Page 45 - מגילות קומראן א

‫אורחות חיים בקומראן‬

‫בעינות־צוקים (עין־פשח'ה) – נווה מדבר והיום שמורה – במרחק מה מדרום לקומראן‪,‬‬
‫הייתה לבני קומראן חווה חקלאית‪ 28.‬נובעים כאן כעשרה מעיינות (קשה לדייק כי חלק מהם‬
‫משנים מקום‪ ,‬שפיעתם עולה או יורדת‪ ,‬והם אפילו מתייבשים לפרקים)‪ .‬המעיינות שופעים מים‬
‫רבים – כארבעים מיליון מ"ק לשנה‪ 29.‬אי אפשר לנצל כמות מים גדולה זו הן משום מוגבלות‬
‫השטח (לפני נסיגת ים המלח בעשרות השנים האחרונות היה שטח הנווה קטן בהרבה)‪ 30‬הן‬

‫משום שכמעט כל המעיינות מליחותם עולה על מה שצמחי תרבות מסוגלים לסבול‪.‬‬
‫הענף העיקרי בחווה היה בלי ספק גידול התמר‪ ,‬עץ המשגשג בקרקע מליחה (עד אחוז אחד‬
‫של מלח הבישול)‪ ,‬והמסוגל להתקיים ממים מלוחים מאוד‪ 31.‬שרידים רבים של חרצני תמרים‬
‫מפוחמים נתגלו בחפירות‪ ,‬הן של רולן דה־וו הן של משלחותיו של קצין המטה לארכאולוגיה‬
‫של יהודה ושומרון‪ ,‬קורות דקלים שימשו לקירוי הגגות‪ ,‬ומתקן בן ארבע בֵרכות שימש אולי‬
‫להכנת יין תמרים (ראו להלן)‪ 32.‬גידול אחר‪ ,‬פחות בחשיבותו אבל בעל ערך תזונתי ניכר‪ ,‬הוא‬
‫סלק העלים (‪ ;]Mangold [Beta vulgaris var. cicla‬קרוי גם תרד)‪ ,‬העמיד אף הוא במליחות‪ 33.‬נראה‬
‫שאנשי קומראן השתמשו גם בצמחים ממשפחת הסלקיים הגדלים בר בעינות־צוקים‪ ,‬כגון המלוח‬
‫הקיפח‪ 34.‬קרוב לוודאי שבבקעת הורקניה (אלבקיעה בערבית) שבמדבר יהודה‪ ,‬כ־‪ 5‬ק"מ ממערב‬
‫לקומראן‪ ,‬גידלו דגנים‪ .‬דרך נוחה לאורך הגדה הצפונית של ואדי קומראן מובילה לבקעה‪ .‬הדגן‬
‫המועדף בחבל ארץ שחון זה הוא השעורה‪ ,‬הזקוקה לפחות משקעים מחיטה ורגישה פחות‬
‫ממנה‪ 35.‬ייתכן גם שעיבדו שדות בבקעת יריחו‪ ,‬אחד המקומות שהביאו מהם את העומר‪36.‬‬
‫בבקעת הורקניה מצויים ארבעה אתרים שבשמם נכללת המילה כרם‪ :‬כרם־אבו־טבק‪ ,‬כרם־עטרד‪,‬‬
‫כרם־סמרה וכרם־עג'ז‪ 37.‬ייתכן אפוא שבחלקות מסוימות שהושקו במי נגר או באפיקי נחל ניתן‬

‫היה לגדל גפנים‪ ,‬אך מכל מקום לא די צורכה של עדה בת ‪ 200–150‬אנשים‪.‬‬
‫גידול בהמות דקות וגסות‪ ,‬עזים‪ ,‬כבשים ופרות‪ ,‬היה בוודאי ענף חשוב בכלכלתם של אנשי‬
‫קומראן‪ ,‬שסיפק חלב ואת תוצרתו‪ ,‬בשר ועורות‪ .‬לאנשי קומראן‪ ,‬אוריינים מובהקים‪ ,‬היה כמובן‬
‫צורך גדול בעורות‪ ,‬שהיו עבורם חומר הכתיבה היחיד כמעט‪ .‬בעינות־צוקים נמצאה מכלאה‬
‫שאכסנה קרוב לוודאי את המקנה – בנווה מדבר זה נמצאו לעדר שפע מים (גם לרחצת הצאן)‬

‫ומעט מזון‪.‬‬

‫‪ 28‬פ' בר־אדון‪ ,‬אצל‪ :‬מ' כוכבי‪ ,‬יהודה שומרון וגולן‪ :‬סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח‪ ,‬ירושלים תשל"ב‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;123–1222‬י' פורת ואחרים‪ ,‬חדשות ארכיאולוגיות‪ ,‬קו (תשנ"ז)‪ ,‬עמ' ‪R. de Vaux, ‘Fouilles de Fesh� ;129‬‬
‫‪ ;kha’, RB, 66 (1959), pp. 225–255‬אומבר ושמבון (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)23‬המהדורה האנגלית‪ ,‬עמ' ‪.94–80‬‬
‫‪ 29‬מחושב על פי הנתונים המובאים בפרסום פנימי של תה"ל‪ ,‬ראו‪ :‬ע' שכנאי‪ ,‬פ' מירו וד' מאירי‪ ,‬סקר הידר�ו‬

‫גיאולוגי בעינות צוקים‪ ,‬תל־אביב ‪ ,1983‬טבלה ‪.9‬‬

‫‪M. Broshi, ‘Was Qumran a Crossroads?’, RevQ, 19 (1999), pp. 273–276 3 0‬‬

‫‪ 3 1‬מ' ברושי‪' ,‬חקלאות וכלכלה בארץ ישראל הרומית על פי הפפירוסים של בבתא'‪ ,‬ציון‪ ,‬נה (תש"ן)‪ ,‬עמ'‬
‫‪.274–272‬‬

‫‪ 32‬דיון נרחב יותר בפוטנציאל החקלאי של קומראן ועין־פשח'ה ראו במאמרי (לעיל‪ ,‬הערה ‪.)27‬‬
‫‪ 33‬מ' זהרי‪ ,‬כל עולם הצמחים‪ :‬מורפולוגיה‪ ,‬ביולוגיה‪ ,‬סיסטמטיקה ואבולוציה‪ ,‬תל־אביב תשל"ט‪ ,‬עמ' ‪–348‬‬

‫‪ ;353‬את בולבוס הסלק החלו לפתח ולאכול רק בשנת ‪ 1600‬לערך‪.‬‬
‫‪ 34‬נ' קריספיל‪ ,‬המדריך השלם לצמחי מרפא בארץ ובעולם‪ ,‬אור־יהודה תש"ס‪ ,‬עמ' ‪.151‬‬
‫‪ 3 5‬מ' ברושי‪' ,‬על מזונם של בני ארץ ישראל בתקופה הרומית'‪ ,‬קתדרה‪( 43 ,‬ניסן תשמ"ז)‪ ,‬עמ' ‪.18‬‬
‫‪ 36‬י' רוזנסון‪' ,‬אימתי שבולים אומרות שירה בניסן'‪ ,‬טבע וארץ‪ ,‬לא (תשמ"ט)‪ ,‬עמ' ‪.40–38‬‬

‫‪ 37‬בר־אדון (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)28‬עמ' ‪33 .123 ,121–120‬‬