Page 40 - מגילות קומראן א

‫רושיב ןגמ‬

‫ושאר ישראל במאסף (שם‪ ,‬טור ב‪ ,‬שורות ‪ .)21–19‬גם בטקס זה היה סדר הייררכי נוקשה‪' :‬ולא‬ ‫‪28‬‬
‫ישפול איש מבית מעמדו ולא ירום ממקום גורלו' (שם‪ ,‬שורות ‪9.)24–23‬‬

‫היסוד החשוב והבולט ביותר בחייהם של האיסיים הוא דיני הטהרה והטומאה שלהם‪ .‬ניתן‬
‫להצביע על עשרות דינים השונים מדיני היהדות הנורמטיבית (הפרושית‪ ,‬הרבנית) – תמיד‬
‫לחומרה‪ ,‬תמיד בלי להתחשב בנוחות אנושית‪ ,‬לעתים בקיצוניות מדהימה המתעלמת גם מפיקוח‬

‫נפש‪10.‬‬

‫ג‪ .‬סדר היום‪ :‬תפילה‪ ,‬עבודה‪ ,‬טבילה‪ ,‬סעודה ולימוד‬

‫יומם של בני העדה החל בתפילת שחרית בציבור‪ 11.‬התפילה נערכה טרם עלות השחר‪,‬‬
‫והמתפללים פנו כלפי מזרח (מלחמת היהודים ב‪ .)128 ,‬לתפילה נודע בקומראן תפקיד חשוב‬
‫ביותר – מאחר שהאיסיים לא השתתפו בעבודת המקדש היו להם התפילות תחליף לקרבנות‪:‬‬
‫'ותרומת שפתים למשפט כניחוח צדק‪ ,‬ותמים דרך כנדבת מנחת רצון' (‪ ,1QS‬טור ט‪ ,‬שורה ‪.)5‬‬
‫וזה שיעורו של פסוק זה‪ :‬בעת שיישפט אדם בפני הקב"ה תיחשב לו התפילה כקרבן‪ ,‬והקפדה‬
‫במצוות – כמנחה שהתקבלה ברצון‪ .‬גם מועדי התפילה התאימו לזמן הקרבת הקרבנות בבית‬
‫המקדש – פעמיים ביום חול‪ ,‬בשחר ולעת ערב‪ ,‬עם השקיעה‪ .‬בספריית קומראן נמצא אוסף עשיר‬

‫של תפילות‪ ,‬ליומיום‪ ,‬לשבת‪ ,‬למועדים ולמאורעות מיוחדים‪.‬‬
‫לאחר התפילה יצאו בני העדה למלאכת יומם‪ .‬בשעה החמישית (חמש שעות מאז הזריחה‪,‬‬
‫לפי שעון הקרוי כיום בפי החרדים 'שעון ארץ־ישראל') חזרו והתכנסו לשם טבילה‪ .‬משפשטו את‬
‫בגדי העבודה חגרו אזור חלציים‪ ,‬טבלו‪ ,‬לבשו בגדים נקיים ונאים ונכנסו לבניין מיוחד‪ ,‬הוא חדר‬
‫האוכל‪ ,‬והתיישבו בשקט (מלחמת היהודים ב‪ .)130 ,‬השקט משך את לבו של יוסף בן מתתיהו‪,‬‬
‫והוא חזר על פרט זה כמה פעמים (שם‪ .)133–132 ,‬הישיבה הייתה לפי הסדר ההייררכי‪ .‬האופה‬
‫חילק את הלחם‪ ,‬והטבח נתן לכל סועד מנה אחת של קערת תבשיל‪ .‬כוהן בירך לפני האכילה‬
‫ובסופה‪ .‬לאחר הסעודה הניחו בצד את הבגדים שנלבשו לכבודה 'שהרי הם בגדי קודש' (שם‪,‬‬

‫‪ .)131‬אין צריך לומר שהסעודות הכתתיות היו טקסים דתיים לכל דבר‪.‬‬
‫לאחר מכן עסקו איש איש במלאכתו‪ ,‬עד הערב‪ .‬ושוב נשנה המחזור‪ :‬טבילה‪ ,‬לבישת נקיים‪,‬‬

‫סעודה טקסית‪.‬‬
‫הלימוד תפס מקום חשוב ביותר בסדר יומה של העדה‪' :‬ואל ימש במקום אשר יהיו שם‬
‫העשרה איש דורש בתורה יומם בלילה‪ ,‬תמיד עליפות (=חליפות) איש לרעהו‪ .‬והרבים ישקודו‬
‫ביחד את שלישית כול לילות השנה לקרוא בספר‪ ,‬ולדרוש משפט ולברך ביחד' (‪ ,1QS‬טור ו‪,‬‬
‫שורות ‪ .)8–6‬לשון אחר‪ ,‬בכל עת‪ ,‬יום וליל‪ ,‬התקיימה משמרת לימוד‪ .‬הציבור כולו הקדיש שליש‬

‫מכל לילה ללימוד‪ ,‬לעיסוק בבעיות משפטיות ומנהליות ולתפילה‪.‬‬

‫ ‪ 9‬הסתמכתי כאן בעיקר על סרך היחד‪ ,‬שהוא בעליל חיבור שנועד לעדה איסיית נזירית‪ .‬מגילת ברית‬
‫דמשק‪ ,‬הדנה גם היא בעניינים ארגוניים‪ ,‬נועדה לאיסיים שקיימו חיי משפחה‪ ,‬ושהיו בעלי רכוש‪ .‬וראו‪:‬‬
‫’‪ ,J.H. Charlesworth, ‘Community Organization in the Rule of the Community‬שיפמן ּוונדרקם (לעיל‪,‬‬
‫הערה ‪ ,)6‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,M.A. Knibb, ‘Community Organization in the Damascus Document‘ ;136–133‬שם‪,‬‬

‫עמ' ‪ ;138–136‬הנ"ל‪ ,’Community Organization in Other Texts‘ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.140–138‬‬
‫‪ 10‬מ' ברושי‪' ,‬קומראן והאיסיים‪ :‬שישה תחומי טומאה וטהרה'‪ ,‬מגילות‪ ,‬ב (תשס"ד)‪ ,‬עמ' ‪.20–9‬‬
‫‪ 11‬ב' ניצן‪ ,‬תפילת קומראן ושירתה‪ ,‬ירושלים תשנ"ז; ’‪ ,E. Chazon, ‘Psalms, Hymns, and Prayers‬שיפמן‬

‫וונדרקם (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)6‬ב‪ ,‬עמ' ‪.750–715‬‬