Page 39 - מגילות קומראן א
P. 39

‫אורחות חיים בקומראן‬

              ‫את תהליך התקבלותו של אדם לעדה כפי שהוא מתואר בסרך היחד ניתן לחלק לחמישה‬
                                                                                               ‫שלבים‪7:‬‬

              ‫‪1.1‬המועמד ('מתנדב' במינוח הכתתי) נשבע שבועה חמורה כי ישמור את מצוות התורה‬
                                                  ‫לפי חוקיה של 'עצת היחד' (היינו עדת קומראן)‪.‬‬

              ‫‪2.2‬תקופת לימוד (שמשכה איננו מפורש) ובסופה בחינה בפני כלל העדה ('עצת הרבים')‪.‬‬
                                                     ‫אספה כללית זו מחליטה אם 'יקרב או ירחק'‪.‬‬

              ‫‪3.3‬משנתקבל‪ ,‬נכנס המועמד לשנת הכשרה‪ .‬ניתנים לו יתד (לשימוש בעת עשיית הצרכים)‪,‬‬
              ‫אזור חלציים (לשם טבילה צנועה במקווה) ומלבוש לבן (המשמש כעין מדים כתתיים)‬
              ‫– כך מלמדנו יוספוס‪ .‬בשנה זו אסור לו לגעת ב'טהרת הרבים'‪ ,‬היינו אין הוא רשאי לגעת‬

                   ‫במזון העדה ובכליה‪ ,‬והוא עדיין בעליו של רכושו‪ ,‬כפי שאנו למדים מסרך היחד‪.‬‬
              ‫‪4.4‬אם עבר את הבחינה בסוף השנה הראשונה‪ ,‬הוא רשאי לחלוק עם העדה את מזונה אבל‬
              ‫לא את משקה (ובוודאי לא לטבול במקוואות של חברים גמורים)‪ .‬את הונו הוא מפקיד‬
              ‫בידי 'המבקר על מלאכת הרבים'‪ ,‬אשר יכתבו 'בחשבון בידו ועל הרבים לא יוציאנו'‪,‬‬

                         ‫היינו ממונו של המועמד עדיין נשמר על שמו (‪ ,1QS‬טור ו‪ ,‬שורות ‪.)21–18‬‬
              ‫‪'5.5‬ובמולאת לו השנה השנית יפקודהו על פי הרבים (=בדיקתו והדיון הפומבי אם לקבלו)‪.‬‬
              ‫ואם יצא לו הגורל לקרבו ליחד (=לצרפו לעדה) יכתובהו בסרך תכונו (=במקומו הקבוע‬
              ‫לפי סדר הדרגות של חברי העדה) בתוך אחיו – לתורה ולמשפט ולטוהרה ולערב את‬

                                                                      ‫הונו' (שם‪ ,‬שורות ‪.)22–21‬‬

              ‫אין סרך היחד מלמדנו מאיזה גיל רשאי אדם להציג את מועמדותו‪ ,‬אבל מברית דמשק אנו‬
              ‫למדים כי בניהם של אנשי הכת – היינו ילדיהם של איסיים שקיימו חיי משפחה – הצטרפו לכת‬

                                      ‫משמלאו להם עשרים שנה (ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' טו‪ ,‬שורות ‪.)6–5‬‬
              ‫בכת הייתה כאמור הייררכייה נוקשה‪ .‬מעמדו של כל אדם נקבע אחת לשנה מתוך חישוב‬
              ‫יחסי ה'רוחות' באישיותו‪ .‬יוסף בן מתתיהו מספר כי האיסיים נחלקים לארבע קבוצות לפי משך‬
              ‫הכשרתם (מלחמת היהודים ב‪ 8.)150 ,‬המידור של הקבוצות היה כה חמור עד כי בנגוע זוטר‬

                                                        ‫בבכיר חייב היה הבכיר לטהר עצמו בטבילה (שם)‪.‬‬
              ‫בראש העדה עמדו כוהנים מבית צדוק‪ .‬על אנשי העדה 'להיות ליחד בתורה והון ומשיבים‬
              ‫(=נוהגים) על פי בני צדוק הכוהנים שומרי הברית ועל פי רוב אנשי היחד המחזיקים בברית'‬
              ‫(‪ ,1QS‬טור ה‪ ,‬שורות ‪ ;3–2‬ובדומה טור ט‪ ,‬שורה ‪ .)7‬מכאן שהנהלתה של העדה הייתה שילוב‬
              ‫של הנהגה כוהנית ושל קבלת החלטות באורח דמוקרטי בידי האספה הכללית‪ .‬כיצד נעשה שילוב‬
              ‫זה ניתן רק לנחש‪ .‬מה שברור הוא ש'בכול מקום אשר יהיה שם עשרה אנשים מעצת היחד אל‬
              ‫ימש מאתם איש כוהן ואיש כתכונו (=בדרגתו) וכן ישאלו לעצתם לכול דבר' (שם‪ ,‬טור ו‪ ,‬שורות‬
              ‫‪ .)4–3‬גם בעת הסעודה ישב כוהן בראש והוא שאמר את ברכת המזון‪' :‬והיה כי יערכו השולחן‬
              ‫לאכול או התירוש לשתות הכוהן ישלח ידו לראשונה להברך בראשית הלחם או התירוש' (שם‪,‬‬
              ‫שורות ‪ .)5–4‬הכוהנים הם כמובן שעברו בראש בטקס המעבר בברית מדי שנה ואחריהם הלויים‬

                ‫	‪ 7‬וראו ביתר פירוט‪G. Vermes & M.D. Goodman, The Essenes according to Classical Sources, :‬‬
                                                          ‫‪ ;Sheffield 1989, p. 8‬ליכט (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪.151–126‬‬

                ‫‪ 	8‬על הדעות השונות באשר למהות הקבוצות (אשר אינן נזכרות בסרך היחד או בשום מגילה אחרת) ראו‪ :‬ביל‬

‫(לעיל‪ ,‬הערה ‪27 .)2‬‬
   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44