Page 49 - מגילות קומראן א

‫אורחות חיים בקומראן‬

‫ז‪ .‬מזון ומשקה‬

‫יוסף בן מתתיהו מספר כאמור כי בהיכנסו לחדר האוכל מקבל כל אחד מידי הטבח מנת אוכל‬
‫ומידי האופה כיכר לחם (מלחמת היהודים ב‪ .)130 ,‬הוא מסביר את התנהגותם השקטה ואת‬
‫פיכחונם בכך ששתו יין במידה ובמיעוט אכילת הבשר (שם‪ .)133 ,‬השרידים הארכאולוגיים‬
‫כוללים שרידי מזון מועטים – מלבד שפע של חרצני תמרים ועצמות רבות של צאן ובקר נתגלו‬

‫גרגרי חיטה ושעורה וחרצני זית וגפן‪61.‬‬
‫עיקר מזונם של אנשי קומראן היה לחם‪ ,‬כפי שניתן לשער מתוך אנלוגיה למזונם של תושבי‬
‫המזרח התיכון עד לימינו‪ 62.‬מסקנתו של האנתרופולוג הפיזי אולף רהרר־ארטל שבקומראן לא‬
‫אכלו לחם היא אבסורדית‪ ,‬שהרי אם כן אין הסבר להימצאותן של אבני הרחיים במקום‪ 63.‬הלחם‬
‫היה כאן מזון ראשי וסיפק מן הסתם יותר ממחצית הקלוריות‪ .‬העצמות הרבות שנמצאו כאן‬
‫מעידות שיושבי המקום אכלו גם בשר‪ .‬בחפירות של דה־וו נמצאו שלושים ותשעה כדים ובהם‬
‫‪ 500‬עצמות‪ ,‬רובן של צאן (ארבעים ושש בהמות) ומיעוטן של בקר (עשר בהמות)‪ 64.‬אלה הם‬
‫כנראה שרידים של סעודות בעלות אופי פולחני – רק כך אפשר לבאר את טמינתם‪ .‬אין בידינו‬
‫לקבוע כמה בשר צרכו בקומראן‪ ,‬אבל מתוך אנלוגיה לחברות מזרח תיכוניות בנות ימינו נראה‬

‫שלא אכלו יותר מ־‪ 12–10‬ק"ג לנפש לשנה‪65.‬‬
‫אשר לשאר המזונות אפשר רק לנחש‪ .‬אזכיר כאן את סלק העלים (תרד)‪ ,‬שכאמור ניתן לשער‬
‫שגידלוהו בעינות־צוקים‪ .‬לירק זה‪ ,‬אולי היחיד שניתן היה לגדל בקרבת מקום‪ ,‬ייחסו בעת‬
‫העתיקה תכונות רפואיות‪' :‬אמר רב חסדא‪ :‬תבשיל תרדין יפה ללב וטוב לעיניים‪ ,‬וכל שכן לבני‬
‫המעיים' (בבלי‪ ,‬עירובין כט ע"א)‪ .‬המלוח הקיפח‪ ,‬צמח בר ממשפחת הסלקיים‪ ,‬גדל בשמורת‬

‫עין־צוקים והוא היה אחד ממזונותיהם של נזירי המדבר בתקופה הביזנטית‪66.‬‬
‫אין צריך לומר שבני קומראן נזהרו מאוד בטהרת המזון‪ ,‬ויוסף בן מתתיהו מספר כי הבישול‬

‫והאפייה נעשו בידי כוהנים (קדמוניות היהודים יח‪.)22 ,‬‬
‫החוקרים חלוקים בדעותיהם בשאלה אם בני קומראן שתו יין‪ .‬יוסף בן מתתיהו מסביר‬
‫כאמור את הדממה בשעת סעודתם‪' :‬סיבת הדבר נעוצה בפיכחון המתמיד שלהם ובהקצאת‬
‫המזון והמשקה אצלם רק כדי שבעם' (מלחמת היהודים ב‪[ 133 ,‬תרגם ד' רוקח])‪ .‬ויעקב שמחוני‬
‫בתרגומו החלוצי תרגם־פירש תוך כדי הרחבה‪' :‬כי אין המסובים שותים יין לעולם'‪ 67.‬אלה‬
‫הסוברים שהאיסיים התנזרו מיין מפרשים את המילה 'תירוש' המופיעה במגילות כיין שלא תסס‪,‬‬

‫‪M.E. Kislev & M. Marmorstein, ‘Cereals and Fruits from a Collapsed Cave South of Khirbet Qum� 6 1‬‬

‫‪ran’, IEJ, 53 (2003), pp. 74–77‬‬

‫‪ 62‬ברושי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)35‬עמ' ‪.19–17‬‬
‫‪ 6 3‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.25‬‬

‫‪ 64‬צוינר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)52‬עמ' ‪ .30–28‬העצמות שנלקחו למכון לארכאולוגיה של יוניברסיטי קולג' (�‪Univer‬‬
‫‪ )sity College‬בלונדון לא נשמרו‪ .‬בחפירות שניהלו בשנים האחרונות קצין המטה לארכאולוגיה ביהודה‬

‫ושומרון ואורן גוטפלד נמצאו כדים רבים ובהם עצמות; ממצאים אלה טרם פורסמו‪.‬‬
‫‪ 65‬ברושי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)35‬עמ' ‪.26–25‬‬

‫‪ 66‬י' הירשפלד‪ ,‬המדבר של העיר הקדושה‪ :‬מנזרי מדבר יהודה בתקופה הביזאנטית‪ ,‬ירושלים תשס"ב‪ ,‬עמ'‬
‫‪.206‬‬

‫‪ 67‬ד' רוקח‪' ,‬הערות אסניות'‪ ,‬שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום‪ ,‬ד (תש"ם)‪ ,‬עמ' ‪ ;268–267‬יוסף בן‬

‫מתתיהו‪ ,‬תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים‪ ,‬תרגם י"נ שמחוני‪ ,‬ורשה תרפ"ג‪ ,‬עמ' קטז‪37 .‬‬