Page 44 - מגילות קומראן א
P. 44

‫רושיב ןגמ‬

‫צניעות (יש לזכור שבאותם הימים היו בתי השימוש הרומיים [‪ ]Foricae‬משמשים עשרות גברים‬                                            ‫‪32‬‬
                                                          ‫ונשים בצוותא ולא התבוששו)‪21.‬‬

‫ההצעה של אלברט באומגרטן לראות במי שהלכו בשדות ובמי שהשתמשו במבני קבע‬
‫מקורים בני כתות שונות איננה מתקבלת על הדעת‪ .‬אין ספק שמדובר בשתי חברות – עירונית‬
‫וכפרית – ולא בכתות‪ ,‬ושלכל אחת הייתה שיטה משלה בעניין זה‪ .‬אנשי הכרך לא היו יכולים‬
‫לחפור גומות‪ ,‬מה גם במקומות סלעיים כגון ירושלים‪ .‬הכפריים היו יכולים ללכת עם 'יתד על‬

                                                   ‫אזנם'‪ ,‬ואילו העירונים נזקקו למבני קבע‪.‬‬
‫אכן גם בקומראן נהגו שתי שיטות אלה‪ .‬באחד החדרים נתגלה מה שנראה כבית שימוש‬
‫קטן‪ 22.‬בלוקוס ‪ ,51‬במזרח האתר‪ ,‬סמוך למקווה בלוקוס ‪ ,49–48‬נחשף צינור היורד אל בור‬
‫חרוטי‪ ,‬וקרוב לוודאי שהיה זה בור ספיגה‪ 23.‬החדר היה מקורה‪ ,‬כמו בתי השימוש המתוארים‬
‫במגילת המקדש‪ ,‬אבל שלא כמתואר במגילת המקדש‪ ,‬בית השימוש היה ממש בלב האתר‪ .‬על‬
‫רצפתו נמצאו קנים שרופים ועפר חווארי‪ ,‬שרידים מתקרתו‪ .‬הפתח היחיד של חדר זה היה קרוע‬
‫כלפי המקווה‪ ,‬התחנה הבאה של המשתמשים‪ .‬מתקן זה לא היה יכול לשרת עדה של ‪150–100‬‬
‫איש‪ .‬ואפשר לשער אולי שנועד לחבורה קטנה של חולים ומוגבלים‪ .‬החדר נהרס ברעש של שנת‬

                            ‫‪ 31‬לפסה"נ ולא שופץ‪ .‬איננו יודעים אם נבנה מתקן אחר תמורתו‪.‬‬

                                    ‫ו‪ .‬מלאכות‬

‫היסטוריונים בני זמנם של האיסיים מספרים כי הם נהגו לעבוד‪' :‬עיסוקם במלאכות שונות שבהן‬
‫עמלים הם בשקידה בלא לאות בדומה לאתלטים; קור‪ ,‬חום או כל שינוי אחר במזג האוויר‬
‫אינם משמשים להם עילה להפסקתן‪ .‬לפני זריחת השמש פונים הם למלאכותיהם השגורות‬
‫ואינם חדלים עד כמעט לשקיעה‪ ,‬ושמחתם בעמלם איננה נופלת משל אלה המתאמנים לקראת‬
‫התחרויות ההתגוששות' (פילון‪ ,‬היפותטיקה‪ 24.)7–6 ,11 ,‬דברים דומים אומר יוסף בן מתתיהו‬
‫(מלחמת היהודים ב‪ .)131–129 ,‬מסקנתו של צוות חוקרים גרמני שבדק עשרים וחמישה שלדים‬

                  ‫מבית הקברות שאנשי קומראן לא עסקו בעבודות קשות נראית לי מופרכת‪25.‬‬
‫אמנם איננו יודעים באילו מלאכות בדיוק עסקו יושבי קומראן‪ 26,‬אבל ניתן לשער שעיסוקם‬

                                                                  ‫העיקרי היה החקלאות‪27.‬‬

                                      ‫‪A. Scobie, ‘Slums, Sanitation and Mortality’, Klio, 68 (1968), p. 417 	21‬‬
              ‫‪J. Magness, ‘Two Notes on the Archaeology of Qumran’, BASOR, 312 (1998), pp. 37–40 2	 2‬‬
‫‪J.B. Humbert & A. Chambon, Fouilles de Khirbet Qumran et de Ain Feshkha, I, English edition, 	23‬‬

‫‪translated & edited by S.J. Pfann, Fribourg 2003, p. 30; S. Harter et al., ‘Toilet Practices among Mem-‬‬

                              ‫‪bers of the Dead Sea Scroll Sect at Qumran’, RevQ, 21 (2004), pp. 578–584‬‬

          ‫‪ 	24‬ראו‪ :‬פילון האלכסנדרוני‪ ,‬כתבים (מהדורת ס' דניאל־נטף)‪ ,‬א‪ ,‬ירושלים תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪.166–165‬‬

‫‪O. Roehrer-Ertl, F. Rohrhirsch & D. Hahn, Über die Graeberfelder von Khirbet Qumran, insbeson� 	25‬‬

‫‪dere die funde der Campagne 1956, I: Anthropologische Datenvorlage und Erstauswertung aufgrund‬‬

‫‪ ; der Collectio KURTH; B. Mayer (ed.), Jericho and Qumran, Regensburg 2000, pp. 165–192‬וראו‬
                                                 ‫ביקורתי על הספר‪BASOR, 329 (2003), pp. 94–96 :‬‬

‫‪W.R. Farmer, ‘The Economic Basis of the Qumran Community’, Theologische Zeitschrift, 11 (1955), 	26‬‬

                                                                               ‫‪pp. 295–308; 12 (1956), pp. 56–58‬‬

                    ‫‪ 2	 7‬ראו מאמרי‪' :‬ההייתה חקלאות בקומראן?'‪ ,‬קתדרה‪( 114 ,‬טבת תשס"ה)‪ ,‬עמ' ‪.10–5‬‬
   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49