחכמתכ[ה] ה[כינותה
ובטרם בראתם ידעתה מעשיהם לעולמי עד
ו[מבלעדיך לא] יעשה כול
ולא ִי ָּו ַדע בלוא רצונכה
אתה יצרתה כול רוח []...
ואתה נטיתה שמים לכבודכה []...
אלה ידעתי מבינתכה
כיא גליתה אוזני לרזי פלא
לרבים מן הרעיונות והמונחים שבקטע זה הקבלות בתורת שתי הרוחות שבסרך היחד (,1QS
טור ג ,שורה – 13טור ד ,שורה )26ובחלקים מיצירה שנמצאה בקומראן והשייכת לספרות
החכמה ,ואשר מקובל לכנותה 'מוסר למבין' ( .)4QInstructionהודיה זו מסתיימת בפנייה לקהל
בלשון רבים' :שמעו חכמים ושחי דעת [ ]...צדיקים השביתו עולה' (טור ט ,שורות [ 39–36טור
א ,שורות .)]36–34יהא מקורה אשר יהא ,נראה שהודיה זו מוקמה במתכוון בשתי מגילות של
ההודיות ( 1QHaו־ )4QHfלפני הודיות המורה ,כדי לשמש להן מבוא :דברי מורה הצדק מקבלים
באמצעות הודיה זו משמעות קוסמית ומשולבים במסגרת רעיונית רחבה ,והודיה זו מ ִסבה את
תשומת הלב לדברי הדעת של מורה הצדק.
בהודיה ארוכה אחרת ,שהשתמרה בצורה הטובה ביותר ב־ ,4Q427קטע ,7ושיש לה כמה
קטעים קטנים חופפים במגילות אחרות של ההודיות 37,יש מאפייני סגנון ותוכן ייחודיים רבים.
לדוגמה יש בהודיה זאת שתי סדרות ארוכות של קריאות לשבח ,בלשון ציווי' :זמרו ידידימ...
שירו למלכ [הכבוד]...הרנינו...הללו[...ר]וממו יחד ...הבו גדול לאלנו וכבוד למלכנו [הקדי]שו
שמו' ( ,4QHaקטע ,7טור א ,שורות ;23–13טור ב ,שורות ,)23–7וכן הצהרות אמונה על
מעשי הישועה של אלוהים ועל חולשות אנוש ,בגוף ראשון רבים' :ידענוכה אל הצדק והשכלנו
[באמתכה' (שם ,טור ב ,שורות .)22–14בין קריאות השבח מוקמה סדרה מובנית היטב של
ניגודים המתארים את ההיעלמות האסכטולוגית של כל רשעה ואת בואם של השלום והברכה.
ברם החלק במזמור זה שעורר את מרב תשומת הלב הוא החלק שהדובר מתאר בו את עצמו
בלשון נשגבה בתור 'ידיד המלכ רע לקדושים' ,ושואל' :מזל שפתי מי יכיל ,מי בלשון יעודני',
ואפילו 'מי כמוני באלים' ( ,4QHaקטע ,7טור א ,שורות ,4QHe ;13–6טור א ,שורות 38.)9–1
גרסה אחרת של פסקה זו מצויה בקטע שיש הסוברים שהוא שריד מעותק של מגילת המלחמה
,1QHa 3 7טור כה ,שורה – 34טור כו ,שורה .4Q431 ;41
38סקירה נרחבת על המחקר של טקסט זה במהלך השנים האחרונות ראו בהערות השוליים למאמרו של 271