Page 284 - מגילות קומראן א
P. 284

‫איילין שולר‬

‫(‪ ,4Q491‬קטע ‪ ,11‬טור א)‪ .‬לעניין זה נודעת חשיבות רבה‪ :‬זוהי דוגמה יחידה להופעתו של קטע‬
‫בהודיות ובמגילה אחרת‪ ,‬ואולי אפשר ללמוד ממנה שמחבר מגילת ההודיות עשוי היה להסתמך‬
‫על חיבורים קיימים‪ .‬יהא אשר יהא הדובר בגרסה שנשמרה ב־‪ ,4Q491‬משעה שנכלל המזמור‬

        ‫במגילת ההודיות הפך ה'אני' לקולו של הדובר בשאר ההודיות‪ ,‬בעיקר בהודיות העדה‪.‬‬
‫עדיין רב הנסתר בשאלות יסוד כגון זהותו של המחבר‪ ,‬מוצאם של מזמורים אלה ומקורותיהם‪.‬‬
‫תהליכי הליקוט והארגון היו בוודאי מורכבים מכפי שהניחו בעבר‪ .‬ועדיין נדרש מחקר רב‪ ,‬בעיקר‬
‫באותם מקומות שניתן להבחין בהם בתפרים של העורך‪ ,‬ובכלל זה בכותרות שפתיחתן במילה‬
‫'למשכיל' (‪ ,1QHa‬טור ה‪ ,‬שורה ‪[ 12‬קטע ‪ ,15‬שורה ‪ ;]4‬טור ז‪ ,‬שורה ‪[ 21‬קטע ‪ ,10‬שורה ‪ ;10‬זו‬
‫הקריאה הנכונה]; טור כ‪ ,‬שורה ‪[ 7‬טור יב‪ ,‬שורה ‪ ;]4‬טור כה‪ ,‬שורה ‪[ 34‬קטע ‪ ,8‬שורה ‪.)]10‬‬
‫אמיל פואש טען שיש להשלים את ‪ ,1QHa‬טור א‪ ,‬שורה ‪ 1‬בכותרת דומה; ואם כן יש במגילה זו‬

                          ‫חלוקה לחמישה‪ ,‬על פי התבנית של חמישה ספרי תהלים במקרא‪39.‬‬

                      ‫ד‪ .‬ייעודן של ההודיות והשימוש בהן‬

‫מעטות מאוד ידיעותינו על השימוש בהודיות‪ .‬לא הגיעו לידינו כותרות מנחות או הוראות לקרוא‬
‫אותן בזמנים קבועים – מדי יום‪ ,‬שבוע‪ ,‬חודש או שנה – כדוגמת אלו המלוות קבצים אחרים‬
‫של תפילות‪ 40.‬אורכן של רבות מן היצירות הללו‪ ,‬היעדרן של נוסחאות קבועות ושל עניֹות מצד‬
‫העדה והמורכבות של הסגנון השירי ושל הפיתוח הרעיוני – כל אלה הביאו חוקרים רבים לסברה‬
‫שייעודן של הודיות אלו היה עיון או לימוד אישי‪ 41.‬ממדיה הצנועים של ‪ 4QHc‬יכולים ללמד‬

                                                          ‫שמגילה זו נכתבה לשימוש פרטי‪.‬‬
‫עם זאת לא מן הנמנע שההודיות‪ ,‬כולן או חלקן‪ ,‬שימשו ב'טקסים פולחניים של העדה'‪42.‬‬
‫אם אכן חולק החיבור לחמישה‪ ,‬ואם חלוקה זו נקבעה על פי דגם חלוקתו של ספר תהלים‪,‬‬
‫יכול הדבר להעיד על שימוש ליטורגי כלשהו‪ .‬נושאים כמו חולשתו וחטאיו של האדם והצהרות‬
‫שבח על מעשי האל (יסודות המצויים גם במזמור שבסוף סרך היחד במגילה ‪ ,1QS‬טורים י–יא)‬
‫היו יכולים להתאים במיוחד לטקס הברית (‪ ,1QS‬טור א‪ ,‬שורה ‪ – 18‬טור ב‪ ,‬שורה ‪ ;)18‬וייתכן‬
‫שהודיות אלו שולבו בשימוש משני בחיי היומיום של החברים בכת‪ ,‬שראו עצמם באים בברית‬
‫האל מדי יום (‪ ,1QS‬טור י‪ ,‬שורה ‪ .)10‬יש בהודיות נושאים מסוימים המקבילים לברכות השחר‬
‫בתפילה הרבנית‪ 43,‬אך ההקבלה נראית כללית מכדי להסיק ממנה מסקנה של ממש‪ .‬מפתה‬

‫גרסייה־מרטינז‪F. García Martínez, ‘Old Texts and Modern Mirages: The “I” of Two Qumran Hymns’, :‬‬                  ‫‪272‬‬

                                            ‫‪Ephemerides Theologicae Lovanienses, 78 (2002), pp. 321–339‬‬

                                                          ‫‪ 3	 9‬ראו‪ :‬פואש (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)10‬עמ' ‪.55–54‬‬
‫‪ 4	 0‬למשל ב־‪ ,4Q503‬תפילות יומיות‪ ,‬מופיעות כותרות כגון 'ובצאת [השמש]'‪ ,‬וב־‪ ,4Q504‬דברי המאורות‪,‬‬
‫מופיעה למשל הכותרת '[תפילה ביו]ם הרביעי'‪ .‬דיון נרחב בסוגיית התפילות המיועדות לזמנים קבועים‬
 ‫ראו‪D. Falk, Daily, Sabbath and Festival Prayers in the Dead Sea Scrolls (STDJ, 27), Leiden 1998 :‬‬
‫‪ 4	 1‬ראו‪ :‬ב' ניצן‪ ,‬תפילת קומראן ושירתה‪ ,‬ירושלים תשנ"ז‪ .‬ניצן הניחה שיש דיכוטומיה בסיסית בין טקסטים‬

                                                ‫שהושמעו בטקסים חגיגיים ופולחניים ובין ההודיות‪.‬‬
                                                            ‫‪ 	42‬הולם־נילסן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)27‬עמ' ‪.348‬‬

‫‪M. Weinfeld, ‘The Morning Prayers (Birkhot Hashschar) in Qumran and the Conventional Jewish 4	 3‬‬

                                                                         ‫‪Liturgy’, RevQ, 13 (1988), pp. 481–494‬‬
   279   280   281   282   283   284   285   286   287   288   289