Page 280 - מגילות קומראן א

‫איילין שולר‬

‫למזמורי ההודיות נוסחת סיום אחידה‪ .‬במזמורי תודה מקראיים נזכרו לעתים קרובות זבחי קרבן‬
‫ומילוי נדרים במקדש (תהלים קז‪ ,‬כב; קטז‪ ,‬יז–יח)‪ ,‬אך בהודיות רכיב זה אינו מצוי כלל‪.‬‬

‫ההודיות נושאות אופי 'דמוי מקראי'‪ ,‬בשל השימוש הנרחב בניסוחים ובדימויים מקראיים‪22.‬‬
‫אמנם נדיר למצוא בהן ציטוטים מקראיים ארוכים כדי שורה שלמה‪ ,‬אבל זוהו מאות רמיזות‪,‬‬
‫רובן לספרי תהלים‪ ,‬ישעיה ודברים‪ .‬המילים והפסוקים המקראיים עובדו ועוצבו מחדש בסגנון‬
‫שונה מאוד מזה של השירה המקראית‪ .‬אף על פי שכמה מוסכמות שיריות משותפות למקרא‬
‫ולהודיות‪ ,‬הצלעות נוטות להיות ארוכות מאשר בנוסח המקראי הקלסי‪ ,‬בהרחבות דמויות רשימה‪,‬‬
‫ולכן לעתים החיבור לובש צורה של פרוזה נשגבה‪ 23.‬המוסכמות המקראיות בהודיות יוצרות‬
‫את אחת הבעיות היסודיות בפרשנותן‪ ,‬היינו הקושי לקבוע מה בהודיות צריך להיקרא קריאה‬
‫אוטוביוגרפית ומה יש לייחס למוסכמה המקראית ותו לא‪ :‬יש חוקרים שניסו להפיק ממזמורים‬
‫אלה מידע אישי מפורט על חייו של הסופר‪ ,‬שלרוב זוהה במורה הצדק (ראו להלן); ואילו אחרים‬
‫הדגישו את הרקע המקראי של המוטיבים היסודיים‪ ,‬כגון אויבים‪ ,‬רדיפות וגלות‪ ,‬ונרתעו מהסקת‬

‫מסקנות באשר לחייו ולמצבו של בעל ההודיות על סמך מוטיבים אלה‪.‬‬

‫ג‪ .‬המחבר ואחדותו של האוסף‬

‫כאשר קרא סוקניק מזמורים אלה לראשונה‪ ,‬הניח שהאוסף כולו הוא יצירה אחידה‪' ,‬אוסף של‬
‫שירים‪ ,‬המביעים את השקפותיו ורגשותיו של איש מאנשי הכת'‪ 24.‬הוא הציע לזהות את המחבר‬
‫במורה הצדק עצמו‪ ,‬מייסד הכת‪ ,‬שכן יש פסקאות המתארות כיצד חנן אלוהים את בעל ההודיות‬
‫בהארה מיוחדת‪ ,‬שעליו לשתף בה את בני עדתו ('ובי האירותה פני רבים' [‪ ,1QHa‬טור יב‪ ,‬שורה‬
‫‪( 28‬טור ד‪ ,‬שורה ‪ .)])27‬האזכורים של רדיפתו וגירושו של בעל ההודיות ('כיא ידיחני מארצי‬
‫כצפור מ ִקָּנּה' [‪ ,1QHa‬טור י‪ ,‬שורות ‪( 10–9‬טור ד‪ ,‬שורות ‪ )])9–8‬יכלו להתפרש כמתארים את‬
‫סבלו של המורה ואת הגלייתו בידי הכוהן הרשע‪ ,‬כמתואר בפשר חבקוק‪‎ ' :‬ה‪‎‬כוה‪‎‬ן‪‎‬‏ ‪‎‬ה‪‎‬רש ‪‎‬‏ע‪ ‎‬אש ‪‎‎‬ר‬
‫רד ‪‎‬‏ף‪ ‎‬אח ‪‎‬‏‪‎‬ר מור ‪‎‎‬ה‏ ‪‎‎‬הצד ‪‎‬ק‪‎‬‏ ‪‎‬ל‪‎‬בל ‪‎‎‬ע‪‎‬ו‪‎‬‏ ‪‎‬ב‪‎‬כע ‪‎‎‬ס חמ ‪‎‬ת‪‎‎‬ו‪‎‬‏ ‪‎‬א‪‎‬בית‪ ‎‬גלו ‪‎‬ת‪‎‎‬ו‪ ,1QpHab( '‎‬טור יא‪ ,‬שורות ‪ 25.)6–5‬אולם‬
‫מחקר מדוקדק יותר של מגילת ההודיות חשף מאפיינים מסוימים המעידים שהחיבור שלפנינו‬
‫אינו חיבור פשוט ואחיד‪ ,‬אלא אוסף של פריטים ממקורות שונים ועצמאיים‪ .‬כיום החוקרים‬
‫רק מתחילים להבין את בדלי הראיות‪ .‬כפי שכבר הדגמתי בדיון המשווה בין כמה מכתבי־היד‬
‫ממערה ‪ 4‬ובין ‪ ,1QHa‬מזמורי ההודיות סודרו לעתים בסדר שונה‪ ,‬וייתכן שמעתיקים אף המשיכו‬
‫להעתיק בנפרד קטעים קטנים יותר (למשל ב־‪ ,4QHc‬ואולי אף ב־‪ )4QHf‬גם לאחר שהחיבור כולו‬
‫כבר נערך‪ .‬שיטות הכתיב השונות המתועדות בחלקיו השונים של ‪( 1QHa‬שיטה אחת עד טור ח;‬
‫שיטה שנייה בטורים ט–כ‪ ,‬שורה ‪ ;6‬ושיטה שלישית מטור כ‪ ,‬שורה ‪ 7‬עד הסוף)‪ 26,‬רומזות שלעיני‬

‫‪J. Carmignac, ‘Les citations de l’ancien testament, et spécialement des poèmes du serviteur, dans les 22‬‬ ‫‪268‬‬

‫‪hymnes de Qumrân’, RevQ, 2 (1959–1960), pp. 357–394‬‬

‫‪ 23‬לניתוח הסגנון השירי ראו‪B. Kittel, The Hymns of Qumran: Translation and Commentary, Chico, CA :‬‬

‫‪1981‬‬

‫‪ 2 4‬סוקניק‪ ,‬אוצר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪.34‬‬

‫‪M. Burrows (ed.), The Dead Sea Scrolls of St. Mark’s Monastery, I: The Isaiah Manuscript and the 2 5‬‬

‫‪Habakkuk Commentary, New Haven 1950, pl. LX‬‬

‫‪ 2 6‬החל בתחילתו של הטקסט שהשתמר במגילה המשוחזרת (טור ג ואילך) ועד טור ח בולטות הסופיות‬