Page 46 - מגילות קומראן א
P. 46
רושיב ןגמ
פילון מספר כי האיסיים גידלו דבורים (היפותטיקה .)8 ,11ייתכן אפוא שהעדה בקומראן 34
שלחה ידה בכוורנות .הצמחייה העשירה של עינות־צוקים הייתה יכולה לפרנס מכוורת לא
קטנה.
כמה חוקרים מן המחנה שאינו מקבל את הזיהוי של יושבי קומראן עם האיסיים ,ניסו לאחרונה
להציע כי בקומראן התקיימה חווה חקלאית .יזהר הירשפלד סבור שקומראן לא הייתה אלא משק
חקלאי ,בדומה לבתי אחוזה שונים שנחשפו ברחבי הארץ 38.אין הוא מפרט איזו חקלאות ניתן
היה לקיים באתר צחיח ומליח זה ,אבל לטענתו הבֵרכות בעינות־צוקים נועדו לעיבוד אפרסמון,
דבר שאיננו מתקבל על הדעת 39.לדעתם של הזוג פולין דונסל־ווט ורוברט דונסל התקיימה כאן
חוות אמידים ,ומה שהוגדר בפי דה־וו כחדר סופרים איננו אלא טרקלין ,ורהיטיו אינם אלא ספות
הסבה ,הצעה שאי אפשר לקבלה ,בין השאר מפני שה'ספות' צרות מדי ואינן מסוגלות לשאת
משא אדם 40.על המשטח שמדרום לאתר היה לדעתם מטע (של אפרסמון?); בורות מדופנים
שימשו מעין עציצי ענק ,וההשקאה נעשתה בעודפי מי השיטפונות 41.למעשה הבורות אינם
'עציצים' אלא מטמורות להחסנת תבואה מתקופת הברזל 42,ויתרת מי השיטפונות אין בה די
להשקאה .בחבל ארץ שמשקעיו פחותים מ־ 100מ"מ לשנה ,שההתאדות בו עולה על 2,600
מ"מ 43,ושהמרווח בין השיטפונות עשוי להגיע לשמונה–תשעה חודשים ,לא ניתן לגדל גידולים
חקלאיים בלי השקאה מסודרת כל השנה .על היעדר כל פוטנציאל חקלאי בסביבות קומראן
אפשר ללמוד מן הנוף הצחיח גם בסוף החורף – אפילו צמחי בר אינם גדלים באדמה המלוחה
ובתנאי היובש השוררים במקום .יורגן צנגנברג הצטרף לדעתם של החוקרים הנזכרים לעיל וטען
שהייתה בקומראן חקלאות ,ושהמבנים במקום הם מבני מרכז מנהלי־כלכלי שריכז את ענייני
גידול האפרסמון והתמרים44.
לסיום הנושא החקלאי – והחקלאות התקיימה כאמור מחוץ לקומראן ,בעינות־צוקים ,בבקעת
הורקניה ואולי גם בבקעת יריחו (למרעה בלי ספק הרחיקו יותר) – אזכיר כמה כלי עבודה מברזל
שנתגלו בקומראן :מעדר ,מספריים לגזיזת הצאן ולהבי חרמש45.
מבין המלאכות שעסקו בהן אנשי קומראן הבולטת ביותר היא הקדרות .נמצאו כאן מקום
38י' הירשפלד' ,קומראן בתקופת בית שני :הערכה מחודשת של ממצאי החפירה' ,קתדרה( 109 ,תשרי
תשס"ד) ,עמ' ;50–5וראו שתי תגובות על מאמר זה :ח' אשל' ,חורבת קומראן והמגילות' ,שם ,עמ'
;62–51מ' ברושי' ,מנזר או חווה?' ,שם ,עמ' .69–63
Y. Hirschfeld, ‘Excavations at Ein Feshkha, 2001’, IEJ, 54 (2004), pp. 64–65 39
,M. Broshi, ‘Scriptorium’ 4 0שיפמן וונדרקם (לעיל ,הערה ,)6ב ,עמ' .832–831
P.H.E. Donceel-Voute, ‘Traces of Fragrance Along the Dead Sea’, Parfumes d’Orient (Res Orientales, 4 1
11), Bures-sur-Yvette 1998, p. 103
4 2תודתי לפרופ' חנן אשל ,שהאיר את עיניי בסוגיה זו.
43אטלס ישראל ,ירושלים ותל־אביב תשמ"ה ,לוח ,12מפה . 11
, J. Zangenberg, ‘Wildnis unter Palmen? Qumran im regionalen Kontext’ 4 4מאייר (לעיל ,הערה ,)25
עמ' .152 ,141
45תמונות צבע טובות ראו :א' רויטמן ,יום בקומראן :החיים בכת מדבר יהודה ,ירושלים ,1997עמ' 33
(החלק העברי) ( 34 ,החלק האנגלי) .קטלוג של כלי ברזל ראוF. Rohrhirsch & B. Hofmeir, Die Aus� :
grabungen von Qumran und En Feschkha, IA: Die Grabungstagebuecher, Friburg & Göttingen 1996,
.pp. 150–152זהו תרגום גרמני של יומן החפירות של דה־וו (ראו לעיל ,הערה ,)23ונוספו עליו רשימות
ממוינות של הממצאים.
